מנהגי שבועות
חג השבועות בשנה זו חלה ביום שלישי בלילה וביום שלמחרת. מחוץ
לישראל המנהג הוא לשמור אותו ליומיים. זהו חג מקראי ונחשב לאחד משלושת עולי רגל,
יחד עם פסח וסוכות. לשלותם יש ענין של מצוות שתלויה בארץ. חג השבועות היא חגיגה של
הביכורים. אע"פ לא הוזכר מפורש בחומש, הוא גם יום השנה להתגלות בהר סיני. לכן
בתפילות זה נקרא "יום מתן תורתנו".
קריאות הקודש לשקף את הנושא של התגלות אלוקית. הקריאה בתורה
היא סיפור ההתגלות בהר סיני שמצאה בשמות פרקים יט וכ. לפני הקריא יש הוא קדם
ההקדמה בשם אקדמות פירוש הארמי "ההקדמה". הוא שיר הלל ארוך שמבטא הודיה
להקב"ה על שנתן לנו את התורה. ההפטרה היא חזונו של יחזקאל על פתיחת שמיים,
רואה את המלאכים של העולם הנסתר, ואת ה' על כסא כבודו.
מנהג הוא לקשט את בית הכנסת והבית עם צמחים. הסיבה לכך שהר
סיני יש הרבה צמחייה. לכן עיטורים צמחיים זוכרים את ההתגלות ה'. המשנה הברורה מביא
מנהג הצבת עצים בבתי ההכנסה ובבתים, כי העולם נידון לפרות על חג השבועות. אבל גם
אומר שהגר"א התנגד מנהג זה משום שהוא היה דומה לעץ חג הניטול.
מסורתי לאכול מאכלי חלב ובלינצ'ס במיוחד. מסיבות שונות
מקבלות. אחד מרמז בשיר שירים ד: יא "דבש וחלב תחת לשונך". סיבה נוספת
היא שלאחר שבני ישראל קיבלנו את התורה ראו שההלכות הנוגעות לבשר היו מסובך
וארוכות, ולכן הם אכלו רק חלב עד שיוכלו לקים אותם נכון.סיבה שלישית היא שבגלל בשר
וחלב לא ניתן לאכול ביחד, זה מעודד אכילת שתי ארוחות שונות כלומר עוד אחד שהוא
בשר. זה מזכיר את שני קרבנות על חג השבועות; המוסף שהוגשה על ידי הכוהנים, וקרבן
חגיגה שהוגש על ידי העולי רגל לבית המקדש בירושלים.
No comments:
Post a Comment