Wednesday, May 7, 2014

בהר – מחיר מתאים # 69

בפרשת בהר הבני ישראל מצווה שלא לעבד את האדמה מדי שבע שנים ומדי חמישים שנה. בשנים אלה עבדים משתחררים וחובותיהם בוטלו. בנוסף בשינה חמישים, יובל, קרקע תוחזר ליורשי אבותיו.

לא כל הקרקעות בבעלות אבותיהם. כל חיילים שכבשו את ארץ כנען תחת יהושע קיבל חלקת אדמה. זו עברה על צאצאיהם על פי דיני ירושה. החומש אוסר על המכירה הקרקע לצמיתות רק מאפשר להיות מושכר עד היובל. בהקשר זה חייב לקבע המחיר לפי מספר גידולים עד שנת החמישים. החומש מזהיר כי בעת מכירה או קנייה מ לאַנדסמאַן אסור לסחוט (אל - תיונו) את אחיו (ראה ויקרא כה יד).

הכלי היקר מביא דרש מהגמרא (ב"מ מש:) של מצווה זו. מקשה שייכות אונאה לקרקעות , "וטעמו של דבר שכל דבר הנמכר אינו בערך אחד בכל הזמנים, כי כפי השתנות הזמנים לפעמים יוקרו או יוזלו, על כן לעולם אין ערך ידוע לשום דבר הנמכר. . . . ולא מיעט קרקעות כי אם מביטול מקח". "מכל מקום לא ימלט שיבא הזמן שתהיה נמכרת באותו ערך שהוא קונה אותה עכשיו".

פירוש תורה תמימה:
"אל תונו" - אין לי אלא שנתאנה לוקח, נתאנה מוכר מניין, ת״ל או קנה אל תונו [ב״מ נ״א.]
"איש את אחיו" - ואין לי אלא הדיוט להדיוט, הדיוט לתגר, תגר להדיוט מניין, ת״ל אל תונו איש את אחיו מכל מקום [תו״כ].


נראה שדרש החומש את האדמה הזאת מבחינה פיננסית. במקרה זה החומש צופה חטיבת קרקע כזרם של הכנסה. אם המכירה גורמת בהכנסה שהיא גבוהה מדי לצד אחד על חשבון הצד האחר, אחד מהם רימה והשני הוא להיות מרומה. המוכר רשאי לרווח הוגן על מכירה. הוא בוגד הקונה אם הוא לוקח יותר מדי. כמו כן הקונה בוגד אם הוא משלם מעט מדי. הרעיון היסודי להיות הוגן בהתנהלות של עסק, נאמן בממנות, ונאמן בכלל.

החומש ממשיך בדרש על אדם שהפך לעני (שם לה), ואמר כי עם שלו צריך לנסות לעזרו. אם כסף ניתן לעני, אין לקחת נשך. שני לשונות לעניין נשך הם נשך ומרבית. נשך לשון נשיכה ומרמז שאין להרוויח ע"י מצב אומלל של חברו. מרבית לשון ריבה ומרמז שאין לחלוב שלימזל.

הנושא האחרון עבד עברי. התכלית היא לעשות מאמץ גדול לפדותו. וזה מתחיל עם המשפחה. אם אי אפשר אז להניע מעבודה פרך. עניין הצלה והגנה על החלשה. החומש בספר שמות (כב ב) אוסר גם לסחוט או ללוחץ את גר תושב גם הלשון לא - תונה. זה מוזכר באיסור "כל אלמנה ויתום לא תענון".

העניין העקרוני שין לעשוק החולשות, לא בממונות לא בדברים לא בשום אופן, ובוודי לא לשם כיף או רווח. אדרבא חייב להתנהג במידת חסד, להזהיר שלא להזיק, וגם כן לנסות לחזק אותם. יש רמז בזה במצוות לא לעבוד את האדמה מהעת לעת. כמו מצווים לעשות חסד כלפי האדמה, שאין לו רגשות והוא הנמוך של נמוך; כל שכן חייב להתנהג בחסד כלפי חברו יהודי שאכן מרגיש כאב וגם קבל התפקיד הגבוה של שירות לבורא העולם.



 Blogger English

Blogger Hebrew

YouTube  



לע"נ, הדוד ,לייב הערש בן אהרון ז"ל נלב"ע י"ז תמוז תשל"ב
Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני  ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il

No comments:

Post a Comment