פרשת בחקתי פתח בתיאור יפה של הברכות ש בואו עם שמירת מצוות. ברכה מתחילה שפע חומרי, ממשיכה בשלום
בארץ דווקא חיות פראיים ואויבים זרים, בתוספת האנשים יהיו פורה ורבים. הוא מסכם כי
בית המקדש ייבנה, הקב"ה יהיה הכח של ישראל, וישראל תהיה עמו.
אחר כך יש רשימה ארוכה של זוועות אם העם לא יקבל את התורה בלבם ולשמור אותו למעשה.
החל עם הרגשות, אנשים יהיו כישלונות מפחידים, משתולל, דיכאון. אם עקשן הם יינגעו בחיות
בר, מלחמה, מגפות, ועוני. אם העם פונה אל קיום שטחי או מתרחש מעת לעת קב"ה לא רק
לא לשים לב לזכיות שלהם, אבל יגרום להם רעב, להרוס שגעונים שלהם ולזרוק את פגריהם עליהם.
אזהר משתנה לנבואה שטובה והרע אכן יתרחשו. בעתיד ישראל יהיה מפוזר ובארץ
אויביהם. אבל בסוף יש קצת טוב. הלב הערל של ישראל יהפוך כנוע; אז הקב"ה יסלח החוצפה
שלהם, וזוכר את בריתו עם האבות.
הפרשה מסתיימת בתיאור נדר צדקה אי רגל. והעניין אומר דרשני. בו אדם מתחייב
לתת את הערך של חייו לה' כלומר לבית המקדש. ערכים קבועים מוצגים בעצם בהתאם לגיל והמין
של התורם. הגבוה חמישים שקל כסף לגבר בין עשרים לששים (ויקרא כז ג). החומש השוואה חמישים
שקלים לערך חומר של שעורה (שם טז). חומר. במילים אחרות ערכיו של אדם הוא אותו ערך
של 37 ליטר של שעורה. זה פחות מקערה של 130 שקל כסף, שראש שבט תרם לחנוכת המשכן (ראה
במדבר ז יג). בערכים של היום הוא כ US$
50 (172 ₪).
פירוש הקלי יקר: איש כי יפליא נדר וגו'. סמך פר' זו לקללות לומר שישראל
נודרים בעת צרה . . . ומסכים לדברינו מה שפירש בעל הטורים (כז.א) שכל מספר השקלים קמ"ג
כנגד קמ"ג קללות שבתורת כהנים ובמשנה תורה. (עיין מדרש תדשא-אוצר המדרשים ע'
480) וכי מפני שמספרם שוה נסמכו להדדי, אלא לומר לך שקמ"ג קללות שבתוכחה גורמין
נדרי קמ"ג שקלים כי אין ישראל נודרים ליתן מן ממונם לשם ה' כי אם בשעה שהצרות
מכריחין אותן".
בזה יש להבין הסיבה רק נ' שקל נחשב ערך איש. כאשר יסורים גדולים
לפניו זה מביא מדת ענווה והכרת הדרגה הנמוך שלו. כמו ב"וּנְתַנֶּה תֹּקֶף",
"אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ מָשׁוּל
כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר . . . וּכְאָבָק
פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף". גם הוא מכיר גדלות ה' שהוא " מֶלֶךְ אֵל חַי
וְקַיָּם אֵין קִצְבָּה לִשְׁנוֹתֶיךָ וְאֵין קֵץ לְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ וְאֵין לְשַׁעֵר
מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ . . . וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ". לכן יש סיבה
בשביל "תְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה". גם בעקב קטנות הסכום יחסי כדאי
לשלם.
יש סיפור של הבעל שם טוב כאשר הוא קבל הצעה לבשירתו אמר לשווער
שהשידוך להיות אתו ולא עם תורתו וחכמתו. בפגישה הראשונה עם אשתו הבעש"ט התנהג
כמו ריקן. זר מרמז על דרגתו בלי תורה ומצות.
איש נשמה לבוש בגוף. נשמה חלק ה'. הגוף משך דהיוי. אדם שפונה לגופו
שווה חומר שעורה. פונה לנשמה הוא חסר "מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו. תמשילהו
במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו ח צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי. צפור שמים ודגי הים עבר
ארחות ימים". ומכיר מה אדיר שם ה' בכל הארץ (ר' תה' ח ו י).
לע"נ, הדוד ,לייב הערש בן אהרון ז"ל
נלב"ע י"ז תמוז תשל"ב
Acknowledgements
to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/,
http://hebrewbooks.org/,
וגם בדואר אלקטרוני ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il
Blogger English
Blogger Hebrew
YouTube
No comments:
Post a Comment