משנה אבות ג ג משבח אלו המדברים בדברי תורה: "שְׁנַֽיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם". לאחר מכן מובא מהנביא מלאכי ג טז, "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵֽהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵֽפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ". הרעיון של דברי הנביא - לחשוב על שמו של הקב"ה הוא חלק עיקרי מהשבח. אולם במשנה זו, התורה נחשבת לביטוי לשמו של הקב"ה. עם זאת נראה כי אבן עזרא בפירושו לפסוק מבין את המילה "שם" כפשוטו, כפי שהוא מסביר, "ולחושבי שמו - הם חכמי לב, יודעי סוד השם הנכבד והנורא". באופן דומה, תהילים סט לז אומר כי אלה שאוהבים את שמו ישכנו ביהודה ובהר ציון. כך גם מצודת דוד, "ואוהבי שמו. של המקום ב״ה הם ישכנו בה".
הקדוש ברוך הוא בעל שמות רבים. חלק מהתיאורים הם רחמניים (רחמן), אדירים (גבור), אומניפרנסנט (מקום), ומלך (מלך). שמות אלה נחשבים לקדושים רק כאשר הם מתייחסים לאלוקים. ישנם עשרה שמות הנחשבים תמיד קדושים ויש להם גם באופן משמעותי משמעויות. אחד המשמש לעתים קרובות הוא אֱ-לֹ-ק-י-ם שפירושו כוחות. הרעיון הוא שאלוקים הוא כל העוצמה. השימוש בלשון רבים מדגיש כי יש לו כוחות רבים וגם רבים הם דרך מכבדת להתייחס לבני מלוכה. זה כן גורם לבלבול מכיוון שהוא מתייחס לקל אחד בלבד. עם זאת שם אחר שאסור למחוק הוא א-ל-וֹ-ק שהוא כוח ביחיד. זהו גרסה של ק-ל שהיא גם מונח יחיד לכוח, אך היא מתייחסת יותר לזכות חוקית או מוסרית לעומת יכולות למעלה מן הטבע.
שמו הבלתי ניתן להכרזה של הקב"ה הוא צורה של המילה לִהְיוֹת. דרשה פופולרית היא שזה שילוב של היה, הוה, ויהיה כלומר פירושו עבר, הווה ועתיד. זה מציג את נצחיותו של האל. המשמעות הטהורה של המילה הוֹוֶה היא "קיימים". בעברית שנויים של צורות דקדוקיות משמשות להעברת רעיון. כאן הקידומת יו"ד מנסחת אותה בזמן העתידי ובצורה פועל עומד.
הרעיון המועבר בשם המהותי הוא הקב"ה הוא קיום מוחלט ומקור לכל הקיום. בזמן העתידי משתמע שכמו שהקב"ה העניק עכשיו ובעבר לקיום העולמי, הוא ימשיך לעשות זאת גם בעתיד. זה רעיון האמונה. יש גם רעיון של טוב לב כי טבעו של יוצר הוא לאהוב את היצירה שלו, במיוחד אם זה הרחבה של עצמו. יש גם הרעיון שפשוט להרהר בשם הקב"ה יביא לאדם חוכמה וטובה.
ספר ישעיהו דן בפרקים רבים בסוף עידן ימינו שלפני המשיח. זה מתחיל באומרו שעם ישראל עשה דברים רעים בקשר להתנערות שלהם מהדת. בגלל זה הם ייענשו במלחמה קטלנית. אויביהם לא יהיו צדיקים, אלא יתקפו את ישראל משום שהם נושאי התקן של הדת. כתוצאה מכך גם הם יסבלו בעונש קשה. אלה שמאמינים וחוזרים בתשובה ישרדו וישירו שיר הודיה. חלקו אומר שנשמתם השתוקקה לשמו של הקב"ה (ראה ישעיהו כו ח). הרעיון הוא שהם יוכלו להתייחס להקב"ה בשמו האמיתי ולא יידרשו להשתמש בפונדקאיות. זו ההבנה הפשוטה של הציטוט מזכריה ט יד שנאמר בסוף התפילה עלינו, "וְהָיָה יְ-ד-וָ-ד לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְ-ד-וָ-ד אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".
לע"נ סימע בת אליעזר ז"ל נלב"ע יט חשון תש"ל
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment