ראה: נסיונות של האמונה

פרשת ראה מתעסקת עם שלושה ניסיונות חמורים הם נביא שקר, מסית מפתה, ועיר אפיקורסות. במקרה של "נביא השקר" הוא באמת נביא שמבצע נס אבל הוא משתמש בזה כדי להגיד לאנשים לנטוש את ה 'ותורתו בעד עבודה זרה. עם פיתוי רוצה להפוך את האיש לעבודת זרה נעשה על ידי קרוב משפחה ביותר או ידיד טוב מאוד.במצבב של העיר הנידחת יש לחץ חברתי חזק כדי לקבל את עבודת אלילים משום שכולם עושה את זה.

בנוגע לנביא שקר החומש אומרת במפורש "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את ה' אלוקיכם בכל הלבבכם ובכל נפשכם" (דברי יג ד). העניין הוא שאם לא אוהב את ה 'ולא מקדיש את חייהם לשירותו, יש לשתמש בנס זה כתירוץ לנטוש את הדת, או לקבל את הטיעונים של הנביא שקר. אפשר לעשות הקש מעניין אהבת ה' לעבודה זרה ולפיתוי ללחץ חברתי. הניסיון של נביא השקר אפשר הקשה ביותר משום שהיא מציעות כי שהתורה היא לא האמת חס ושלום, וכי אלוקי ישראל לא מלך העולם.

היום אין לנו נביא שיכול לומר לעם ישראל, "כה אמר ה'". עם זאת אפשר לשמוע את הלחישות של קולו של הקב"ה בנסתרות של הלב, בעומק של תפיסה של תנ"ך, היחסים עם הסביבה. עם זאת המצפון יכול להיות בטעות, ההבנה של כתבי קודש משובש, ולפעמים דברים רעים קורים לאנשים טובים. ניסיון זה הנושא בתהילים עג. הוא מתאר את הספקות המתעוררים בעת הוללים ורשעים מצליחים בניגוד לפעמים נראים עבודה קשה וטוהר הלב מגיעים להבל וריק. מהחבר לא להגיע לשלום עד שהוא נכנס למקדש ה' יתברך. שם הוא רואה שסופו של דבר הזדונים מחליק ונופל לאבדון. אז הוא רוצה את העצה מלמעלה וגופו ולבו משתוקק לקב"ה.

לאחר שתאר את ניסיונו של נביא השקר, החומש מפציר, "אחרי ה' אלקיכם ילך ואיתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואיתו תעבדו ובו תדבקון", (דברים יג ה). אלה הם הפעולות שתאפשר לנו לעמוד בניסיונות של האמונה. הליכה עם אלוקים עולה נסיעה באותו הנתיב. משמעות הדבר היא מטרות משותפות. אלו הן העדויות, שנכללו המסר של החגים. לדוגמא פסח דוגל בחופש אדם, חג השבועות מייצגים כניעה לעיקרון, יום כיפור הוא סליחה. קיומו של הדרך עולם משפט ושלום מיוסד על אמת.

יראי אלוקים בעצם להאמין שיש כוח פרעניות בעולם הזה. חלק מזה  לראות ידו של הקב"ה במפלתן של הרשעים והעונשים של עוברים על רצונו. באופן כללי הוא עניין שכר ועונש על מעשיו ועל המידות של בני אדם.

שמירת המצוות זה קיום התרי"ג מצוות. באופן כללי זה אומר לחיות על פי ההוראות של התנ"ך. זה מניח מראש שמקשיב לקולו. הקול של הקב"ה נמצא במספר המקומות. הוא מפורש ביותר בחמשת חומשי תורה. הוא נמצא גם בטקסטים דתיים אחרים. גם ניתן למצאו במדעי הרוח ובחכמת הטהע מאז צריך להיות בשלום עם זולת ולחיות קנה אחד עם הטבע. כמו שנאמר בפרקי האבות (ג יב), "כל שרוח הברייות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו; אין רוח הברייות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו".

עבודת ה' לעתים קרובות מתייחס לתפילה. תפילה היא מובן להיות בקשות ותחנונים להקב"ה. אבל יותר מדויק להתפלל שהוא לעשות חשבון נפש על קיום התורה. דווקא להבין את המילים של התפילות ושואפים לקחת אותם ללב ולחיות לפיהם. העבודה הזאת גם כולל את כל המאמצים כדי לקים את המצוות בין אם הם בכוונה, בשכל, במילה או במעשה.

דביקות לה' ניתן ללמוד מדביקות לחבר טוב. כביכול להיות חבר לאמת, חבר לחסד, חבר לצדקות, וחבר לדת. מה פירוש דברים משותפים. מהם להיות חבר כנסת, נהנתה מניגון וספרות דתית, צדקה, עוסק בשלום ה ציבור, ויחסים אישית עם הקב"ה. סוף הדבר אם שקוע בדת יפתח שורשים עמוקים המושקים על פלגי האמונה ש "אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו" (אבות כב).

 To view on YouTube click:

 http://youtu.be/hT4_7Il1nDY

Shalom Aleichem at 8:10

Link to Wikipedia article with Hebrew/English lyrics with transliteration 

http://en.wikipedia.org/wiki/Shalom_Aleichem_(liturgy)

לע"נ מאיר בן חיים ז"ל, אחו של האמה -  כה בתשרי תשנ"ב                   

                                         

וגם בדואר אלקטרוני      http://dyschreiber.blogspot.co.il ניתן באתר  

Re'eh ראה – Tests of Faith

Parshas Re'eh deals with three severe tests of faith, a false prophet, seduction, and an apostate city. In the case of the "false prophet" the person is in fact a prophet who performs a miracle. He uses this to tell people to abandon Hashem and his Torah in favor of idolatry. With seduction an attempt to turn somebody to idolatry is made by a close relative or friend. In the case of the apostate city a person faces strong social pressure to accept idolatry because everybody else is doing it.

Concerning the false prophet the Chumash explicitly says that HaKadosh Baruch Hu is testing you to see if you love him with all your heart and all your soul. The idea is that if somebody does not love Hashem and dedicate their life to His service, they will use this miracle as an excuse to abandon the religion, or at least find the arguments of the false prophet convincing. One can extend the idea of love of G-d countering idolatry to seduction and social pressure. The test of the false prophet may be the most difficult because it suggests that the Torah is not true, ,חס ושלום and that the G-d of Israel is not the king of the universe.

Today we have no prophet who can say to the nation of Israel, "Thus speaks Hashem". However it is possible to hear the whispers of the voice of G-d in the recesses of our hearts, in depth of perception of the Tanach, and in our relationship with our surroundings. Nevertheless our conscience can be in error, our understanding of scripture faulty, and at times bad things happen to good people. This test is the subject of Psalm 73. It describes the doubts that arise when the vain and wicked succeed and in contrast hard work and purity of heart seem to be pointless. The Psalmist does not achieve peace until he enters into the sanctuary of the Almighty. There he sees that the malevolent will eventually slip and fall to destruction. He then desires the counsel from Above and his body and heart yearn for G-d.

After describing the test of the false prophet, the Chumash exhorts one to walk with G-d, fear Him, keep his mitzvahs, listen to His voice, serve Him, and cling to Him (Devarim 13:5). These are the the actions that will allow us to stand on tests of the faith. Walking with G-d suggests traveling a common path. This means common goals. These are the testimonies, included in the message of the Jewish holidays. For example Pesach advocates human freedom, Shavuos represents subservience to principle, Yom Kippur is forgiveness. The conclusion of the path is an ethical world at peace based on truth.

Fearing G-d basically means believing that there is a force of retribution in this world. Part of this is seeing the hand of G-d in the downfall of the wicked and the punishments of those that trespass on His will. More broadly it is the concept of reward and punishment based on a person's actions and character.

Keeping the mitzvahs would be fulfilling the 613 mitzvahs. More generally it means living according to the precepts of the Tanach. This presupposes listening to His voice. This voice of G-d is to be found in a number of places. It is most explicit in the Five Books of Moses. It is found as well in other religious texts. It is also to be found in the humanities and the sciences in that we should be at peace with our fellow man and live in harmony with nature. As it says in Ethics of our Fathers (3:12), "One, who is pleasing to the creation, is pleasing to G-d. But one who is not pleasing to the creation, is not pleasing to G-d". The voice of G-d is also to be found in man's soul and at times can be accessed through quiet meditation.

Serving G-d often refers to tefilah (תפילה). Prayer is often understood as requests we make from G-d. It does include that, but it is more precisely self judgment. Specifically were are called on to understand the words of the liturgy and strive to internalize them and live according to them. This service also includes all efforts to fulfill the mitzvahs whether they are in attitude, mentality, word, or deed.

Clinging to Hashem can be learned from clinging to a friend. So to speak we are asked to be a friend of the truth, a friend of benevolence, a friend of morality, and a friend of religion. This includes sharing common interests which can take various forms. For example being a member of a synagogue, enjoying religious music, art and literature, financial support and personal involvement with religious causes, and a personal relationship with the Almighty. It comes out that if one is engrossed in religion they will develop deep roots that are watered by the rivers of the faith and when the storm comes it will not move him from his place.

To view on YouTube click:

 http://youtu.be/hT4_7Il1nDY

Shalom Aleichem at 8:10

Link to Wikipedia article with Hebrew/English lyrics with transliteration 

http://en.wikipedia.org/wiki/Shalom_Aleichem_(liturgy)

עקב: גילוי הלב # 28

בפרשת עקב משה שטף הטרוניות את העם בדבר המסע הארבעים שנה שלהם, במיוחד על התלאות והמן. הוא מסביר שהסיבה לשניהם הייתה שהקדוש ברוך הוא רצה לדעת מה בלבם והאם הם ישמרו את המצוות או לא (ראה דברים ח ב - ו).בזה יש היבט של הפתגם התלמודי בשלושת דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו, ובכעסו (ערובים סה) האומה סמוך ובטוח שאם הם שומרים את המצוות שדברים טובים באופן כללי יקרו להם, לדוגמה בריאות, שגשוג כלכלי, וילדים נחמדים, במיוחד בארץ הקודש.

בקשר המילים הזועמות של בני ישראל; בנרדפו על ידי המצרים לים סוף, וכשלא היו להם מים; התמקדו במוות ונוטפות שנאת שמים. לדוגמה לא היו מספיק קברים במצרים שלקחו אותנו אל המדבר כדי להרוג אותנו ואת ילדינו. אע"פ פרשה זו אינה מזכירה את השיכרון יש אירוע קודם של ביצוע וסגידה של עגל הזהב בהתלהבות יותר מדי. יש גם את ההקרבת אש זרה על ידי נדב ואביהוא במה שהיה נראה במצב שכירות אבל לאו דווקא מיין.

חומש מקשר את המן עם הנס מובא ברש"י "שמלתך לא בלתה. ענני כבוד היו שפין בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים". הם היו כמו עשירים ויכולים לבלות את זמנם בעופן שמוציא חן בעיניהם. כתוצאה מכך לא היה צורך לאסוף את המן בשבת, מקושש עצים בשבת, או לרדוף אחרי השליו. הסיבה שהם עובר העבירות האלה הייתה בגלל הגשמיות הנסתר בלבבם.

ספורנו מסביר, "לדעת את אשר בלבבך. שיהי' מה שבלבך יוצא לפועל". "ורבינו בחיי כתב, וז"ל: ויתכן לומר במלת וירעבך שבא ללמד על המן ואולתו, שכל האוכלו מבין במושכלות על השלימות". כביוכל הקב"ה מכיר מה הוא בלב, כאשר מכיר את האמת, איך ממש מרגיש, ולבטא אותו במילים ובמעש כתוצאה מכך למד מהו העמדה לתורה ומצוות. האם מאמין שיש ההשלכות להזנחתם או מחזיק אותם לנאצה?

כמו הנדודים של בני ישראל במדבר ארבעים שנה גלו את האמת והלב כך היא הגלות הנוכחית שלנו. ישנם אירועים המביאים לרעיונות היפים ומשמעות שמביא שפע בברכות. בפעמים אחרות הם חושפים דברים מכוערים ומזיקים שמוסתרים בלבנו. כמו כן יכול לדעת המושלם. איש חכם וצדיק יבחור בטוב ומשילך את הרע, ובשלב מסוים יש לראות שהדרך החיים ואת העריכים של התורה הן הבחירה הטובה ביותר. סופו של דבר יש להכיר שהקב"ה הוא כמו אבא אוהב, שמעניק השראה ומוכיח לילדיו. המטרה להוציא לאור את הטוב ביותר בם, בזמן הפתיות שלהם במדבר, בדרכם לארץ ישראל ואל הגאולה.

To view on YouTube click:

http://youtu.be/3nMvqp_qxWE                            

דיון בהתגלות הלב והאמת בזמנים טובים וזמנים רעים. אדון עולם מושר בניגון של יריד סקרבורו (Scarborough Fair) בשעה 5:59.

To read on Blogger in English click:

http://dyschreiber.blogspot.com/2013/07/ekev-confrontation-with-self.html 

לע"נ מאיר בן חיים ז"ל, אחו של האמה -  כה בתשרי תשנ"ב                   

                                         

וגם בדואר אלקטרוני      http://dyschreiber.blogspot.co.il ניתן באתר  

Ekev עקב : Confrontation with Self

In parshas Ekev Moshe harangues the nation concerning the forty year path that they've been on, specifically about the travails and the manna. He explains that the reason for the two of them was so HaKadosh baruch Hu would know what is in their hearts and whether they will keep the mitzvahs or not (see Devarim 8:2-6). In this there is an aspect of the Talmudic aphorism that a man is known by his cup [of wine], wallet, and anger (בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו, ובכעסו) (Eruvim 65). The nation is assured that if they keep the mitzvahs that good things in general will happen to them. There are specific blessings as well such as health, financial prosperity, and nice children, particularly in the Holy Land.

The angry words of the children of Israel; when pursued by the Egyptians to the Red Sea and when they had no water; were focused on death and dripping with hatred of heaven. For example were there not enough graves in Egypt that you took us into the desert to kill us and our children. While this parsha does not mention intoxication we have the enthusiastic making of the golden calf and its worship. There is also the offering of a strange fire by Nadav and Avihu in what would seem to be a state of euphoria.

The Chumash links the manna with the miracle that the clothing of the people not only did not wear out during there travels but continued to fit them as they grew from children to adults. In other words they had all of their physical needs taken care of. They were effectively rich and could spend their time as they saw fit. As a result There was no need to gather the manna on Shabbos, gathering sticks on Shabbos, or chasing after the quails. The reason they committed these sins was because of a deep seeded materialism.

The Sforno explains "to know what's in your heart - it should be, that what is in your heart should come out in action". The Rabanu Bachai comments that one of the virtues of the manna was that they were able to intellectually understand the ideal (מבין במושכלות על השלימות). If it is possible to say Hashem finds out what is in our hearts when we recognize what the truth really is, how we actually feel, and express it in our words and deeds. Based on this we learn what is our attitude to toward Torah and mitzvahs. Do we believe there are consequences for their neglect or do we hold them in contempt?

Just like the wandering of the children of Israel in the desert for forty years was a confrontation with truth and self so to is our current exile. There are events that bring to the surface beautiful and meaning ideas which will shower us with blessings. Other times they reveal things hidden in our hearts that are ugly and destructive. We are also given the capacity to recognize the ideal. A wise and righteous individual will choose the good and discard the bad, and at some point we will see that the way of life and the standards of the Torah are in general the best choice. Ultimately we will recognize that Hashem is like a loving father who inspires and rebukes His children. His goal is to bring out the best in them, during their immaturity in the wilderness, while on their way to the land of Israel and the redemption.

 לע"נ מאיר בן חיים ז"ל, אחו של האמה -  כה בתשרי תשנ"ב                   

 

  

To view on YouTube click:

http://youtu.be/3nMvqp_qxWE                           

A discussion of revelation of self and truth through good times and bad times. Adon Olam is sung to the tune of Scarborough Fair at 5:59.

ואתחנן: גדולת ה' מס # 27

בפרשת ואתחנן משה רבינו שואל את הקב"ה לתת לו להיכנס לארץ הקודש. הוא מתחיל את תפילתו באומרו, "ה' אלקים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך", (דברים ג כד). מפרשה זו לומדים משהו על גדולתו של ה'.

השימוש הרגיל של המילה גדול בלשון הקודש הוא גדול מצד גשמיות, אבל זה לעתים קרובות משמעותו מהולל ומפורסם. המילה משמשת מספר הפעמים בקריאה זו בעיקר לאחר ההיזכרות במתן העשר דברות, כאשר העם אומר למשה שהקב"ה הראה להם, "כבודו וגדולתו", (דברים ה כא). גדולתו באה לידי ביטוי שוב ושוב, כאשר משה מבקש מבני ישראל לשמור את חוקי התורה. זה החוכמה שלך ואת ההבנה שלך בעיני העמים, שישמעו את כל החקים האלה ואומרים, האנשים האלה כולם חכמים ומבינים, אזה גוי גדול הזה. מהיא אומה גדולה - אחד שיש אלוקים כל כך קרוב , כמו ה' אלוקינו בכל העת שאנו קוראים עליו? ומה היא אומה גדולה - אחד שיש לה את כל הדרכים הצדיקים האלה וחוקי תורה כמו זו, (ראה דברים ד ו-ח).

התורה ואת החוק שהוא נתון בו שניהם נהדרים בפני עצמם, כמו גם ביטוי לגדולתו של הקב"ה. למעשה ישנן שלושה ביטויים של שמו של הקב"ה בתפילתו של משה. הראשון מובן לעתים קרובות כמו "אדון ומר". זהו ביטוי של שלטון ומי ששולט יש בחינת גדלות. השם השני הקריאה אלוקים משמעות כוח, וכוח גם בחינת גדלות. הכתב שם הויה זה היא פירוש מתן קיום, לא ספק גדלות גדולה מאוד. התפילה ממשיכה עם דוגמאות לגדולתו. זרוע חזקה זה כוח צבאי. כוח שבשמים פירושו חוכמה וצדק. כוח בעולם הוא כוח גשמי. גבורה זאת חוזק ואורך רוח.

בתהילים מו רואים גדולתו של הקב"ה דרך אספקלריא של מלחמה. הוא משנה את הארץ, גורם להרים לדדות והים לסערה. באותו זמן הוא מעוז וקרוב לחסידיו דווקא בזמן משבר. הוא שובר מדינות, ממלכות נכים, וממיט חורבן על כדור הארץ. הוא עוצר מלחמות, שובר את הקשת, מנפץ את החנית, ושורף העגלות שלהם. הוא יהיה נעלה בקרב העמים ונשגב בארץ. הוא מבצר אל בני ישראל וכולו אהביו.

בתהילים קלט רואים את גדולתו של הקב"ה דרך ידיעתו הכל  שלו. אתה יודע איפה אני יושב ואיפה אני עומד, אתה מבין אותי ממרחק. אתה יודע כל מילה בלשוני. אתה יודע מה ש באחורי ומה שלפניי. אם אני אעלה לשמים, אתה שם, ואם אני ארד לשאול, הנה אתה שם. חושך לא מסתיר ממך דבר ובלילה הוא כמו יום. ראתה דרכי ברגע הריון, כתבת בספר שלך את כל מה אהיה עושה.

בתהילים קמד רואים את גדולתו של הקב"ה דרך החסד שלו. בנינו כמו שתילים גדולים בנעוריהם, בנותינו ן כמו תחרה ארוגה כמו מקדש. אסמינו מלאים, העדרים שלנו רבים. המנהיגים שלנו עובדים קשה. אין זדון ואין צוחה ברחבתינו. אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו.   

לע"נ שמואל בן נח ז"ל, אחיינו של הסבא -  טו באב תשס"ט                   

                                          

V'Eschanan ואתחנן – The Greatness of G-d

In parshas V'Eschanan Moshe rabenu asks G-d to permit him to enter the Holy Land. He begins his prayer by saying, "You have begun to show your servant Your Greatness (גדלך), Your strong arm, what Force is there in heaven or earth that can make like Your deeds and Your might" (Deuteronomy 3:23). From this parsha we learn something about Hashem's greatness.

The most common use of the word gadol (גדול) is Loshon HaKodesh is "big", however it often means celebrated and famous i.e. great. The word is used a number of times in this reading notably after the recollection of the giving of the Ten Commandments, when the nation says to Moshe that G-d has shown them, "His glory and His greatness", (Devarim 5:21). Greatness is expressed repeatedly when Moshe exhorts the children of Israel to keep the laws of the Torah. It is your wisdom and your understanding in the eyes of the nations, who will hear all these statutes and say, these people are only wise and understanding, this great nation. For what is a great nation -- one that has God so near to it, as Hashem our God is at all times that we call upon Him? And what is a great nation -- one that has all these righteous ways and laws like this Torah, (cf. Devarim 6:6-8).

The Torah and the law that is given in it are both great in and of themselves as well as manifestation of G-d's greatness. There are effectively three expressions of G-d's name in Moshe's prayer. The first one is frequently understood as "Lord". This is an expression of being a ruler and anyone who rules has an aspect of greatness. The second name is a pronunciation of Elokim meaning power and power likewise is an aspect of greatness. The spelling of this name is an expression of providing existence, without doubt very great. The prayer continues with examples of greatness. A strong arm refers to military might. A force in heaven means wisdom and righteousness. A force on earth is physical power. Might refers to control and forbearance.

In Psalm 46 we get a look at G-d's greatness through the prism of war. He changes the earth, causes mountains to totter and the sea to storm. Simultaneously He is a stronghold and close to the devout on at the time of turbulence. He shakes up nations, cripples kingdoms, and wreaks devastation on earth. He stops wars, breaks the bow, shatters the spear, and burns their carriages. He will be exalted among the nations and exalted on earth. He is a fortress to the children of Israel and all of his devoted.

In Psalm 139 we see G-d's greatness through his omniscience. You know where I dwell and where I stand, You understand me from a distance. You know every word on my tongue. You know what's in back of me and what's ahead of me. If I should ascend to the heavens, You are there, and if I should make my bed in the grave, behold, You are there. Darkness hides nothing from you, night is like day. Your eyes saw my unformed body, in Your book is written all of my days.

In Psalm 144 we see G-d's greatness through His benevolence. Our sons are like saplings big in their youth, our daughters are like lace woven like a sanctuary. Our granaries are full, our herds are many. Our leaders work hard. There is no breach or cry in our streets. Happy is the nation that this is so. Happy is the nation that Hashem is their G-d.

In Memory of Sidney Schreiber

 לע"נ שמואל בן נח ז"ל

15 Av 5769    טו באב תשס"ט                  

To view on YouTube click:

Discussion of the greatness of G-d as viewed through a society engrossed in Torah learning and living according to its precepts. Lecha Dodi follows sung to the melody popular in the Conservative movement during the 50's and 60's.

דברים: הוראת תורה # 25

בפרשת דברים משה רבנו מתחיל להסביר את החוק לבני ישראל.דברים הספר נקראים גם משנת תורה. משמעות הדבר היא, פשוטו כמשמעו, "סקירת הוראה" והיא השורש של השם באנגלית של ספר זה. ממנו אנו מקבלים רמזים כיצד ללמד תורה לאחרים, כמו גם איך ללמוד אותו בעצמנו. נושאים שונים שזורה כמו הכיבוש של ארץ הקודש, טוענים כי הם קשורים מבחינה מושגית.

החומש מתחיל על ידי מתן המיקום שלהם במדבר כבדיוק מעבר לגבולה של ארץ ישראל. אותו הפסוק מזכיר את השמות של מקומות שאינם קיימים. המפרשים מסבירים את השמות מרמזים על חטאים שונים שהעם חטא בעבר, אבל עם צעיף דק של הסתרה. המרחק הקצר ממצרים למיקום הנוכחי שלהם יצוין ומזמין ניגוד לתקופה של זמן הארוכה שהם היו במדבר. את המלחמות עם סיחן ועוג גם מתוארות.

יש להסיק מכך שאדם שעומד ללמוד הוא כמו איש במדבר אבל על הגבול של קדושה. טעויות שבעבר חייבות להיות יישרו כדי ללמוד, אבל המורה צריך רק להזכיר בקלות את הטעויות לתלמיד.ימי זמן הנסיעה הרגילה של אחת עשר ימים בין שני המקומות מציין כמה קל אפשר ללמוד החומר אם נעשה כראוי. בארבעים השנים למעשה בילו במדבר מספרת איך מחדלי מזיקים יכולים להיות. בכל מקרה תהיו קרבות. עם זאת, כאשר גבר יהיה שכר עשיר.

משה אומר לאנשים שהם היו טרחנים, נרגנים, ועיקשים, בעיקר בסירובם להיכנס לארץ המובטחת ארבעים שנה קודם לכן. זה אמר בקשר של לחזק את העם לכבוש את ארץ ישראל עכשיו .הרמב"ן מסביר שזה היה כדי להודיע ​​להם שהקדוש ברוך הוא רחום ומוכן לחכות. לכן אין להגיד שבלתי אפשרי לשמור על החוק וכל הזמן ייענשו. למדים מכך שבחינוך שצריך זמן וגם לקחת את הראיה היותר רחבה. יש מושגים שקשה לקלוט. אולם עם התמדה וזמן ילמודו.

הרמב"ן מפרש את הפסוק הראשון, "אלה הדברים שמשה דיבר אל כל ישראל", (דברים א א) מתייחסת חוזר של עשרה הדיברות ע"י משה רבינו (דברים ה ו - יח). בחזרה אש שינוים  קטנים ממה שנאמר בהר סיני. זה אומר במלמד שאנחנו צריך להסביר במילים שלנו ולתקן אותו להתלמידים.

משה פותח ואומר שהם ישבו בהר סיני מספיק זמן והגיע הזמן להיכנס לארץ המובטחת. לאחר מכן הוא מתאר את האזורים השונים שלו ומפציר בהם להתקדם לנהר הפרת שהרבה מעבר לגבולותיה, ומזכיר להם שזו היא הארץ שנתן ה' לאבותיהם. לאחר מכן הוא מברך את העם שהם יהיו מאוכלס כמו מספר רב של הכוכבים בשמים.

הרעיון לעזוב את ההר סיני לארץ ישראל מצביע שיש זמן לצאת מהבית ספר וליישם את הידע שרכש שם למצבי חיים אמיתיים וצריך לדעת את המרכיבים השונים, שואף לגדולה, ולזכור, כי זו מורשת מאבותינו. המורה צריך רוצה שהידע של תלמידיו יהיה גבוה ורב ככוכבים בשמים.

הרמב"ן מסביר שהקדמתו של משה מסתיימת בפסוק, "ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים", (דברים ד מ). הענין ש שמירת המצווה גורמת הטוב לאדם וביתו. לכן יש לראות למידה

כברכה עצמה ומביא ברכות אחרות.

החומש אומרת, "הואיל משה באר את התורה", (דברים א ה). פירוש "הואיל" שמח ורצוי. מסביר הרמב"ן: "הואיל משה" שרצה לבאר להם את התורה והזכיר כן להודיע כי מעצמו ראה לעשות. למדים מכך שבמלמדים את הערכים דתיים מורה צריך להאמין להם את עצמו ורוצים להנחיל אותם בתלמידיו.

לע"נ שמואל בן נח ז"ל -  טו באב תשס"ט                   

To view on YouTube click:

http://youtu.be/FdVcJVsZXng

A discussion of how to teach religious values

                                         

וגם בדואר אלקטרוני      http://dyschreiber.blogspot.co.il ניתן באתר   

Devarim דברים: Teaching Torah

In parshas Devarim Moshe rabenu starts to explain the law to the children of Israel. The book Devarim is also called Mishna Torah משנה תורה. This literally means "reviewing instruction" and is the route of the English name of this book, Deuteronomy. From it we receive hints how to teach Torah to others as well as how to learn it ourselves. Various themes are intertwined such as the conquest of the Holy Land, suggesting that they are conceptually related.

The Chumash starts by giving their location in the wilderness as just outside the land of Israel. The same verse mentions the names of places that do not exist. The commentaries explain the names hint at various sins the people committed in the past but with a thin veil of concealment. The short distance from Egypt to their current location is noted inviting a contrast to the long period of time they have been in the desert. The wars with Sichon and Og are also described.

We can infer from this that a person who is about to learn is like one who is in the wilderness but on the border of holiness. In order to learn past errors must be righted, but the teacher should only gently remind the student of these mistakes. The eleven days normal travel time between the two locations indicates how easy the material can be to learn if done properly. The forty years actually spent in the desert tells us how damaging blunders can be. In any case there will be battles to be fought. However, when we prevail there will be a rich reward.

Moshe tells the people that they were aggravating, quarrelsome, and obstinate, particularly in their refusal to enter the Promised Land forty years earlier. This is said within the context of him rallying the nation to conquer the land of Israel now. The Ramban explains that this was to let them know that HaKadosh Baruch Hu is merciful and patient. Therefore people should not say that it is impossible to keep the law and that they will constantly be punished. We learn from this that in education a person must be also patient and take the long view of things. There are certain concepts which are difficult to absorb. However with persistence and time they will be learned.

The Ramban comments that the first phrase, "These are the words that Moshe spoke to all of Israel", (Devarim 1:1) refers to the repeating of Ten Commandments later on (Devarim 5:6 – 18). In fact the repetition is slightly different from what was said on Mount Sinai. This tells us that when teaching something we should give it over in our own words and gear it to the people who are listening.

Moshe opens saying that they have dwelled at Mount Sinai long enough and the time has come for them to enter the Promised Land. He then describes its various regions and exhorts them to advance to the Euphrates River, far beyond its borders, and reminds them that this is the land that was given to their forefathers. Moshe then blesses the people that they should become populous and be like the multitude of the stars in heaven.

The idea of leaving Mount Sinai for the land of Israel suggests that there is a time to depart from the classroom and apply the knowledge acquired there to real life situations. We should know the various components, strive for greatness, and be mindful that this is a heritage from our fathers. The teacher should desire that the knowledge of his students should be as high and numerous as the stars in heaven.

The Ramban explains that Moshe's introduction ends with the verse, "You shall keep His way of life and His laws, which I am commanding to you this day, so [|He] will do good things for you and your children after you, and that you may have length of days upon the land which the Lord your God is giving to you forever", (Devarim 4:40). The idea is that through keeping the mitzvahs good things happen to a person and their household. Therefore learning should be viewed as something that one receives a great benefit from.

The Chumash says that "Moshe was pleased (הואיל) to explain the Torah", (Devarim 1:5). The Ramban explains that this means that he was happy to do it and did it on his own initiative. We learn from this that a when teaching religious values the teacher should believe them himself and desire to instill them in his students.

In Memory of Sidney Schreiber

 לע"נ שמואל בן נח ז"ל

15 Av 5769    טו באב תשס"ט                  

To view on YouTube click:

 http://youtu.be/M9BMlOTQzYI

A discussion how to gracefully make concessions so as to preserve a proper relationship

To download Audio click:         https://www.box.com/s/ktzq6j8smb20m51w0w0h

Cry Zion and her cities אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ Eli Tzion Ve'areha

       Cry Zion and her cities                                      

אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ,                 

like a woman in birth pangs 
כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ,

   Like a virgin dressed in sack                             
וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק,

   for the husband of her youth,                            
עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

          For the palace that was forsaken                  
עֲלֵי אַרְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ,

                           because of the guilt of her flocks.
בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ,

 and for the entry of those that mock what's right    
וְעַל בִּיאַת מְחָרְפֵי אֵל,

                                      into her sacred chambers.
בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶיהָ.

           On the exile of those that serve what's Right
עֲלֵי גָלוּת מְשָׁרְתֵי אֵל,

                                    Sweet singers of her songs.
נְעִימֵי שִׁיר זְמָרֶיהָ,

                           And for their blood that was shed
וְעַל דָּמָם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ

                                         Like water of her rivers.
כְּמוֹ מֵימֵי יְאוֹרֶיהָ.

                                    On the beat of her dancers
עֲלֵי הֶגְיוֹן מְחוֹלֶיהָ,

                       That has been silienced in her cities.
אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶיהָ,

         And on the council that has become desolate
וְעַל וַעַד אֲשֶׁר שָׁמַם

                     And the dissolution of the Sanhedrin.
וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶיהָ.

                                   On its constant celebrations
עֲלֵי זִבְחֵי תְמִידֶיהָ

                                                  And its first fruits.
וּפִדְיוֹנֵי בְּכוֹרֶיהָ,

           And on the profanation of its sacred articles
וְעַל חִלּוּל כְּלֵי הֵיכָל

                                              And its incense altar.
וּמִזְבֵּחַ קְטוֹרֶיהָ.      

                                     On the babies of her kings
עֲלֵי טַפֵּי מְלָכֶיהָ

    The sons of David her champion.                       
בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶיהָ,

                    And on their beauty that became dark
וְעַל יָפְיָם אֲשֶׁר חָשַׁךְ

                                      When they lost her crown.
בְּעֵת סָרוּ כְּתָרֶיהָ.

                                   On the glory the was exiled
עֲלֵי כָבוֹד אֲשֶׁר גָּלָה

                   With the destruction of her sanctuary.
בְּעֵת חָרְבַּן דְּבִירֶיהָ,

                               And on the harsh persecution
וְעַל לוֹחֵץ אֲשֶׁר לָחַץ

                                And wearing the belt of sack.
וְשָׂם שַׂקִּים חֲגוֹרֶיהָ:

                             On the crush and the many hits
עֲלֵי מַחַץ וְרֹב מַכּוֹת

                                             That struck her best.
אֲשֶׁר הֻכּוּ נְזִירֶיהָ,    

                  And on the shattering against the stone
וְעַל נִפּוּץ אֱלֵי סֶלַע

                                 Her babies and her children.
עֲוִילֶיהָ נְעָרֶיהָ.

                                     On the joy of her enemies
עֲלֵי שִׂמְחַת מְשַׂנְאֶיהָ

                        When they played with the rubble.
בְּשָׂחְקָם עַל שְׁבָרֶיהָ,

                      And on the affliction of her free men
וְעַל עִנּוּי בְּנֵי חוֹרִין

                                                          Pure nobles.
נְדִיבֶיהָ טְהוֹרֶיהָ.

                                             On the wanton crime
עֲלֵי פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה

                   Wandering from the way she walked.
סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲשׁוּרֶיהָ,

                         On the hosts of her congregations
וְעַל צִבְאוֹת קְהָלֶיהָ

                                              Swarthy and black.
שְׁזוּפֶיהָ שְׁחוֹרֶיהָ.

                 On the voices of those that taunted her
עֲלֵי קוֹלוֹת מְחָרְפֶיהָ

                                When her corpses multiplied.
בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶיהָ,

                And on the feelings of those that reveled
וְעַל רִגְשַׁת מְגַדְפֶיהָ

                                        Inside the temple yard
בְּתוֹך מִשְׁכַּן חֲצֵרֶיהָ.
                          On your name that was profaned
עֲלֵי שִׁמְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל

             In the mouth of those that rose to vex her.
בְּפִי קָמֵי מְצֵרֶיהָ,

                  And on the prayer they prayed to You
וְעַל תַּחַן יְשַוְּעוּ לָךְ

                            Harken and listen to her words.
קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ.

   Cry Zion and her cities                                      
אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ,

like a woman in birth pangs,     
כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ,

    Like a virgin dressed in sack                             
וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק,

    for the husband of her youth,                            
עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

Lament expansion of Yoel 1:8
קינה המרחיבה את הפסוק יואל א ח:

   Mourn like a virgin girded in sack 
אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק

  for the husband of her youth.        
עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

Sung by Yoseph on YouTube:

  http://youtu.be/lJnOLwFw4JY