הסתומה האחרונה של ישעיהו לג עוסקת בחיים בארץ הקודש לאחר הגאולה וסוג האנשים שינהלו אותה. אופי האנשים כמובן יהיה טוב ופסוק טו מתאר את תכונותיהם, שנאמר, "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע".
פירושו שלי יוסף: הֹלֵךְ צְדָקוֹת - התנהלות הכללית להיות עקרונית ומאוזנת. וְדֹבֵר מֵישָׁרִים - הדיבור הוא כנה, אמת, ישר ובתמימות. מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת - זה מדבר על כסף. האדם אינו מעוניין ברווח צדדי. במקום זאת מחיר הוגן הן מבחינת הקונה והמוכר הוא הרצוי. המשמעות היא שהיתרונות אינם מוגזמים יתר על המידה ואין כל חיטוט או אזמל. נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד - המשמעות היא שלא ניתן לשחד אדם בשום מצב ולא בכסף, נשים או חנופה. אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים - לא מעוניין לשמוע על מעשי עבירה או השמדת אחרים. וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע - אין רצון ללמוד לעשות דברים רעים במיוחד שודדים או משפילים.
מייד בהמשך מופיעה רשימת ברכות לאנשים המקבלים את המוסר הזו והבטחות החיים העתידיים. ביתם יהיה מאובטח ובלתי נגיש מצבאות האויב עם אוכל ושתייה מובטחים. ה' יתגונן על ארץ ישראל כמו נהר אדיר שלא ניתן לעבור. הבתים המפוארים הרבים נצפו בכל רחבי העולם. לא יהיו זרים שממלמלים שפות מוזרות. השופטים, המחוקקים והמלך שלנו יהיו סמיכותיו של ה' ויהיו מושיעים שלנו. תהיה שגשוג כה רב שהיא תזרום אפילו לחלשים ביותר. איש לא יגיד, זה מגעיל, איך הפושעים האלה מסתלקים מזה ". כשהצדיקים רואים את הארץ הם יראו את יופיו של הקדוש ברוך הוא.
בחלקים של חומש יש נושאים אלה והם גם הגוף של תהילים טו ו -כד. ישנם הבדלים לא משמעותיים כתוצאה מכך הם ימשכו סוגים שונים של אנשים. מה שאנו רואים הוא בשלותו של האדם וסוג העולם שהוא יחיה יום אחד דרך המנסרות של ישעיהו הנביא, דוד המלך, ומשה רבנו.
לע"נ סימע בת אליעזר ז"ל נלב"ע יט חשון תש"ל
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment