כתוב בספר משלי ג יט כ, "ה' בְּחָכְמָה יָסַד־אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָל".המילים מכילים מספר דברים, אבל המסר הבסיסי הוא שבבדיקת העולם יש למצוא הרבה ידע על הבורא. זה לובש בצורה של עובדות רבות, כל מיני מערכות יחסים, עומק בשכל, והשפעות עדינות על ההתנהגות. ניתן לראות הקב"ה באמצעות התבוננות בעולם הגשמי ובלימוד המדעים, כמו גם במוסר ובמעשה מרכבה. בדברים אלו ניתן להבחין אפילו את חוקי התורה.
רעיון זה נמצא הרבה בספרים. כתוב באיוב עט כו, "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹק". תרגום ארמית כמו לה"ק, "וּמִבִּסְרִי אֶחְמֵי תוּב אֱלָקא". רש"י מוסיף, "ומבשרי - אני רואה משפטים". בתהילים יט ב אומר דוד המלך בהתפעלות, "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־קל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ". הרמב"ם מציין את המילים "מעשה ידיו" בהקשר תפיסת האלוקים בטבע. ואז הוא מביא את הפסוק, "וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת־שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקים", (דברים ט י). על פי המלה "אצבע", הוא מסיק את המסקנה כי האלוקים של התנ"ך ניתן לראות דרך הטבע.
רעיון זה דורש במשנה תורה; יסודי התורה פרק ד'. בו הוא קובע בהתבוננות על ארבעת היסודות של העולם הפיזי (אש, אוויר, מים, עפר). יכול לראות שיש אדון על הכל. חיים ויטאל ב "שערי הקדושה" חל את ארבעת היסודות לארבע האותיות של שם הוויה.
לגבאי בניית המשכן, הגמרא משמיעה יש לאותיות של האלף-בית אותו מקור של הכוחות להמציא את העולם הגשמי וגם כן לעולם הרוח, כמו שאמר, "אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ כתיב הכא וימלא אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת וכתיב התם ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכתיב בדעתו תהומות נבקעו", (ברכות נה.). גם, "אמר רב זוטרא בר טוביא אמר רב בעשרה דברים נברא העולם בחכמה ובתבונה ובדעת ובכח ובגערה ובגבורה בצדק ובמשפט בחסד וברחמים בחכמה ובתבונה דכתיב (משלי ג, יט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעת דכתיב (משלי ג, כ) בדעתו תהומות נבקעו", (חגיגה יב.). לכן אנו רואים את החוכמה, ההבנה והידע; את התכונות שבהן נבראו השמים והארץ; נמצאים בבצלאל, בבית המקדש ובתורה.
חלקים אחרים של הגמרא אומרים שיש ללמוד מוסר מן החיות לדוגמה: "דאמר רבי חייא מאי דכתיב מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו מלפנו מבהמות זו פרידה שכורעת ומשתנת מים ומעוף השמים יחכמנו זה תרנגול שמפייס ואחר כך בועל . . . אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל", (עירובין ק:).
ביסודו ,של ספר היצירה האלפבית. זה בעצם אומר כמו יש אלפבית של אותיות גם כן יש כאלה עבור היקום, זמנים בשנה, אברי הגוף, ואת ההיבטים השונים של המצב האנושי. לדוגמה, האות עי"ן שולט על כעס, וממנה נוצר מזל גדי ביקום, חודש טבת, והכבד בגוף. עוד, "המליך אות ב' בחכמה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם לבנה בעולם יום ראשון בשנה ועין ימין", (ספר היצירה ב ח).
יוצא מזה כאשר בוחן את העולם ממבט גשמי, התנהגותית, או מוסרית; נוכחותו של הקב"ה נתפסת. גם בדרך חוכמה זו את האמת של התורה נראה. בנוסף, נתיב לשלום עם האדם ועם הסביבה הוא מוכר.
ספר משלי אז משבח קנית הידע הזה באומרו שהוא ייתן חיים לנשמה וחן לצוואר. הצוואר הוא ביטוי של דיבור או יופי כמו שרשרת. אדם ילך בביטחון ולא יכה את הבוהן. הוא יישן בנועם בלי פחד. אימה פתאומית לא תבהיל אותו ולא את חורבן הרשעים, כשזה מגיע.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment