עשר פסוקים אחרונים של הפרק השלישי של משלי הם בעצם הדרכה, לא להתנהג כמו טיפש אלא להיות חכם. זה מתחיל באומרו אין למנוע טוב למי שמגיע לו דווקא אם יש לו הכוח לעשות ככה. מאפיין של אדם חכם הוא להיות אדיב. מצד שני טיפש עלול לקחת התענוג מעוות או גאווה על ידי להיות קשה במיוחד כאשר אין צורך. העניין הוא נכון שהרצון אדם יתענג אדם בגמילות חסד. זהו סימן של אינטליגנציה, אבל להיות מטריד שובב הם סימנים של טיפשות.
הפסוקים הבאים מזהירים מפני מאפיינים רעים אחרים. דוגמה היא חבלה ללא סיבה לשכנים התמימים, כאשר להיפך, אנשים צריכים אמון זה בזה. עוד מאפיין רע הוא להיות ריב חסר טעם. גם רע מאוד הוא לקנא ולדמות טועה שאוהב להתעלל באחרים.
משלי אז הערות להיות מעוות בדרכיו היא זוועה בעיני הקדוש ברוך הוא, אבל אדם ישר מקבל הדרכה שלו. משמע כי מעיינות הדת סגורים להתגנבות. בדרך כלל להיות פתוח קשורה בחכמה אבל סודיות קשורה לרע. בסוף השמים מקלל, לועג, ומבזה את המרושע. אף הצדיק מקבל בית יפה ומבורך וגם כבוד וחסד.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment