בפרשת במדבר מחנה ישראל מתואר. המשכן במרכז. הוא מוקף על ידי שלוש בית
אבות של שבט לוי, אחד לכל צד, ובמזרח הכהנים. גם זה מוקף בארבע קבוצות, גם נקראות מחנות,
של שלושה שבטים כל אחד. לכל שבט יש דגל עם האות שלו עליו.
הנה הסמלים של המנהגים של הארבע מחנות. בדגל ראובן צורת אדם רמז
לדודאים ורמז תקוות לידה של אמו לאה. בדגל יהודה צורת אריה כמו ברכת יעקוב אבינו, "גור
אריה". בדגל אפרים צורת שור כמו ברכת יעקוב אבינו. בדגל דן צורת נשר כדי שדגלי
המחנה יהיה כמו המלאכים שראו יחזקאל בנבואתו.
המלאכים בחזונו של יחזקאל היו אותו מלאכים שראו עם ישראל במעמד הר סיני.
רבנו בחיי מעיר, "ויתכן לפרש באותות מלשון 'בכל אות נפשך'". רמז שהסמן
בגל העניין האהוב של השבט אשר תחתו.
במתן תורה האומה הביט כי ארבע מחנות של מלאכים הקיפו את השכינה בארבעה
הרוחות. העם רצה להעתיק את צבא השמים ולכן ארגן את המחנה שלהם באופן דומה והעתיקו את
הדגלים שלהם גם כן.
יהודה ומחנהו היו במזרח. היה לו דגל עם רקע דומה לשמים, כנראה כחול, עם
אריה. האריה סמן את המנהיגות גבורה. דגל יששכר היה כחול עם השמש וירח עליו, כי הם היו
מומחים לכוכבים ותקופותיהם. דגל של זבולון היה רקע לבן ככסף עם אונייה שמרמז את ההצלחה
במסחר. כל השבטים במחנה הזה היו תלמידים חכמים. המלאכים שלהם היו בהתאמה גבריאל לשון
של כוח, עזריאל לשון של עזרה, ושמעיאל לשון של שמיעה.
ראובן ומחנהו היו בדרום. דגלו אדום כדודאים מרמז על תאוות הגוף. דגל
שמעון ירוק עם צורת עיר שכם, מרמז על כבושת ארץ כנען. דגל גד שחור ולבן עם גדוד
מרמז ענייני צבא. המלאכים: מיכאל ל' מי כאל, כוכביאל ל' כוכבים, פדיאל ל' פדות.
אפרים ומחנהו למערב. בדגל אפרים צורת שור. בדגל מנשה צורת ראם. בדגל
בנימין צורת זאב על רקע של כל הצבעים השבטיים שמרמז על אחדות ע"י בית המקדש.
כשרון המחנה לתמוך תורה, תשובה, ולהתגבר על היצר הרע. מלאכים רפאל ל' רפואה, זבדיאל
ל' זבד טוב, ואחזיאל ל' אחיזת ה'.
דן ומחנהו לצפון. בדגל דן צורת נשר עם זנב נחש. דגל אשר עץ זית על
צבע אור שמן זית. דגל נפתלי צבע יין צלול עם צורת איל. פ' רבינו בחיי צפון מקום
חושך לכן תפקיד מחנה דן להאיר החושך. מלאכים אוריאל ל' אור, דניאל ל' דין, ורמאל
ל' רוממות של הקב"ה.
מסביר הרבינו בחיי: "ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל",
(במדבר ב יד), בר"ש ולא בדל"ת. הפסוק שהזכיר בראש הספר לגד אליסף בן דעואל
בדל"ת. אבל זה לא חשוב שהכל ענין אחד כי העניין שרצה בקל וידע אותו.
זאגט דספר היצירה, "עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן חצבן צרפן שקלן
והמירן וצר בהם את כל היצור ואת כל העתיד לצור", (שם ב ב). "עשר ספירות בלימה
עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה הבן בחכמה וחכם בבינה בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על
בוריו והשב יוצר על מכונו (שם א ד)". משמע יש הרבה אפשרות אבל צריך להשתמש
דבר כפי מטרתו. הרמז הוא שהקב"ה ברא שנים עשר שבטים עם יכולות ומטרות שונות. עם
זאת כולם הקיפו את בית המקדש. מכאן אנו יכולים לראות שלאנשים שונים יש יכולות ותפקידים
שונות. אם אדם משתמש ביכולות שלו על פי נועד שלהם, הוא ימצא את דרכו אל השכינה.
לע"נ, הדוד ,לייב הערש בן אהרון ז"ל
נלב"ע י"ז תמוז תשל"ב
Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,
וגם בדואר אלקטרוני ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
No comments:
Post a Comment