משלי ג יא יח - תודה, הייתי צריך לזה # 285

ספר משלי (ג יא יב) מברך מאוד על קבלת הוראה ותיקון כשנאמר, "מוּסַר ה בְּנִי אַל־תִּמְאָס וְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶה".

פירוש רש"י: מוסר ה' בני אל תמאס. אם יבואו עליך יסורין יהיו חביבין עליך: וכאב את בן ירצה. שרוצה בבנו להטיב לו ויפייסהו לאחר שמכהו בשבט כן יערב לך הטובה אחר המכה:

פירוש רלב"ג: כי את אשר יאהב. כי השם ית' יוכיח את אשר יאהב וירצה להתנהג עמו כאב את הבן שייסר אותו לטוב לו וכאשר תעשה כן יגיע לך מן התועלת מה שתפשפש במעשיך ובדעותיך עד שיתברר לך מה שנתישרת לחטא בו, נאמרו ויגל אזנם למוס' ויאמר כי ישובון מאון (איוב לו י):

דברי הגר"א: כי הדרך לחוכיח את אשר לבו דואג על רעתו, ורואה שהולך בדרך אשר אינו טוב. . . וחפץ בהצדקו על כן מייסר אותו להיטיב לו

זה כמו פתגם אנושי שבו חייל במאבק פוחד ומתחיל לצרוח בהיסטריה. הקצין מנסה ללא הצלחה להרגיע אותו. אחר כך הוא סוטר לו על פניו. עם זה חייל חכם הוא מתנהג בצורה הגיונית ואומר, "תודה סערזשאַנט, אני נצטרכתי את זה!"

גישה זו יכולה לתת לאדם שצריך נחמה ממכות של החיים, במיוחד אלה הבאים כתוצאה של שובבות, הליכה על הצד הפראי, בורות עקשנית. יש דרך יותר מתון  להבין הפסוקים האלו.

הרצאה של מורה שבו הוא פותר את החסרונות של הכיתה או אפילו של תלמיד יחיד נקרא מוסר. פעמים אחרות אדם פיקח יאיר ידיד תמים באומר לו, דברים הם לא מה שהם נראים. גם מחבר ספר ממש ישלם מומחה מקצועי לביקורת על כתב היד שלו. מפגשים אלה בדרך כלל לא נוח באותה עת. עם זאת איש חכם ועניו יראה את היתרונות, ומכיר כי ידיד ידאג ויטריח את עצמו בעדו.

הפסוק במשלי ממשיכה כי מוסר הוא הדרך לחוכמה. גם אדם אשר מוצא חוכמה ומפיק הבנה הוא בר מזל ומאושר כי סחורה זו היא בעלת ערך רב יותר מי כסף, זהב, אבנים יקרות. להוסעף על שבחים מידה של מקבל תיקון גם מביא חיים משמעותיים, אשר מלא עושר, שלווה, ושלום.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

Lech L'cha - What do you Really Think

Parshas Lech L'cha opens with Hashem, the Creator, telling Avraham, who is still called, Abram, “Take yourself away from your land, from your birthplace, and from your father's house, to the land that I will show you. I will make you into a great race. I will bless you and make your reputation great and you shall be a blessing; and through you will be blessed all families of the earth”, (Genesis 12:1-3).

The Hebrew phrase לֶךְ־לְךָ most precisely means “go to yourself”. In effect Hakadosh Baruch Hu is telling Abraham to consider things according to his own personal evaluation. In other words the points of view of things like his nation, school, home, profession should be deemphasized and not be the deciding factor. Rather his opinions should be based on his own observations and understanding with some coloration from personal experience.

The term אַרְאֶךָּ typically here is translated as the destination that God has chosen. A more precise reading would be, “to the land where I will display you. So to speak God is showing Abraham a place and also putting him in a place where he will be shown off. In other words He wants Abraham the way he is and not under external influence.

Rashi (Chabad translation) comments, “Go forth: Heb. לֶךְ לְךָ, lit. go to you, for your benefit and for your good, and there I will make you into a great nation, but here, you will not merit to have children. Moreover, I will make your character known in the world. — [from Rosh Hashanah 16b, Tan.]”.

The Talmud (Rosh Hashanah 16b) basically says that Abraham that as long as he was living among the Chaldeans in Ur, the decree in heaven concerning him was bad, therefore he had to move. However others say that he needed the merit of the land of Israel.

Nachmanides comments that Abraham was straying like a lost lamb. It's likely that he did know that that the land of Canaan was the heritage of Hashem and that his destiny was to be found there too. It was here that he would see the truth. The Ramban uses the phrase יראנו באמת which can also be understood as Avraham will be truthfully displayed or that the truth according to Avraham will be shown.

All of this helps us understand Abraham and the Chumash, but there is a deeper and universal message specifically the importance of the individual. This idea is illustrated by a story of  great Chassidic master, Rabbi Zusha. When he was about to die he started to cry. His students asked him, Rebbe, why are you so upset? With all your Torah and mitzvahs surely you will be given a high place in heaven! Zusha answered that I'm afraid, when I get to heaven, I will be asked not why I wasn’t more like Moses or King David; rather why I was not more like Zusha?

The moral of the story is that we do not find greatness by stealing somebody else's position, glory, or ideas; nor by parroting the words of our school, nation, or profession. Rather it is by finding the land of Israel in our souls. It is to be found by our personal meditation and experience. This is where diamonds and pearls of our existence are to be found. Not only that but these are the blessings that our family and friends desire and need the most. In addition when we start searching for this, God smiles at us and shows us the way.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

מה אתה באמת חושב # 284

פרשת לך לך פותח עם דבר ה', הבורא, האומר לאברהם אשר נקרא עדיין אברם, "לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל־הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה", (בראשית יב א ג).

הביטוי לֶךְ-לְךָ פירושו המדויק "לך אל עצמך". למעשה הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם לשקול דברים על פי ההערכה האישית שלו. במילים אחרות את נקודת המבט שלו בלבד, נכון להסיר הדגשה על דברים כמו האומה, בית הספר, בית, מקצוע שלו וגם הם לא יהיו הגורם המכריע. במקום זאת, דעותיו צריכות להיות מבוססות על תצפיותיו ועל ההבנה שלו עם כמה השפעה מניסיון אישי.

המילה אַרְאֶךְּּ כאן מתפרשת כיעד שאלקים בחר. קריאה מדויקת יותר תהיה "אל הארץ שבה אראה אותך. כביכול אלקים מראה את אברהם מקום וגם לשים אותו במקום שבו הוא יהיה מוצג. במילים אחרות הוא רוצה את אברהם כפי שהוא ולא תחת השפעה חיצונית.

פירוש רש"י: לך לך. לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, שָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל, כָּאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים, וְעוֹד שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם.

הגמרא (ראש השנה טז:) בעצם אומר כל זמן שאברהם גר בין הכשדים בעיר אור הגזירה מן השמים עליו היה רע, ולכן הוכרח לעזוב. אבל אחרים אומרים שהוא יצטרך את הזכות של ארץ ישראל.

פירוש הרמב"ן, "ויהי כאשר התעו אותי אלקים מבית אבי (להלן כ יג) כי היה תועה כשה אובד ויתכן לומר כי אברהם מבראשונה ידע כי ארץ כנען היא נחלת ה' ובה יתן ה' חלקו והאמין כי "אל הארץ אשר אראך" ירמוז לו על ארץ כנען, או על כולה או על אחת מכל הארצות האל, ושם פניו אל כלל ארץ כנען כי שם הארץ אשר יראנו באמת". מה זה "יראנו": 1) אתה תראה את האמת, 2)צאתה תוּצג באמת, 3) האמת שלך יוּצג.

כל זה עוזר לנו להבין את אברהם ואת חומש, אבל יש מסר עמוק יותר לכל במיוחד את החשיבות של היחיד. רעיון זה מתואר בסיפור של החסיד הגדול, הרב זושא. כשהוא שכיב מרע התחיל לבכות. תלמידיו שאלו אותו, הרבי, למה אתה כל כך עצוב? עם כל התורה ואת מצוות שלך בוודאי תינתן מקום גבוה בשמים! זושא השיב שאני חושש, כשאני אגיע לשמים, לא ישאלו אותי למה לא הייתי יותר כמו משה רבינו או דוד המלך; אלא כן ישאלו למה לא הייתי דומה יותר לזושא?

הלקח של הסיפור הוא שאנחנו לא מוצאים גדולתו על ידי גניבת השררה, כבוד, או רעיונות של חברו; ולא לחזור בלי מחשבה על דברי בית הספר, האומה, או המקצוע שלנו; אלא על ידי מציאת ארץ ישראל בנפשנו. זה ניתן למצוא על ידי התבוננות וניסיון שלנו. כאן נמצאים יהלומים ופנינים של הקיום שלנו. לא רק זה אבל אלה הם הברכות אשר המשפחה והחברים שלנו רוצים וצריכים ביותר. בנוסף, כאשר מתחיל לחפש את זה, הקב"ה מחייך עלינו ומראה לנו את הדרך.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח.   העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

Noah - In the Image of God

Parshas Noah opens by praising Noah as a righteous man or in Hebrew a tsadik. The world in which he was born is condemned to destruction because of corruption (וַתִּשָּׁחֵת) and injustice (חָמָס). The Holy One blessed be He is described as being so grieved at heart by the man's multitude of evil that He regrets creating him to begin with.

The word tsadik (צַדִּיק) refers to one that makes good decisions especially from the standpoint of religion. It also connotes chivalry and sexual purity. Noah, who is from the line of Seth, is the first person in the Chumash to receive this praise. The generation of Enosh, the son of Seth, is praised as the first to preach in the name of Hashem. Enoch, Noah's grandfather, is praised for walking with God. Adam the first man had many children, however this line is praised as having his pristine image of God on the day he was created.

Corruption typically takes two forms, financial and sexual. It often means accepting bribes but includes all financial dishonesty. Sexual corruption would include promiscuity, sodomy, and obscene relationships. The term חָמָס is difficult to translate. The translations include violence, robbery, and crime. It seems to generally mean injustice. One side of חָמָס is getting away with criminal behavior. Another is the harm done to a blameless person that he cannot remedy. In many cases it includes an evil or inept criminal justice system. Generally it also involves a society which ignores, condones, or even participates in abuse and persecution of an individual.

Part of the indictment is that these abominations were occurring before God (לִפְנֵי הָאֱלֹקים). From one side this means that religion and law became perverted. This means things which should be prohibited were permitted and things that should be permitted were prohibited. Also there are situations where legal and societal assistance are appropriate but instead they are ignored or aggravated. Another interpretation is that their actions and lifestyle were violations of the soul and as such aroused embarrassment and guilt. In addition they had the presence of mind to recognize that they were being repulsive in the eyes of Hashem.

Adam the first man was so oblivious to righteousness that he and Eve could go naked and feel no shame. The issue of good and evil was not of great importance, because man was naturally good. To the extent man did something that was not good, it was forgivable or even endearing. However, once man chose to delve into the idea of good and evil, running to do evil became prevalent.

Looking at this story from a man centered worldview, the generation of the flood had the society they desired, however problematic it may have been. From the view of a God centered universe, man had become the image of evil, when he should have been the image of good; therefore a failure. At this point the effective father of humanity must be a tsaddik with the accompanying strong sense of right and wrong. Not only that, there must be a righteous nation which has a tribe which is the quintessence of righteousness.

Often people think that they can play a game where I screw you one day and you screw me the next, and everybody will be happy, and it doesn't matter how ugly everyone gets. It will not work because in the end there will be a reckoning with heaven. However there will also be people who will save the world, teach man to be the image of God, and bring him back to the Garden of Eden.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

נח - בדמות אלקים # 283

פרשת נח פותחת בשבח נח שהוא צדיק. העולם שבו הוא נולד נידון להשמדה בגלל השחיתות (וַתִּשָּׁחֵת) ואי צדק (חָמָת). הקדוש ברוך הוא מתאר כל כך צער שקורה על ידי שפע של רשע ומצטער על האדם שיצר.

המילה צדיק מתייחסת לאדם שמקבל החלטות טובות במיוחד מבחינת הדת. זה גם מרמז אבירות, אדיבות, וטוהר. נח, שהוא משלשלת של שת, הוא האיש הראשון בחומש לקבל את השבח הזה. הדור של אנוש, בנו של שת, שיבח כמו הראשון להטיף בשם ה'. חנוך, סבו של נח, זוכה לשבחים על הליכתו עם האלקים. היו לאדם הראשון ילדים רבים, אבל זה שורה אשר שיבח כמו בעל דמותו ללא פגם של אלקים ביום שהוא נוצר.

שחיתות בדרך כלל בשתי צורות, ממונת וטהרה. לעתים קרובות זה קבלת שוחד אבל הוא כולל כל חוסר יושר בכסף. המונח חָמָת קשה לפרש. הפירושים כוללים אלימות, גזל, ופשע. זה נראה בדרך כלל מתכוון על עוול. צד אחד של חָמָת הוא להתחמק מהתנהגות פלילית. אי נמי הנזק שנגרם לאדם חסר נקי ע"י אחרים שהוא אינו יכול לתקן. במקרים רבים הוא כולל הרשע או לא יעיל במערכת המשפט הפלילי. בדרך כלל זה כרוך גם בחברה אשר מתעלמת, מתלוננת, או אפילו משתתפת בהתעללות ורדיפה של אדם.

חלק טענה הוא שתועבות אלה התרחשו לפני כאלקים. מצד אחד זה אומר כי הדת והחוק הפך מעוות. משמעות הדבר היא שהדברים שיש לאסור התירו ודברים מותרים אסרו. כמו כן ישנם מצבים שבהם סיוע משפטי וחברתי נכון, אך במקום זאת הם התעלמו או עשה המצב יותר גרוע. פירוש נוסף הוא שמעשיהם וסגנונם היו הפרות של הנפש וכתוצאה מכך עוררו מבוכה ובושה. בנוסף הם הכירו כי הם היו מכוערים בעיני ה'.

אצל אדם הראשון נושא הטוב והרע לא היה בעל חשיבות רבה, משום שהאדם היה טוב מטבעו. אם האדם עשה משהו שלא היה טוב, זה היה נסלח או אפילו חמוד. אבל כאשר האדם בחר להתעמק ברעיון של טוב ורע, לרוץ לעשות הרע הפך נפוץ.

במבט הסיפור הזה מהשקפת עולמו של בני אדם, היתה לדור המבול החברה הרצויה, אע"פ היו בעייות. מהשקפת עולמו של אלוקים, האדם הפך לדימוי של רשע, כאשר הוא היה צריך להיות דימוי של טוב; ולכן כישלון. בשלב זה האב למעשה של האנושות חייב להיות צדיק עם תחושה חזקה של הנלווה של טוב ורע. לא רק זה, חייבת להיות מדינה צדיקים אשר יש שבט שהוא תמצית של צדק.

לעתים קרובות אנשים חושבים שהם יכולים לשחק משחק שבו אני ארמה אותך היום ואתה תרמה אותי מחר, וכולם יהיו שמחים, ולא משנה כמה מכוער כולם יהיו. זה לא יצליח כי בסוף יהיה חשבון עם השמים. עם זאת יהיו אנשים שיצילו את העולם, ללמד את האדם להיות בדמות אלוקים, ולהחזיר אותו לגן עדן.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח.   העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

משלי ג א ד - חסד ואמת

הפרק השלישי של משלי מזמין את הקורא לזכור את התורה ולהוקיר את מצוותיה. בין היתרונות הם חיים ארוכים, משמעותיים, ושלווים. בנוסף האמת והחסד לא יעזוב את חסידיו. על האמת ועל חסד מעודד לקשור אותם סביב הצוואר ולכתוב אותם על הלב. זה יגרום לאיש למצוא חן ולהיות נחשב חכם בעיני אלוקים ואדם.

הרעיון של חיבור חסד לצוואר הוא היבט של החיצוני. הצוואר הוא רמז של מיתרי הקול ואת הדיבור שהם מייצרים. לתלות משהו סביב הצוואר הוא רמז למחרוזת ואת היופי שלה, גם הוא רמז לכרזה ואת המסר שהוא נותן. הרעיון הוא שחסד ואמת צריכים להיות נוכחים תמיד במילותיו ובמעשיו של האדם. בנוסף המידות האלו צריכים להיות יפה ומושך העיניים. הלב הוא היבט פנימי. הרעיון הוא שהאדם אוהב ומאמין בחסד ובאמת, והוא דואג עליהם.

מטרת התנ"ך היא ליצור אדם שהוא דמות ה'. חסד ואמת הם שני מאפיינים עיקריים. לאחר חטא עגל הזהב הורה משה כי כאשר מבקש סליחה, הוא צריך להזכיר כי לאלוקים יש הרבה חסד ואמת. המלך דוד כאשר מחפשים את העזרה של השמים במלחמה נפתח באומרו הלב היה במקום הנכון. ואז הוא משבח ה' ואומר, "כִּי־גָדוֹל מֵעַל־שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד־שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ", (תהלים קח ה).

המקובלים מונים חסד הראשון של שבע ספירות. האמת היא זיווג בין תפארת ואת הלב (חב"ד). חסד פירושו להיות מתן ורך במילה, מעשה, וגישה. האמת בדרך כלל פירושה להיות כנים לגבי הרגשות וכסף.

חסד ואמת הם יסודות של דת, והתורה היא גם ביטוי ומורה על התכונות אלה. האמת זה חול על עניין העולם הפיזי ואיך לחיות בהרמוניה איתו. כאשר מבינים את המצוות להפיק את ההלכה, ההיגיון והמסקנות צריכים להיות עקביים עם העולם. הם צריכים גם להפוך את החיים לקלים יותר, כי זה היבט של השמים אשר מעל הארץ.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח.   

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

Proverbs 3:1-4: Kindness and Truth

The third chapter of Proverbs exhorts the reader to remember the Torah and to cherish its mitzvahs. Among the benefits are a long, meaningful, peaceful life. In addition truth and kindness will not depart from its adherents. Concerning truth and kindness one is encouraged to tie them around the neck and write them upon the heart. This will cause a person to find grace and be considered wise in the eyes of God and man.

The idea of attaching kindness to the neck is an aspect of the external. The neck is an allusion to the vocal chords and the speech they produce. Hanging something around the neck is an allusion to a necklace and its beauty, as well as to a placard and the message it gives. The idea is that kindness and truth should be ever present in a person’s words and deeds. In addition these characteristics should be beautiful and alluring. The heart is an aspect of the internal. The idea is that the person loves and believes in kindness and truth and is concerned about them.

The goal of the Tanakh is to create a person who is the image of Hashem. Kindness and truth are two major characteristics. After the sin of the golden calf, Moshe is instructed that when requesting forgiveness, he should mention that God has much kindness and truth. King David when seeking the help of heaven in war opens by saying his heart was is in the right place. He then praises Hashem saying, “For greater, above the heavens, is your kindness; and until the sky is your truth”, (Psalm 108:5). The Kabbalists enumerate kindness as the first of the seven sefiros. Truth is paired with beauty and the heart. Kindness means to be giving and tender in word, deed, and attitude. Truth typically means being honest about one’s feelings and with money.

Kindness and truth are foundations of religion, and the Torah is both an expression and teacher of these traits. Truth is about the physical world and living in harmony with it. When understanding mitzvahs and deriving the halacha, the logic and conclusions should be consistent with the way the world is. They should also make life easier because this is the aspect of heaven which is above the earth.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com