כשהתגוררתי בצד המערבי העליון של מנהטן. שימש כרב של בית הכנסת לינקולן סקוור, הרב הפופולרי משה מרדוכוביץ. בעת שנשא הרצאה על שידוכים. הוא ניתח ושיבח את מערכות היחסים של האבות. הוא עודד אותם כדוגמאות לאהבה ראויה לנישואין. הוא גם ניתח את נישואיו של משה רבנו, אבל באופן בלתי צפוי עמדתו היתה שזה היה כישלון. הוא הסביר כי משה היה לבוש ודיבר כמו מצרי, הוא זוהה ככזה ולא כישראלי על ידי צפורה, אשתו לעתיד. פירוש הטור הארוך: "איש מצרי - ומתנכר על שהיה בורח. ובמדרש - משה שלא קרא שמו על שם עברי לכן לא זכה ליקבר בארץ אבל יוסף שקרא שמו על שם עברי דכתיב ושם אתנו נער עברי זכה ליקבר בארץ". מאוחר יותר, כאשר יתרו פוגש משה במדבר, אשתו צפורה ואת הילדים של משה מקבלים שיקול משני. הרב מרדכיוביץ הסביר שמשה אהב את חותנו, אבל כלפי אשתו וילדיו היתה איזו אדישות.
יש לחשוב כי ציפורה, גרשום ואליעזר יהיו למשה דומה לבת שבע ושלמה היו דוד המלך. במקום זאת, סגניו של משה הם אחותו מרים, אחיו אהרון ובניו, ותלמידו יהושע. מה קרה? יש קשיים אחרים. כאשר יתרו מחליט לעזוב, משה מנסה ללא הצלחה לשכנע אותו להישאר, מסביר הוא זקוק והוא יקבל חלק בארץ ישראל. עם זאת יתרו מרגיש מחויבות גדולה יותר לעם מולדתו. כמו כן מציע יתרו היררכיה בין משה לעם. מאוחר יותר משה נזף באומה על קבלתם המהירה של רעיון זה, כאשר הם היו צריכים למחות על הרחקתו מן האיש הקדוש.
רש"י מביא מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי י״ח:ב׳: "אמר [אהרן] מה טיב אלו בני אדם שעמך אמר לו [משה] אשתי ובני הן ואמר לו להיכן אתה מוליכן אמר לו למצרים אמר לו על הראשונים אנו מצטערין עכשו אתה מביא את האחרונים מיד אמר לה חזרי לבית אביך מיד נטלה שני בניה וחזרה לבית אביה". גם, "ר' אלעזר המודעי אומר . . . וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו". זאת בניגוד לסיפור של רות המואבי. כאשר נדחפה על ידי נעמי וסיפרה על קשיי החיים בישראל, היא מחתה בחריפות ואמרה עמך יהיו עמי ואלוקיכם יהיה אלוקי.
מצד אחר בראשית רבה פ״ה:א׳: וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו (בראשית לח, א), (מלאכי ב, יא): בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה וגו', אֲמַר לֵיהּ כָּפַרְתְּ יְהוּדָה שְׁקַרְתְּ יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוּדָה נַעֲשָׂה חֻלִּין . . . רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח (ירמיה כט, יא): כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת, שְׁבָטִים הָיוּ עֲסוּקִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, רְאוּבֵן הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וְתַעֲנִיתוֹ, וְיַעֲקֹב הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, וִיהוּדָה הָיָה עָסוּק לִקַּח לוֹ אִשָּׁה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה עוֹסֵק בּוֹרֵא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, עכ"ל. הרעיון הוא שהמשיח יבוא בדרך של נסיבות חריגות. הקושי הוא איך מתחיל שלשלת המשיח ממשהו כזה. יש סיפורים אחרים כמו זה לדוגמה דוד ובת שבע. אחרת היא אסתר מתחתנת אחשורוש, כמובן הוא לא יהודי. אבל בנם הוא כורש שאישר את שיבת היהודים לארץ הקודש ואת בנין הבית המקדש.
מסתבר שיש צורך בנחישות רבה להיות יהודי דתי ואף יותר מכך להיות חרדי. לעתים נראה שההלכות מטרידים ולא הגיוניים. האנשים לפעמים וולגרי ובור. עם זאת יש ניצוצות של קדושה שניתן למצוא והם לא נמצאים בשום מקום אחר. רק צריך לשמור על האמונה, ללמוד מה שיכול, ולתקן את מה יכול. מן הצד השני, נטישתם של היהודים, כולל השערוריות הגרועות ביותר, לפעמים כלי החזק ביותר לקרב את אלו אשר רחוקים מאוד.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment