בפרשת נשא משא רבינו נותן המצוות איך להתעסק את נואפת בסתר שלא נתפס.
יש לחומש גידור אולי האישה לא עברה בכלל או היתה מאוד חשוד הפסול אבל לא עד כדי
שכבת זרע. אולם העיקר אישה שמעלה בבעלה "מעל ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני
אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה", (במדבר ה יג). אעפ"כ
הבעל יודע מה קרא "ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו" (שם יד). כשהיא מכחישה
כל פעול פסול, בעלה מאלץ אותה ללכת לבית המקדש לקבל משפט ע"י יסורים.
טקס מכוער מתפתח. תחילתו קרבן "קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן
עליו לבנה" (שם טו). עפר מעורבב עם מים בכוס חרש גס. אז הכהן לוקח הטיכל שלה, שהוא בגד של
צניעות, מראשה. " והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן ה' אותך
לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת ה' את ירכך נפלת ואת בטנך צבה . . . ואמרה האשה אמן אמן.
וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים. והשקה את האשה את מי המרים המאררים",
(שם כא – כג). אבל זאגט ד משנה סוטה ט ט: משרבו המנאפים, פסקו המים המרים, ורבן יוחנן
בן זכאי הפסיקן, שנאמר (הושע ד) לא אפקוד כא על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה
כי הם וגו'.
מצוה זו באה ללמוד שיש כח הפורעניות בעולם הזה. רש"י: איש איש כי
תשטה אשתו. מה כתוב למעלה מן הענין, ואיש את קדשיו לו יהיו, אם אתה מעכב מתנות הכהן,
חייך שתצטרך לבא אצלו להביא לו את הסוטה: איש איש. ללמדך שמועלת בשנים, באיש מלחמה
שלמעלה, ואישה מלמטה: כי תשטה אשתו. שנו רבותינו, אין המנאפין נואפין עד שתכנס בהן
רוח שטות, דכתיב כי תשטה, וכתוב בו נואף אשה חסר לב. (משלי ו, לב) ופשוטו של מקרא,
כי תשטה, תט מדרכי צניעות ותחשד בעיניו.
פ' הפורנו: כי תשטה אשתו. תסטה מדרכי צניעות: ועבר עליו רוח קנאה. רוח
טהרה להתרות בה מאחר שידע ששטתה מדרכי צניעות: נעלם מעיני אישה כאילו תכהינה עיניו
מראות: ונסתרה. אחר כל אלה ונודע זה לאישה: ושכב איש אותה. שכן דרכו של יצר הרע לצאת
מרעה אל רעה: משמע שהפריצות וליצנות מגלים הניאוף.
זאגט דגמרא - "וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו .
. . אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו
לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם",
(ברכות כח:). הטעות, שעתים קרובות איש
משתנה בעקבות חטא. יש להכיר את זה דרך שימושו מילים ובגדים, צוחקו, ורגשותו. בנוסף
כח הפורעניות שבעולם מחרף עבריינים.
התשובה הנכונה ליצר הרע היא להתגבר עליו. זהו הנזיר. תשובתו לחשק
ניאוף הוא לגדל שערו פרוע כדי לעזוב מן היופי. גם להזיר עצמו מיין שלא לבא לשכרות
וקלות ראש. ברמז בחסרונותו ובמחשבות לא טהורות, הנזיר מקריב קרבון חטאת. בגלל הוא
נקרא צדיק וקדוש לה'.
לע"נ, הדוד ,לייב הערש בן אהרון ז"ל
נלב"ע י"ז תמוז תשל"ב
Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,
וגם בדואר אלקטרוני ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
Blogger English
Blogger Hebrew
YouTube
No comments:
Post a Comment