Proverbs 3:26-35 - Helpful and Good Natured

The last ten verses of the third chapter of Proverbs are basically exhortations not to act like a fool and rather to be a wise man. It starts by saying a person should not avoid doing good to those to whom it is due, when he has the power to do it. A characteristic of a wise man is to be accommodating. On the other hand a fool may take twisted pleasure or pride by being difficult especially when it is not necessary to do so. The idea is that a person should like to be helpful. This is the sign of intelligence while being troublesome and mischievous are signs of of stupidity.

These foolish traits are to be found among immature children especially when they think they are being clever. Usually with age and education they change. Unfortunately some grow up and become skillful in vanity and cruelty and take pleasure from them.

The following verses then warn against other bad characteristics. An example is gratuitously sabotaging an unsuspecting neighbor, when on the contrary people should rightly trust each other. Another bad characteristic is to be pointlessly quarrelsome. Also very bad is to envy and emulate a wrongheaded rasha who loves to abuse others

Proverbs then comments that being underhanded is an atrocity in the eyes of Hakadosh Baruch Hu while an honest person receives His guidance. The implication is that the wellsprings of religion are closed to a sneak. Generally being open is associated with wisdom while secrecy is associated with evil. In the end heaven curses, mocks, and disgraces the malevolent. The righteous though receive a beautiful, blessed home; honor and grace.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

משלי ג כו לה: מועיל וטוב לב # 289

עשר פסוקים אחרונים של הפרק השלישי של משלי הם בעצם הדרכה, לא להתנהג כמו טיפש אלא להיות חכם. זה מתחיל באומרו אין למנוע טוב למי שמגיע לו דווקא אם יש לו הכוח לעשות ככה. מאפיין של אדם חכם הוא להיות אדיב. מצד שני טיפש עלול לקחת התענוג מעוות או גאווה על ידי להיות קשה במיוחד כאשר אין צורך. העניין הוא נכון שהרצון אדם יתענג אדם בגמילות חסד. זהו סימן של אינטליגנציה, אבל להיות מטריד שובב הם סימנים של טיפשות.

תכונות מטופשות אלה נמצאות אצל ילדים לא בוגרים במיוחד כאשר הם חושבים שהם ערמומיים. בדרך כלל עם הגיל והחינוך הם משתנים. למרבה הצער כמה גדלים להיות מיומן ביהירות ואכזריות ולהנות מהם.

הפסוקים הבאים מזהירים מפני מאפיינים רעים אחרים. דוגמה היא חבלה ללא סיבה לשכנים התמימים, כאשר להיפך, אנשים צריכים אמון זה בזה. עוד מאפיין רע הוא להיות ריב חסר טעם. גם רע מאוד הוא לקנא ולדמות טועה שאוהב להתעלל באחרים.

משלי אז הערות להיות מעוות בדרכיו היא זוועה בעיני הקדוש ברוך הוא, אבל אדם ישר מקבל הדרכה שלו. משמע כי מעיינות הדת סגורים להתגנבות. בדרך כלל להיות פתוח קשורה בחכמה אבל סודיות קשורה לרע. בסוף השמים מקלל, לועג, ומבזה את המרושע. אף הצדיק מקבל בית יפה ומבורך וגם כבוד וחסד.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

ויצא - הגיע הזמן # 288

פרשת ויצא ממשיכה ומפתחת את נושא האבירות, שהתחיל עם הבחירה של רבקה ליצחק. סיפורו של יעקב מתחיל עם רבקה כשהיא הביעה אל בעלה יצחק דאגה על יעקב שינשא לאישה כנענית מקומית כמו אחיו עשו. הרעיון הוא נורא ואביו אומר לו לברוח לארם ולקחת אישה מבנותיו של דודו מצד אמו. הברכה הגנובה עוררה איום מוות מעשיו, ולמרות שהוא יירגע, לא ניתן להתעלם ממנו בבטחה.

אפשרות שהגיע הזמן ליעקב להתחתן בלי קשר להתנגשות הקשה עם אחיו. גם יכולות כי שדוכים נותן יעקב תירוץ נוח לעזוב בחן. אפשרות אחרת היא דברים כמו זה מבשר כי הזמן להתחתן הגיע. כמו הרבה קטעים בחומש, הקורא מוזמן להתבונן במשמעותו. רעיונות דומים מתעוררים על הסיפור שאברהם מחפש שידוך ליצחק מיד אחרי הסיפור של פטירתה של שרה.

כמו הסיפורים של רבקה אמנו ומשה רבנו, המפגש הראשוני מתרחש בבאר מים וכולל אירוע יוצא דופן. במקרה של רבקה זה מעשה יוצא דופן שלה להשקות מים לעשרה גמלים צמאים. עם משה הוא נלחם רועים שגנבו את המקום של הבנות של יתרו ליד הבאר. הנה יעקב תרגיל כוח פיזי יוצא דופן על ידי גלגול סלע מעל הפתיחה של הבאר, כאשר בדרך כלל אנשים רבים היו צריכים לבצע את מעשה כזה. מעשים יוצאי דופן אלה הם סימנים אשר התאמות שנעשו בידי שמים.

לעתים קרובות הפרשנויות מפרשות  את כל מעשים של לבן לרע ובוודאי לבן הוא בעייתי. אולם קריאה פשוטה תהיה כי הוא תערובת של טוב ורע. הוא מקבל בחום את יעקב בביתו בשעת הצורך ושמח לתת לו את בתו לנישואין. הצעתו של יעקב בתמורה לשבע שנים כעמלת שדכן מוטעית בעליל. עם זאת הרעיון הוא כי רחל בעיניו הוא לא יסולא בפז. גם את הנושא של כסף לא חשוב. ביסודו של דבר יעקב אומר שהוא רוצה להצטרף לביתו של לבן, והוא יבטח בו שיקבל החלטות כלכליות נבונות והוגנות. הקושי באשר לרצונו להמתין שבע שנים נותר.

הרדיפה אחרי יעקב, אחרי הוא בורח, מעיד שלבן רוצה שהוא ישאר בביתו. הטענה שילדיו של יעקב הם ילדיו מראה שהוא מקבל אותם ואוהב אותם. במישור מסוים הוא רואה את העושר של יעקב כמו שלו למרות שהוא לא בשליטתו. בסופו של דבר הוא רוצה את יעקב היטב עם שובו כנען. ליתר דיוק, יש ללבן תאות כסף, הוא משתרר, וגם השימוש שלו בראשים מכווצים כקמעות אינו מקובל.

רחל היא בת זוגו האהובה של יעקב ובמרכז מערכות היחסים שלו. עם זאת יש מצבים מוזרים רבים. בלי כל הציפיות הוא מתחתן עם עוד שלוש נשים, ובנם אחותה של רחל, לאה. רחל היא עקרה כאשר רעותיה להרות בקלות. אבל בסוף היא יולדת את הבנים החיוניים של יעקב. יש ליוסף האישיות ואת דמותו של יעקב והוא הדור החדש של נשמתו. בנימין הוא התגשמות ברכת ארץ ישראל.

גדולתו של יעקב היא יכולתו להתמודד עם אנשים קשים ומצבים קשים. זה יוצא, כי רחל מממשיכה ומפתחה את המאפיין הזה וגם את הטוב ביותר כי אשר ביעקב. זהו אחד מן הלקחים על היחסים המשפחתיים שנלמדו מהסיפור הזה. ישנם גם לקחים חשובים אחרים, למשל. אחד צריך להיות חלק מהמשפחה של בשרתו. לפעמים מצבים חריגים הם סימנים של דברים טובים לבוא. הרעיונות של באר מים וארץ ישראל הם נושאים חוזרים ונשנים. לעתים קרובות המים מושווים לתורה. יכול להיות כי מציאת האהוב הוא היבט של נתיב לדת ואת הארץ המובטחת.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

VaYaytsay - The Time has Arrived

Parshas VaYaytsay continues and develops the theme of chivalry which was started with the selection of Rivka for Isaac. The story of the romance of Jacob starts with Rivka expressing to her husband Yitzchak concern that Yaakov will marry a local Canaanite woman as did his brother Esau. The idea is chilling and his father tells him to flee to Aram and take a wife from the daughters of his maternal uncle Lavan. The stolen blessing has elicited a death threat from Esav, and even though he will calm down, it cannot be safely from ignored.

It could be that the time for Yaakov to marry arrived independently of the severe altercation with his brother. It could also be that marriage provides Yaakov with a convenient excuse to leave gracefully. Another possibility is that things like this herald that the time, when someone should get married, has arrived. Like many passages in the Chumash, the reader is invited to meditate on its meaning. Similar ideas are aroused with the story of Abraham marrying off Isaac immediately following the story of the death of Sarah.

Like the stories of Rivka imeinu and Moshe rabbeinu, the initial encounter occurs at a well of water and involves an extraordinary event. In the case of Rivka it is her extraordinary act of drawing water for ten thirsty camels. With Moshe he fights off shepherds who were stealing the place of Jethro's daughters at the well. Here Yaakov exercises extraordinary physical strength by rolling a boulder off the opening of the well, when normally many people were needed to accomplish this task. These extraordinary acts are signs that these are matches made in heaven. There is a tendency for impulsive actions; Yaakov kisses Rachel and the servant of Abraham gives Rivka expensive jewelry without knowing who she is. On the other hand the daughters of Yisro are oblivious to Moshe's great service, but Yisro himself recognizes there is something here.

The commentaries often interpret everything Lavan does as for the bad and Lavan is definitely a problematic character. However a simple reading of the text would be that he is a mixture of good and bad. He warmly welcomes Yaacov into his home at a time of need and is happy to give him his daughter in marriage. Yaakov's offer in exchange to work for seven years as a shadchan fee is clearly misguided. However the idea is that Rachel in his eyes is priceless. Also the issue of money is not important. Essentially Yaakov is saying that he wishes to join Lavan's household and will trust him to make wise and fair financial decisions. The difficulty as to why he wished to wait seven years remains.

The chasing after Yaakov, when he flees, shows the Laban wants him to remain in his household. The claim that Jacob's children are his children shows that he accepts them and loves them. On a certain level he sees Jacob's wealth as his own even though it is not under his control. In the end he wishes Yaakov well on his return to Canaan. To be exact Lavan is greedy and dictatorial, and his use of shrunken heads as talismans cannot be accepted.

Rachel is the beloved soulmate of Yaakov and at the center of his relationships. Even so there are many dramatic turns. Against all expectations, he winds up married to another three women among them Rachel's sister Leah. Rachel is barren while her fellow wives conceive easily. In the end though she gives birth to the essential sons of Jacob. Yosef has the personality and image of Jacob and is the new generation of his soul. Benjamin is the embodiment of the blessing of the land of Israel.

The greatness of Yaakov is his ability to deal with difficult people and difficult situations. It comes out that Rachel brings out and develops this characteristic as well as the best that is in Jacob. This is one of lessons about family relationships learned from this story. There are other important lessons as well for example. One should be a part of their soulmate's family. Unusual situations may be signs of good things to come. The ideas of a well of water and the land of Israel are recurring themes. Water is often compared to Torah. It could be that finding one's beloved is an aspect of a path to religion and the promised land.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

Proverbs 3:19 - 25; Handiwork of Hashem

It says in Proverbs 3:19-20, “Hashem founded the earth with wisdom; He established the heavens with understanding. With His knowledge the depths were split, and the heavens drip dew”. The text contains a number of nuances, but the fundamental message is that in examining the world much knowledge of the Creator is to be found. It can take the form of numerous facts, all sorts of relationships, intellectual depth, and subtle influences on behavior. The Holy One, blessed be He, can be perceived through observation of the physical world and study of the sciences, as well as morality and metaphysics. Through them even the laws of the Torah can be discerned.

This idea shows up throughout the religious literature. Job 19:26 states, “From my flesh I can gaze at God”. The Aramaic translation renders it the way it sounds. Rashi adds to this that he is seeing the laws. In Psalm 19:2 King David says with admiration, “The heavens declare the glory of God, the sky proclaims His handiwork”. Maimonides notes the use of the word handiwork in connection with perception of God in nature. He then brings the verse, “Hashem gave me the two tablets of stone inscribed by the finger of God”, (Deuteronomy 9:10). Based on the word finger, he draws the conclusion that the God of the Tanakh can be perceived through nature.

This idea is developed in the Mishna Torah; Foundations of the Torah chapter 4. In it he states that upon meditating on the four basics of the physical world (fire, air, water, earth). One sees that there is a master of all. Chaim Vital in “The Gates of Holiness” applies the Four Foundations to the four letters of the primary name of God.

Concerning the construction of the Tabernacle, the Gemara in Berakhot 55a implies that the letters of the aleph-bet have the same source as the forces that not only make up the physical world but the world of spirit as well, as it says, “Rav Yehuda said that Rav said: Bezalel knew how to join the letters with which heaven and earth were created. From where do we derive this? It is written here in praise of Bezalel: “And I have filled him with the spirit of God, in wisdom, and in understanding, and in knowledge, and in all manner of workmanship” (Exodus 31:3); and it is written there with regard to creation of heaven and earth: “The Lord, by wisdom, founded the earth; by understanding He established the heavens” (Proverbs 3:19), and it is written: “By His knowledge the depths were broken up and the skies drop down the dew” (Proverbs 3:20)”. We see that wisdom, understanding, and knowledge; the qualities with which the heavens and earth were created; are to be found in Bezalel, the Temple, and the Torah.

Other Gemaras say we can learn morality from the animals. Eruvim 100b: Rabbi Ḥiyya said: What is the meaning of that which is written: “Who teaches us by the beasts of the earth, and makes us wiser by the birds of the sky” (Job 35:11)? He explains . . . this is the female mule, which crouches and urinates and from which we learn modesty . . .  this is the rooster, which first cajoles the hen and then mates with it . . . [Similarly] Rabbi Yoḥanan said: Even if the Torah had not been given, we would nonetheless have learned modesty from the cat, which covers its excrement, and that stealing is objectionable from the ant, which does not take grain from another ant, and forbidden relations from the dove, which is faithful to its partner.

The Sefer Yetzira (Book of Creation) has at its foundation the aleph-bet. It basically says that just as there is an aleph-bet of letters so too is there are ones for cosmos, times of year, parts of the body, and various aspects of the human condition. For example the letter Ayin (ע) rules over anger, and from it was formed Capricorn in the universe, the month of Teveth, and the liver in the body. Another is, “He made the letter beit (ב) rule over wisdom and tied a crown on it; he combined them with each other, and created with them the moon in the world, Sunday in the year, and the right eye in a soul”, (Sefer HaYetzira 4:8).

It comes out as one studies the world from a physical, behavioral, or moral standpoint; the presence of God becomes perceived. In addition through this wisdom the truth of Torah is seen. Plus a path towards peace with man and with the environment is recognizable.

The Book of Proverbs than praises acquisition of this knowledge saying it will give life to the soul and grace to the neck. The neck is an expression of speech or beauty like a necklace. A person will walk with confidence and not stub his toe. He will sleep pleasantly without fear. Sudden horror will not startle him nor the ruin of the wicked when it comes.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

משלי יט כה - מעשה ידיו של ה' # 287

כתוב בספר משלי ג יט כ, "ה' בְּחָכְמָה יָסַד־אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָל".המילים מכילים מספר דברים, אבל המסר הבסיסי הוא שבבדיקת העולם יש למצוא הרבה ידע על הבורא. זה  לובש בצורה של עובדות רבות, כל מיני מערכות יחסים, עומק בשכל, והשפעות עדינות על ההתנהגות. ניתן לראות הקב"ה באמצעות התבוננות בעולם הגשמי ובלימוד המדעים, כמו גם במוסר ובמעשה מרכבה. בדברים אלו ניתן להבחין אפילו את חוקי התורה.

רעיון זה נמצא הרבה בספרים. כתוב באיוב עט כו, "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹק". תרגום ארמית כמו לה"ק, "וּמִבִּסְרִי אֶחְמֵי תוּב אֱלָקא". רש"י מוסיף, "ומבשרי - אני רואה משפטים". בתהילים יט ב אומר דוד המלך בהתפעלות, "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־קל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ". הרמב"ם מציין את המילים "מעשה ידיו" בהקשר תפיסת האלוקים בטבע. ואז הוא מביא את הפסוק, "וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת־שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקים", (דברים ט י). על פי המלה "אצבע", הוא מסיק את המסקנה כי האלוקים של התנ"ך ניתן לראות דרך הטבע.

רעיון זה דורש במשנה תורה; יסודי התורה פרק ד'. בו הוא קובע בהתבוננות על ארבעת היסודות של העולם הפיזי (אש, אוויר, מים, עפר). יכול לראות שיש אדון על הכל. חיים ויטאל ב "שערי הקדושה" חל את ארבעת היסודות לארבע האותיות של שם הוויה.

לגבאי בניית המשכן, הגמרא משמיעה יש לאותיות של האלף-בית אותו מקור של הכוחות להמציא את העולם הגשמי וגם כן לעולם הרוח, כמו שאמר, "אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ כתיב הכא וימלא אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת וכתיב התם ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכתיב בדעתו תהומות נבקעו", (ברכות נה.). גם, "אמר רב זוטרא בר טוביא אמר רב בעשרה דברים נברא העולם בחכמה ובתבונה ובדעת ובכח ובגערה ובגבורה בצדק ובמשפט בחסד וברחמים בחכמה ובתבונה דכתיב (משלי ג, יט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעת דכתיב (משלי ג, כ) בדעתו תהומות נבקעו", (חגיגה יב.). לכן אנו רואים את החוכמה, ההבנה והידע; את התכונות שבהן נבראו השמים והארץ; נמצאים בבצלאל, בבית המקדש ובתורה.

חלקים אחרים של הגמרא אומרים שיש ללמוד מוסר מן החיות לדוגמה: "דאמר רבי חייא מאי דכתיב מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו מלפנו מבהמות זו פרידה שכורעת ומשתנת מים ומעוף השמים יחכמנו זה תרנגול שמפייס ואחר כך בועל . . . אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל", (עירובין ק:).

ביסודו ,של ספר היצירה האלפבית. זה בעצם אומר כמו יש אלפבית של אותיות גם כן יש כאלה עבור היקום, זמנים בשנה, אברי הגוף, ואת ההיבטים השונים של המצב האנושי. לדוגמה, האות עי"ן שולט על כעס, וממנה נוצר מזל גדי ביקום, חודש טבת, והכבד בגוף. עוד, "המליך אות ב' בחכמה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם לבנה בעולם יום ראשון בשנה ועין ימין", (ספר היצירה ב ח).

יוצא מזה כאשר בוחן את העולם ממבט גשמי, התנהגותית, או מוסרית; נוכחותו של הקב"ה נתפסת. גם בדרך חוכמה זו את האמת של התורה נראה. בנוסף, נתיב לשלום עם האדם ועם הסביבה הוא מוכר.

ספר משלי אז משבח קנית הידע הזה באומרו שהוא ייתן חיים לנשמה וחן לצוואר. הצוואר הוא ביטוי של דיבור או יופי כמו שרשרת. אדם ילך בביטחון ולא יכה את הבוהן. הוא יישן בנועם בלי פחד. אימה פתאומית לא תבהיל אותו ולא את חורבן הרשעים, כשזה מגיע.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com