לקראת סוף פרשת ויחי יעקב אבינו נפטר. והתורה אומרת, "ויראו
אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו
אתו", (באשית נ טו). לכן הם שולחים לו בקשה לחנינה. יוסף בטוב הלב מבטיח להם
שהוא אינו הנושא איבת ואמר, "ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה
כיום הזה להחית עם רב", (בראשית נ כ). אבל הוא מקדים את דבריו באומרו, "
אל תיראו כי התחת אלקים אני, (שם יט).
פלפול החתן סופר: "התחת אלקי׳ אני" - י״ל הכי קאמר וכי אותי יעמיד השי״ת להיות אלקי׳
ודיין שלכם לשפטיכם, חלילה לי כי אני שליח רחמי׳ ולא שליח דין. ואם אולי נתחייבתם
עונש לשמים, הרבה שלוחי׳ למקום, ולא אני שליח להרע. ומה שהייתם אתם שלוחים להרע לי
למכרני, זה לא הי׳ שליחות רע כ״א לפי מחשכתכם אבל האלקי׳ חשבה לטובה להחיות עם
רב:
העניין שמכירתו של יוסף הייתה נגזר מראש ורצונו של אלוהים גם
נדרש. כמ"ש "ויאמר לו לך נא ראה
את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון",(בראשית
לז יד).
- רש"י "מעמק
חברון" - והלא חברון בהר שנאמר (במדבר יג) ויעלו בנגב ויבא עד חברון אלא
(ב"ר) מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון לקיים מה שנאמר לאברהם
בין הבתרים (לעיל טו) כי גר יהיה זרעך.
- המלבי"ם - באור
המלות ויקרא רעב. כמו כי קרא ה'
לרעב דהיינו הגזירה.- באור הענין - ויקרא, עתה ספר איך קיים
בריתו לתת להם את הארץ, והסבות אשר סבב לזה, כי באשר היה צריך שירדו תחלה
לכור הברזל לצרפם שם בכור עוני, שעמ''ש אברהם במה אדע כי אירשנה
א''ל ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, והיה גלות מצרים הכנה אל ירושת הארץ,
סבב סיבות שירדו למצרים ע''י שקרא רעב על הארץ, היינו שגזר הרעב והודיע גזרתו
בחלום פרעה, והרעב הזה כל מטה לחם שבר
- אמרו במדרש תהלים: "ויקרא רעב על הארץ" (מזמור קה טז). אמר ר' יהודה בר נחמני בשם
ר' שמעון בן לקיש ראוי היה יעקב לירד במצרים בשלשלאות של ברזל, ועשה
הקב"ה כמה מנגנאות כדי להורידו בכבודו, לכך נאמר ויקרא רעב על
הארץ. וכל כך למה ויבא (יוסף) [ישראל] מצרים (תהלים ק"ה פסוק כג)? אמר
ר' פנחס הכהן [בר המא]: משל לפרה שהיו מבקשין למשוך אותה למקולין שלה, ולא
הייתה נמשכת. מה עשו, משכו בנה תחלה, והייתה רצה אחוריו. כך קודם שבא יעקב
למצרים כמה מנגנאות נעשו, שיעשו אחי יוסף כל אותן הדברים, כדי שירד
יוסף למצרים, ואחרי כן ירד יעקב אחריו למצרים.
פירוש הבעל הטורים: התחת
אלהים אני. בלשון שהשיב יעקב לרחל כשבקשה ממנו שיבקש עליה רחמים, וגער בה בו
בלשון (ר' בראשית ל א ב). השיב לאחיו. על כן הוא ג' במסורה השלישי, "התחת
זאת לא יומת שמעי", (שמואל ב יט כב) (ע''ש). שבאותו לשון שאמר לאחיו נפרע
משמעי שאחיו למדו ממנו לדבר בלשונו:
"ותרא רחל כי
לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי. ויחר
אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן", (בראשית ל
א ב). פ' ה רמב"ן: ונראה שבשביל זה תפסוהו רבותינו, אמרו בבראשית רבה (עא ז)
אמר לו הקב"ה כך עונין את המעיקות חייך שבניך עתידין לעמוד לפני בנה. פרש"י
– "וישתחו ישראל", (בראשית מז לא). תעלא בעידניה סגיד ליה עכ"ל. זוהי
לשון נקי לומר שבעתיד יעקב, שהוא בהשוואה לאריה, יהיה יהיה זוטר ליוסף שכאן
בהשוואה לשועל.
בפעם השנייה את מילת "התחת" משמשת הוא ע"ייוסף
כאמור לעיל. עם זאת ה הקדמי קשה מבחינה דקדוקית. יש אומרים הוא ביטוי ליישום עונש,
כמו "אני במקומו של אלקים". פשוטו כמו הרבינו בחיי, "כי ירא אלקים
אני משועבד". עם זאת, כי זה בדיוק אותו הדבר לכן הוא אומר דרשיני.
בדרך זו יכול להבין את הסיפור של יוסף ואחיו. זרעו יוסף נוצר
כאשר יעקב הגיב בבוז,"התחת אלקים אנכי". לעומת זה יוסף אמר אותו הביטוי
המדויק, אבל במדת החסד. התוצאה הבחינה זה של יוסף בישראל הוא קטן, לא מובן,
וזלזלת. בניגוד האחים נמשכו מאותו הביטוי אבל בדרך יעקב אמר אותו. יוסף התיקון. זה
יגרום לסכסוך מר וחזק, אך בסופו יוסף ינצח וכל האחים ידברו השפה שלו.
To view on YouTube click:
http://youtu.be/5oygz3t2oWw
To read on Blogger click:
תרגום
לעברית
http://dyschreiber.blogspot.com/2013/12/blog-post_11.html
No comments:
Post a Comment