מגילת אסתר במובנים רבים מאוד אקטואלית. הגדרתו היא היהודים בגולה והאויב הוא אנטישמיות ביסודה כפי שהיא ידועה כיום. יש גם נימה של התבוללות. המן, הנבל של הסיפור, מזוהה כ"אגגי", כלומר, מעם של אגג, המלך של עמלק.
בצחוק אפשר לומר, בפורים יש מצוה מן התורה של מחית עמלק, אבל לא בטוח מי הוא עמלק. בספק דאורייתא חייב להחמיר, לכן צריך להרוג הכל. רב פוסקים אומרים המצוה הזה עדיין שייך אבל יש להחמיר ברצח. בכל אופן ההלכה שסנחריב עבר את האימים, לכן אפילו איש עם ראייה ליחוס בטל דעתו אצל הרבים.
יש לשאול למה הקב"ה שונא עמלק כל כך? כתוב בחומש, "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ", (דברים כה יח). קָרְךָ לשון קוֹר. רמז שעמלק מקרר התלהבות לדת. ניתן למצוא רמז בפסוק, "וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ, הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם", (מגילת אסתר ט א). עניין שיש כוח בעולם כאשר ישראל למעלה אז עמלק למטה וגם להפך. זה בעקבות טבע של עמלק לעשות ההפך מישראל. זה לפי הלאום וגם לפי היחידים. לכן כאשר ישראל רע ממלא עמלק טוב.
כאשר הקדוש ברוך הוא רוצה הוראה דתית או ללמד כלי מסוים, משרתו הוא עם ישראל. אם ישראל מקבלת זאת ועושה עבודה נכונה הכל בסדר. אולם אם ישראל מזניחה או מעוותת את העניין, אזי המשימה ניתנת לאחרת. לדוגמה, אם ישראל לא נותנת את הנושא מספיק תשומת לב או מרושל על זה, אז העבודה או מתנה נופל על אח כמו אדום או ישמעאל. לישראל יש ברירה, אבל הם לא. הם חייבים לעשות את העבודה. כי זה לא התפקיד שלהם לכן יש להם בעיות ונוטים להתלונן בפני היהודים אומרים שאתה יותר טוב בזה, אתה צריך לעשות את זה. אם הזנחה והעיוות גרועים יותר, הניצוץ נופל ליפת ולחם. התוצאה היא שיש להם עבודה שהם שונאים והיהודים מתחילים לגנוב את עבודתם של אחרים, וזה גורם לאנטישמיות אמיתית. התחתון הוא כאשר המשימה נדחית או מעוותת לחלוטין. ואז הניצוץ נופל לעמלק. אם עם ישראל דוחה תורה ומצוות, כל הקדושה נופל על עמלק, לאחר מכן הוא מנסה להרוג את כל היהודים.
כאשר המן הפך למשנה למלך באימפריה הפרסית, היה במהירות סכסוך עם מרדכי והחליט להרוג את כל היהודים. כמו שכתוב, "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם־אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל־עָם וְאֶת־דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין־שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם," (אסתר ג ח). בגמרא משיב אחשורוש, "מסתפינא מאלהיו דלא ליעביד בי כדעבד בקמאי [המן] אמר ליה ישנו מן המצות", (מגילה יג:). לאחר מכן התיחדו היהודים והתפללו לקדוש ברוך הוא, המן ועמלק הובסו, ומרדכי הפך למלך המשנה.
אין לעמלק כוח חיים מלבד הקדושה שננטשה על ידי היהודים. כתוצאה מכך הם מקבלים את הקדושה כברכה שהם רוצים לשמור לנצח. עם זאת, הם יודעים שהיהודים יכולים להחזיר אותו בכל עת שירצו. כתוצאה מכך עמלק רוצה להרוג את כל היהודים כדי למנוע את זה. בסופו של דבר, עם ישראל ירצה ללמוד תורה ולעשות מצוות וכתוצאה מכך לא יהיה לעמלק כוח חיים ויהיה מרושע וחסר תועלת. הסיבה למלחמה היא ליצור רושם לנצח על ישראל ולהשרת בהם את ההרגשה שתורה ומצוות הן גאווה, שמחה וחיים.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment