משפט הפתיחה בפרשת בשלח אומר, "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת־הָעָם וְלֹא־נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹקים פֶּן־יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה", (שמות יג יז). רש"י; פן ינחם. יַחְשְׁבוּ מַחֲשָׁבָה עַל שֶׁיָּצְאוּ וְיִתְּנוּ לֵב לָשׁוּב. מאוחר בחומש, משה רבנו מעיר שנסיעה ישירה ממצרים לכנען בדרך כלל יהיה אחד עשר ימים. עם זאת, במקום לנסוע דרך חוף הים התיכון בצפון, נסעה ישראל דרומה לאורך חוף ים סוף, ובכך הכפילה את זמן הנסיעה. ברוב המקומות היתה מצרים רחוקה הרבה יותר.
המצב במצרים היה איום ונורא. תינוקות ישראלים נהרגו על ידי שכניהם המצרים; העבודה היתה מפרכת; הבוסים היו מתעללים לחלוטין; וזה נמשך יותר משמונים שנה. עשר המכות הראו בבירור כי הקדוש ברוך הוא עם בני ישראל. האם יש ספק כלשהו לניצחון במלחמה? איך יכול להיות אפילו רצון קטן לחזור למצרים?
דוד המלך בתהילים ע"ח וק"ו דן על חטאים של אבותינו בדרך כלל בהקשר ליציאת מצרים. זהו צירוף של פרטים שמתחיל להסביר כיצד אדם יכול להיות מעוות כל כך שיהיה לו רצון לחזור למצרים. הוא מתחיל עם מדות רעות. הם היו מקנטרים ומרדניים. לבם היה במקום הלא נכון. רוחם לא היתה נכונה לאלוקים. הם היו גרגורים. הם היו חמדנים. דוגמאות ספציפיות כוללות התעלמות מניסים כאשר הם היו צריכים להרהר בהם, לדחות את התורה ואת ארץ ישראל, ולזלזל בדת ובהאדרת המוות.
אבל הציפייה למלחמה היתה נכונה. עם זאת, היהדות במידה מסוימת היא דת הלוחם. הרעיון מושרש בקבלה שהיקום נברא בחושך ואז קרנה בו קרן אור שלעולם התרחבה. כמו כן המשימה של היהודים היא להאיר את האור של ה' במיוחד במקומות החשוכים ביותר. הקדוש ברוך הוא נתן ליהודים מתנות רבות לביצוע המשימה הזאת, אבל הדבר היחיד שהוא מתעקש מהם הוא אומץ.
יש צורך בגבריות ובאומץ כדי להתמודד עם יריב חזק. גם לפעמים צריך יותר אומץ לדבר עם חכם על משהו רגיש שמשפיע, לקרוא ספר שיגרום לשנות דעה ממושכת, או לדון האמונה של ישראל עם מישהו עם נקודת השקפה מאד אחרת.
כך היה במצרים. ישראל נצטווה לשחוט ולאכל טלה במיוחד משום שהיה אלוהי מצרים. הבסיס לדת מצרים היה אסטרונומיה ואסטרולוגיה. הכבש הוא המזל לאביב. הם לא טעו לחלוטין, אבל הם היו מופרזים. כתוצאה מכך הם עשו דברים נוראים, דברים איומים שקרו להם, והיה להם מאבק עם היהודים. ישראל למדה דברים, קיבלה פיצוי על עבודתם, ובסופו של דבר מצרים תהיה חברה.
אז זה עבר את הגילאים וכך זה היום. כשהייתי ילד הילדים הגויים היו זורקים אבנים על הילדים היהודים וצועקים, "עמך נהרוג אדוננו ישוע המשיח". הילדים היהודים לא חזרו לזרוק אבנים, אבל היתה להם תשובה חריפה. "אם היינו יכולים להרוג אותו הוא לא היה אלוהים גדול".
אולי במקרה, עשרות שנים לאחר מכן הנוצרים עשו תרגום חדש של התנ"ך. זה היה ראוי לציון, כי בניגוד לעבר, הם עשו השתמשו הגרסאות של היהודים ,שבידינו כולל "כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא" שאושר על ידי הרמב"ם.
ישראל נקראת לפתוח את עיני העיוורים, לשחרר אנשים מכבלי הבורות, ולהבריק אור על אלה השוכבים בחושך. לפעמים זה עזרה פיזית פעמים אחרות שלה על ידי חינוך, דיון, ודוגמה. עם זאת אסור לנו לאכול חמץ בפסח, כדי לדעת שהדברים האלה נעשים בצורה הטובה ביותר בענווה ובצניעות.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment