סדר פסח - הרהורים על כוסות היין # 397

בס"ד

בשורות הפתיחה של פרשת וארא הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל שהוא מוציא אותם ממצרים, לוקח אותם לעצמו ומיישב אותם בארץ ישראל. דבר זה הוא הסיבה לשתיית ארבע כוסות יין בסדר פסח.

מובא בהלכה לשתות כוס יין לאחר סעודה שהיה בה לחם בזמן ברכת המזון. בשבת ויום טוב שותים כוס נוסף בקידוש שבתחילת הסעודה. בפסח שותים כוס שלישית באמצע תהילים של הלל דווקא לגבי הגאולה ורביעית בסיום הסדר.

שמות (ו ו) מביא שלושה ביטויים המבטאים את רעיון היציאה בעוצמה גוברת. הראשון וְהוֹצֵאתִי הוא פשוט שפת היציאה. כביכול ישראל עוזבים את מצרים ואת סבלותיה הנלווים. השני וְהִצַּלְתִּי הוא שפת ההצלה מעבודה גרועה. זה מעביר את הרעיון של להיות לכוד ובסכנה. השלישית היא גָאַלְתִּי הנותנת רושם של תקופת הבראה. כל אחד מאלה ראוי לכוס יין.

שמות (ו ז) שעבורו שותים כוס יין זה קצת שונה. זה הוא לכבוד ולהודיה על כך שנלקח להיות העם הייחודי של ה'. שמות (ו ח) עוסק בהתיישבות בארץ ישראל. כוס יין לא שותים בשביל זה, אלא היא מופרשת לאליהו הנביא, שיבוא לבשר בעידן המשיח.

כביכול אנחנו חימר בידיו של קדר או צמחים בשדה של גנן. הכיוון של העם היהודי הוא כלפי הדת וארץ ישראל. מנקודת המבט של הטקסט זה יותר תיאור של הדרך שבה העולם פועל. ה' הכול יכול וכל החזק אומר לנו מה הוא עושה. מנקודת המבט של הפילוסופיה הדתית אלה נתפסים כברכות. הברכה ביציאה ממצב עלוב ברורה. ברכת הדת ברורה גם לאדם בעל תפיסה. גם ארץ ישראל היא ברכה אבל זה בא עם הרבה עבודה.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Passover Seder - Meditations on the Glasses of Wine (Exodus 6:6-8)

 בס"ד

In the opening lines of parshat VaEra the Holy One Blessed be He tells the nation of Israel that he is taking them out of Egypt, taking them for himself, and settling them in the land of Israel. This is typically brought as the reason for drinking four cups of wine at the Passover Seder. 

It is brought in halacha to drink a glass of wine after a meal which had bread during grace after meals. On Shabbat and Yom Tov a second is drunk on Kiddush at the beginning of the meal. On Passover a third cup is drunk in the middle of the Psalms of Hallel specifically concerning redemption and a fourth one at the conclusion of the seder.   

Exodus 6:6 brings three phrases expressing the idea of departure with increasing intensity. The first וְהוֹצֵאתִי is simply the language of exit. So to speak Israel is leaving Egypt and its attendant sufferings. The second וְהִצַּלְתִּי is the language of being rescued from a bad job. It conveys the idea of being trapped and in danger. The third is גָאַלְתִּי redeem which gives the impression of a period of convalesence. Each of these is deserving of a glass of wine. 

Exodus 6:7 for which a cup of wine is drunk is a bit different. This one is in honor and thanksgiving for being taken to be the unique nation of G-d. Exodus 6:8 is about being settled in the land of Israel. A cup of wine is not drunk for this, rather it is set aside for Elijah the prophet, who will come to herald in the messianic era. 

So to speak we are clay in the hands of a potter or plants in the field of a gardener. The direction of the Jewish people is towards religion and the land of Israel. From the standpoint of the text it is more a description of the way the world is operating. The Almighty and all powerful G-d is telling us what He is doing. From the standpoint of religious philosophy these are viewed as blessings. The blessing of getting out of a miserable situation is clear. The blessing of religion is clear, too, for a person of perception. The land of Israel is also a blessing but it comes with a lot of work.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Key Points: VaEra וארא I appeared

PARSHA

1. G-d's blueprint

2. Genealogy of Moshe

3. The Plagues

HAFTORAH 

1. Israel will return from the dispersion

    a. to the land of Israel

    b. Where they will dwell securely

2. Egypt 

    a. It's my canal יְאֹרִי I made it

    b. משענת קנא לבית ישראל

    c. devastation and exile

    d. in-gathering

    e. Nebuchadnezar

Key Points: Shmot שמות Names

PARSHA

1. Shmot

2. מלך חדש (1:8)

3. Moshe

4. Tsipora צפרה

5. Burning bush

6. Return to Egypt 

HAFTARAH

Isaiah 27:6 - 28

Chapter 27

1. Prophecy of success

2. Desolation caused by sin

3. יחבט 

4.  ובאו העובדים 

Chapter 28

1. Drunkards of Efriam

2. Crown of flowers 

3. צו לצו . . . קו לקו 

4. יעריצו 

Isaiah 27:6 - 13 (Haftorah Parshat Shmot) - Gone With the Wind

בס"ד

 

Much of the haftorah for Parshat Shmot is from Isaiah chapter 27. It starts by comparing Israel to a plant that some day will root, blossom, bud, and produce fruit for the whole world. It also insinuates that they act like weeds and thorns against the Holy One, blessed be He. The weeds and thorns are the sins of the nation. The fruitful flower is the mature nation which has reached the state of perfection. This would be the days of the messiah. 

Here it mentions the sins of fetish trees and sun-pillars (אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים see verse 9). Later on the prophet condemns them as a people devoid of understanding. It seems that the offense is stubborn ignorant primitivism. In fact the times that Isaiah prophesied were generally good but the direction was bad, which would eventually cause a painful exile. At times it would seem that Israel was headed for extinction. However the experience is compared to a man threshing grain. So to speak Hashem will hit Israel with a stick until he separates out the seeds and the chaff will blow away with the wind. What remains will be gathered from among the nations to the land of Israel and will worship G-d at the Temple in Jerusalem.

The verse is, “In will be on that day, a great shofar shall be blasted; and they will come those who were lost in the land of Assyria and those who were expelled in the land of Egypt and worship the LORD on the holy mount, in Jerusalem”, (Ibid 13). It is also quoted in the liturgy for Rosh HaShana and was set to music by Rabbi Shlomo Carlebach.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

ישעיהו כז ו - יג (הפטרה פרשת שמות) - חלף עם הרוח # 396

בס"ד

חלק גדול מההפטרה לפרשת שמות מקורה בישעיהו פרק כ"ז, ההתחלה היא בהשוואה בין ישראל לצמח שיום אחד ישרש, יפרח ניצוץ ויניב פרי לכל העולם. זה גם רומז שהם מתנהגים כמו עשבים וקוצים נגד הקדוש ברוך הוא. העשבים והקוצים הם חטאי האומה. הפרח הפורה הוא האומה הבוגרת שהגיעה למצב של שלמות. אלו יהיו ימי המשיח.

כאן הוא מזכיר את חטאי העמודים אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים (ראה פסוק ט'). בהמשך הנביא מגנה אותם כעם נטול הבנה. נראה שהעבירה היא פרימיטיביות בור עיקשת. למעשה, הזמנים שישעיהו ניבא היו טובים בדרך כלל אבל הכיוון היה רע, מה שיגרום בסופו של דבר לגלות כואבת. לעתים נראה היה שישראל עומדת לקראת הכחדה. עם זאת, הניסיון מושווה לאדם הגורן תבואה. כביכול ה' יכה את ישראל במקל עד שיפריד את הזרעים והמוץ יתעופף עם הרוח. מה שנשאר יאסוף מקרב האומות לארץ ישראל ויעבוד את ה' בבית המקדש בירושלים.

המה הפסוק, "וְהָיָה  בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ͏ִם", (שם יג). הוא מובא גם בתפילה לראש השנה ולְהַלחִין על ידי הרב שלמה קרליבך.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

צום עשרה בטבת - כל כך רחוק

 בס"ד

זמנים לצום עשרה בטבת בישראל: התחלה: שלישי, 5:14 בבוקר, מסתיים: 17:07.

עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי הצום המציינים את חורבן בית המקדש. בעשרה בטבת החל נבוכדנצר מלך בבל במצור על ירושלים. המצור הסתיים שנתיים וחצי לאחר חורבן ממלכת יהודה, חורבן ירושלים וחורבן בית ראשון. הצומות חלות גם על אירועים שהתרחשו ב-9 וב-8. כמו כן - עשרה בטבת הוגדר על ידי הרבנות הראשית לישראל לקדיש כללי לזכר קורבנות השואה, שתאריך פטירתם אינו ידוע. פרקטיקות קשורות יהיו לימוד המשנה, הדלקת נרות היארצייט, אמירת קדיש ותפילה לנפשם של הנספים.

לפי השולחן ערוך, בט' בטבת קרה משהו, אבל אנחנו לא יודעים מה היה. הסליחות להיום קובעות שזהו היארצייט של עזרא הסופר, נביא שיבת היהודים לארץ הקודש מגלות בבל, ומי שהביא את עידן בית שני.

בשמיני בטבת במאה ה-3 לפנה"ס, הורה תלמי מלך מצרים על תרגום התנ"ך העברי ליוונית, יצירה שלימים נודעה בשם השבעים. שבעים ושניים חכמים הוכנסו לבידוד ונאמר להם לתרגם את התורה ליוונית. האגדה היא שכל התרגומים היו זהים, כולל כולם עשו את אותם 13 שינויים בעריכה. זה נחשב לנס. התנ"ך היה אמור להיות ממוקם בספרייה הגדולה של אלכסנדריה, שהייתה מוסד הלימוד הגבוה ביותר של ימיו.

הסיבות שניתנו מדוע זה צריך להיות יום צום ולא יום של שמחה נוטות להיות קשות. ישנם מקורות דתיים שאומרים שכל תרגום של התנ"ך אינו מספק. עם זאת, להרחיק לכת ולהכריז על יום צום נראה קיצוני. מובאות דעות שהבעיה הייתה שהתרגום נעשה עבור היהודים. ייתכן שזה היה הזמן שהעברית הפכה לשפה מתה עבור ההמונים כולל עבור הטקסטים הדתיים הבסיסיים ביותר.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Fast of the Tenth of Teveth - So Far Away

 בס"ד

Times for the Fast of the Tenth of Tevet in Israel

Starts: Tuesday, 5:14 am, Ends: 5:07 pm

The Tenth of Tevet is one of the four fast days that mark the destruction of the Temple. On the tenth of Tevet, Nebuchadnezzar, King of Babylon began his siege on Jerusalem. The siege ended two and a half years after the destruction of the Kingdom of Judah, the destruction of Jerusalem and the destruction of the First Temple. The fasts also apply to events that occurred on the 9th and the 8th. Also the tenth of Tevet, has been designated by the Chief Rabbinate of Israel for a general kaddish in memory of the victims of the Holocaust, whose date of death is unknown. Related practices would be the study of the Mishnah,the lighting of  yahrzeit candles, the recitation of Kaddish, and prayer for the souls of those who perished. 

According to the Shulchan Aruch, on the ninth of Tevet, "something happened, but we do not know what it was...". The selichot liturgy for the day states that it is the yahrzeit of Ezra the Scribe, the prophet of the return of the Jews to the Holy Land from Babylonian exile, and who ushered in the era of the Second Temple.

On the eighth of Tevet in the 3rd century BC, Ptolemy, King of Egypt, ordered the translation of the Hebrew Bible into Greek, a work which later became known as the Septuagint. Seventy two sages were placed in solitary confinement and told to translate the Torah into Greek. The legend is that all of the translations were identical, including them all making the same 13 editorial changes. This was reckoned as a miracle. The Tanakh was to be placed in the Great Library of Alexandria, which was the highest learning institution of its day.

The reasons given why it should be a fast day rather than a day of joy tend to be difficult. There are religious sources that say that any translation of the Tanakh is inadequate. However, to go so far as to declare a fast day strikes me as extreme. Opinions are stated that the problem was that the translation was made for the Jews. It seems to me that this was the time that Hebrew became a dead language for the masses including for the most fundamental of religious texts. 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Key points: VaY'Chee ויְחִי He Lived

 PARSHA: 

1. מערת מכפלה
2. Last words of Jacob
3. ברכה
4. repeats מערת המכפלה
5. Funeral
6. Yosef

HAFTARA:

1st Kings chapter 2

Last Words of  דוד המלך spoken to שלמה

1. Keep the Torah
2. yoav
3. Be kind to the family of ברזלי הגלעדי
4. שמעי בן-גרא

HISTORY:

1. Buried in the family plot in the city of David
2. Reigned 40 years
3. Soloman received the throne in good order

Key Points: VaYigash ויגש He Approached

PARSHA:

1. Judah's plea for Benjamin

2. Joseph reveals his identity

3. Family moves to Egypt

4. Beit El

5. Seventy members of the Family

6. Introduction to Pharaoh / Goshen

7. The Famine 

HAFTARA:

1. unification of Judah and Efriam. Efriam is Joseph and the kingdom of Israel

2. Return to the land of Israel under one king who will be from the house of David.

3. this verse needs elucidation

וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְכֹל פִּשְׁעֵיהֶם וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם מִכֹּל מוֹשְׁבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ־לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים׃ 

Nor shall they ever again defile themselves by their fetishes and their disgusting, and by their other violations. I will save them in all their settlements where they sinned, and I will cleanse them. Then they shall be My people, and I will be their God. (Ezekiel 37:23)

4. Everyone will be frum

5. The Temple will be rebuilt

4. Needs Elucidation:

וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי יְהֹוָה מְקַדֵּשׁ אֶת־יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם׃ {פ}
And when My Sanctuary abides among them forever, the nations shall know that I the LORD do sanctify Israel. (Ezekiel 37:28)

מלכים א פרק ג - לֵב שֹׁמֵעַ # 394

 בס"ד

ההפטרה לשבת חנוכה היא הסיפור המפורסם של שלמה המלך השופט את המחלוקת בין שתי זונות מי מהן הייתה אם האמיתית לתינוק. הסיפור, עם זאת, באמת מתחיל קצת לפני. הוא מתרחש זמן קצר לאחר ששלמה הפך למלך ישראל. הוא עדיין היה נער ואולי אפילו קצת תמים. כביטוי לדבקותו בה' ולהודיה על קבלתו למלך, הלך למשכן והביא אלף קרבנות.

באותו לילה ה' מופיע לשלמה בחלום ואומר לו להגיש בקשה. שלמה מבקש, לֵב שֹׁמֵעַ לשפוט את עמך, להבחין בין טוב ורע", (מלכים א' ג, ט). הקדוש ברוך הוא מרוצה מאוד מבקשה זו ונותן לו בשמחה לב חכם ומבין שהוא גדול מכל מה שנראה קודם וגדול מכל מה שיראה בכל עת. לא רק זה אלא שהוא נותן לו עושר וכבוד. גם לשלמה מובטח אורך ימים בתנאי שהוא שומר תורה.

כאשר שלמה המלך מתעורר הוא נקרא להכריע בתיק בין שתי זונות. שתיהן אמהות לילדים תינוקות. אחת מהן טוענת ששכנתה הרגה בטעות את הילד הטבעי שלה ואז החליפה בחשאי את התינוקות. השכן אומר שזה לא נכון. עיוות הדין למקרה של רכוש במחלוקת, שלמה מתכונן לחתוך את הילד לשניים ולתת חצי לכל צד. בשלב הזה אישה אחת אמרה תן את זה ליריבה שלי פשוט תן לזה לחיות. האישה השנייה אומרת להרוג את זה. האם האמיתית התגלתה לכולם ושלמה נותן לה את הילד.

ניתן ללמוד מהסיפור הזה דברים רבים, ביניהם תפקידו של המלך בהקמת חברה צודקת. ראשית להיות שופט ראוי מצריך את היכולת להקשיב בכנות ולהיות בעל תחושה טובה של נכון ולא נכון. אחרי זה השופט חייב להיות חכם וערמומי. לבסוף הצדק חייב לכלול גם את האומללים ביותר בחברה.

יוצא שבסיס אנושי הוא חברה צודקת וזה נובע מערכי תורה. בנוסף להשגת מטרה זו יש לאמץ אותה על ידי האנשים החשובים ביותר בארץ ולהרחיב אותה גם לאלה שנמצאים במצב נמוך מאוד. זה יעניק לאומה אריכות ימים, עושר וכבוד.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

1 Kings Chapter 3 - A Heart that Hears

 בס"ד

The haftorah for Shabbos Hanuka is the famous story of King Solomon judging the dispute between two prostitutes as to which one was the true mother of a baby. The story, though, really starts a little before. It takes place shortly after Solomon became King of Israel. He was still a teenager and perhaps even a bit naive. As an expression of his devotion to G-d and thanksgiving for becoming king, he went to the Tabernacle and brought a thousand burnt offerings. 

That night Hashem appears to Shlomo in a dream and tells him to make a request. Shlomo asks for, “a hearing heart (לֵב שֹׁמֵעַ) to judge Your people, to distinguish between good and bad”, (1 Kings 3:9). HaKadosh Baruch Hu is very pleased with this request and cheerfully gives him a wise and understanding heart that is greater than anything that was seen before and is greater than anything that will be seen at any time. Not only that but He gives him wealth and honor. Shlomo is also promised length of days on the condition that he keeps the Torah.

When King Solomon wakes up he is called upon to decide a case between two harlots. Both of them are mothers of infant children. One is claiming that her neighbor accidentally killed her natural child then surreptitiously exchanged the babies. The neighbor says that it is not true. Distorting the law into a case of disputed property, Shlomo prepares to cut the child in two and give half to each party. At that point one woman says give it to my rival just let it live. The other woman says kill it. The true mother has been revealed to all and Shlomo gives her the child. 

Many things can be learned from this story, among them the king’s role in establishing a just society. First being a proper judge requires the ability to sincerely listen and to have a fine sense of right and wrong. After that the judge must be wise and cunning. Finally justice must include even the most unfortunate in society. 

It comes out that a human basic is a just society and this comes from Torah values. In addition to achieve this goal it must be embraced by the most important people in the land and extend to those in a very unfortunate state. This will give the nation longevity, wealth and honor.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Key points: Toldot תולדות Generations

 תולדות

1. יעקב ועשו
2. בכורות
3. אבימלך
4. נשי עשו
5. ברכה
6. לבן

הפטרה: מלאכי

1. גבול רשע
2. שולחן ה' מגעל
3. ארותי את ברכותיכם
4. תורת אמת היתה בפיהו