במדבר: אהבת ישראל מס # 16

  בס"ד

פרשת במדבר מתחיל את הספר הרביעי של התורה שנקרא באותו השם. זה נקרא גם ספר פיקודים. הוא משתמש את השם הזה, כי מאפיין בולט שלו הוא המפקד של בני ישראל. המילה במדבר פירושו "שממה בלתי מיושבת", בהתייחסו לציה סיני שבין מצרים לארץ הקודש. הסיפור פותח עם האלוקים אומר למשה "שאו את ראש כל עדת בני ישראל", (במדבר א ב). משמעות הדבר היא לקחת את ספירה על ידי קו משפחה מצד אב של כל הגברים מעל גיל עשרים שהם להיכנס לצבא. ספירה לאחר מכן נלקחה עם סכום ביניים עבור כל שבט. שתים עשרה פעמים, אחד לכל שבט, בשפה "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם.  מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא",  (במדבר א ב - ג), חוזרת על עצמו. סך הכל של אלה להתגייס ניתן לאחר מכן, תוך שימוש באותו הביטוי.

בוודאי שזה היה יכול להיות הרבה יותר תמציתי לתת את הפקודה פעם אחת ולאחר מכן להציג את המספרים. להיות קצרים יותר יכולים להיות מושמטות האוכלוסיות של שבטים ורק הסכום הכולל נרשם. מוסיפים לקושי, כל המספרים השלוש עשרה הם כמעט חזרו באופן מיידי. בפעם השנייה שהוא מאורגן על ידי ארבע מחנות של שלושה שבטים שמסביב את המשכן. שבט כותרת המחנה מוזכר יחד עם שמותיהם של שלושת המנהיגים השבטיים, עם סיכום ביניים של מספר המתגייסים. מנהיגי שבטים שהזכירו מעט מוקדם יותר בחומש.

פרש"י על החזרות האלה "מתוך חיבתן לפניו – מונה אותם כל שעה (במ"ר ב, יט); כשיצאו ממצרים – מנאן (שמות יב, לז); . . . כשבא להשרות שכינתו עליהם – מנאן". (במדבר א א). הרעיון הוא שהחזרה היא ביטוי של אהבה. לדוגמא ילד יקשיב שוב ושוב לשיר שהוא אוהב, בקשה שסיפור אהוב לקרוא יום אחרי יום, לשאול שאלה או לחזור על אזה משפט שוב ושוב שהוא שוחר. תכונה זו יוצא לאור בצורה ברורה יותר בילדים. עם זאת, באמצעותם אנחנו יכולים לראות את זה בעצמנו, בחומש, ובה'. כביוכל אהבתו של הקב"ה לעם ישראל נראה בספירות תכופות ומקושטות שלהם.

הלויים נספרים בנפרד ובאופן שונה. כמו שבטי הספירה היא על ידי קו מצד אב. עם זאת שושלת היא היחוס אל שלוש בניו של לוי, ולא רק ללוי עצמו. כמו כן, הספירה מתחילה עם תינוקים בן חודש אחד לא בן עשרים. בנוסף שירותם במשכן הוא מפורט. את כלי יקר ציטוטים ישעיהו מ כה, "המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא", כהוכחה לכך שקריאת בשמו הוא ביטוי של אהבה. כאשר ה' קורא, "אברהם אברהם" (בראשית כב יא), רש"י מפרש "לשון חבה הוא שכופל את שמו". ישנן פרשנויות דומות כאשר ה' קורא, "משה משה" (שמות ג ד) ו"שמואל שמואל" (שמואל א פרק ג י). את ההוראות המפורטות ללויים גם מראה יותר השגחה פרטית. הרמב"ם מסביר במורה הנבוכה גדול יותר אהבתו ה' גדול יותר השגחתו. זה מודגש על ידי העובדה שהלויים, שהם קרובים יותר במרחק מהמשכן משנים העשר שבטים.

הכוהנים, אהרון ובניו אליעזר ואיתמר, מוזכרים בשם והוצבו בכניסה למשכן. זהו ביטוי של אהבתו של הצדיק כפי שנדון בגמרא סוכה מה ע"ב:

"ואמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הן אני ובני מהן אם מאה הם אני ובני מהן אם שנים הן אני ובני הן ומי זוטרי כולי האי והא אמר רבא תמני סרי אלפי דרא הוה דקמיה קודשא בריך הוא שנאמר סביב שמנה עשר אלף ל"ק הא דמסתכלי באספקלריא המאירה הא דלא מסתכלי באספקלריא המאירה ודמסתכלי באספקלריא המאירה מי זוטרי כולי האי והא אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום שנאמר אשרי כל חוכי לו ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו ל"ק הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר".

אזכור הכבוד של תורמים ליד יוסף

אבי מורי פיליפ שרייבר, יוחנן הולצברג, אברהם שמרלר

לע"נ סבא רב יואל לייב בן אליהו ז"ל, ה סיון תרצ"ט                                               לתרומות והנצחות: 08/9791824

To view on YouTube click:          http://youtu.be/zCyu7LFyXCg

דיון על דרך הספירות התכופות של בני ישראל הוא ביטוי לאהבתו של הקב"ה

https://www.box.com/s/xh47qgm02mc2weqeivy5    To download Audio click