בפרשה וארא מצרים נפגע עם שבע מכות מתוך
עשר. השלושה אחרונים בפרשה הבאה, בא. אולם הנסיון מתחיל בפשה הקודמת, שמות. בזה משה
מעביר את דבר ה' שפרעה צריך לשלוח את ישראל למדבר כדי לשמור חגיגה דתית. פרעה, בנטופי
בוז, מגיב, "מי ה' אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה'
וגם את ישראל לא אשלח", (שמות ה ב). המכות הבאות נועדו לענות על השאלה,
"מי ה'". בנוסף פרעה יקבל דעת ה' וישראל.
פ' אונקלוס: וַאֲמַר פַּרְעֹה
שְׁמָא דַיְיָ לָא אִתְגְלִי לִי דִי אֲקַבֵּל לְמֵמְרֵהּ לְשַׁלָחָא
יָת יִשְׂרָאֵל לָא אִתְגְלִי לִי שְׁמָא דַיְיָ וְאַף יָת יִשְׂרָאֵל לָא אֲשַׁלַח.
יונתן : וַאֲמַר פַּרְעה שְׁמָא דַיְיָ
לָא אִיתְגְלֵי לִי דַאֲקַבֵּל בְּמֵימְרֵיהּ לְמִפְטוֹר יַת יִשְרָאֵל לָא
אַשְׁכָּחִית בְּסֵפֶר מַלְאָכַיָא כְּתִיב יַת שְׁמָא דַיְיָ מִינֵהּ לֵית אֲנָא
דָחִיל וְאוּף יַת יִשְרָאֵל לָא אִיפְטוֹר: עכ"ל. המילה "שם" בהקשר פירושו מוניטין, ו "מילה"בהקשר
פירושו רשות.
פ' אור החיים: אשר אשמע וגו' לשלח וגו'. יכוין לומר מה כחו
הגדול לשמוע בקולו בדבר גדול כזה לשלח וכו', וחזר לומר שדבריו לרבותא נאמרו הגם
שיהיה גדול עד מאוד לא יועיל זה לשלח ישראל, ואין כוונתו בזה שהוא יודעו אלא שאינו
גדול בעיניו לשלח ישראל אלא שאינו יודעו כל עיקר והוא אומרו לא ידעתי וגו'.
ואומרו וגם פי' והגם שיודיעהו וישכיל כי גדול הוא אף על פי כן את ישראל לא וגו'
והם תחלת דבריו והבן. עכ"ל. תשובתו הקב"ה למשה, "וידעו מצרים כי
אני ה' בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם", (שמות ז ה).
בחמש מתוך עשר מכות יש לקחים לגבי האמונה.
·
דם: "כה אמר ה' בזאת
תדע כי אני ה' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם",
(שמות ז יז). פירושו - צריך לפחות להכיר יד אלוקים בהתרחשויות למעלה מן הטבע.
·
ערוב: "הפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד
עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ", (שמות ח
יח). פירושו - האלוקים נמצא בעולם הגשמי.
·
ברד, שני לקחים: א) כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך
ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ", (שמות ט
יד). פירושו - הקב"ה הוא ייחודי. ב)
" ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל ה'
הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי לה' הארץ", (שמות ט
כט). פירושו - הקב"ה הבעל של כל העולם כולו.
·
ארבה: "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי
בם וידעתם כי אני ה'", (שמות י ב). פירושו כמו מכת דם וגם עכשיו וגם כל דורות.
·
מכת
בכורות: "לכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד
בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל", (שמות יא
ז). פירושו כמו שהוא.
יש לשתי מכות לקחים שמשפיע על הפעולות. באזהרה לפני
מכת ברד הקב"ה אומר, "ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ",
(שמות ט טז). כאן שימוש במילה "שם" פירושה אגדתה.
·
הספורנו: בעבור הראותך את כחי.
כדי שתחזור בתשובה, כי י לא אחפוץ במות המת: ולמען ספר שמי. ורבים תשיב מעון:
·
אבן עזרא: ואולם בעבור זאת העמדתיך.
פי' מה טעם זאת. והוא בעבור הראותך את כחי. כמוהו ומתוכ' כעין החשמל מתוך האש. ויפת
אמר בעבור זאת המכה שהיא מכת הברד: וטעם ולמען ספר שמי. איננו שב אל פרעה. רק מלת ספר
שם הפועל. כמו כי כבד אכבדך. ואין הטעם שפדעה ישוטט בעולם לספר כבוד השם רק יסופר
שמו בכל דור ודור בעבור אלה האותות שעשה:
·
בעל הטורים: ספר. ב' במסורה דין
ואידך הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק. כשהקב''ה עושה דין ברשעים שמו מתעלה זהו
נשפטה יחד ספר שמי בכל הארץ ששמו מתעלה בכך:
·
אור החיים: בעבור וגו' ולמען
ספר. ירצה בעבור הראותך את כחי אתה שאמרת מי ה', ולמען ספר שמי באמצעותך בכל הארץ פירושו
כל העולם יספרו את גודל אשר עשה לממאן בדבריו. וכן שמענו שאמר מלך אחד גדול
כי אם יבא משיח ישראל ויעשה אות או מופת כי לא יעשה כפרעה למאן בדבר ה':
לקח הארבה, "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את
אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'" (שמות י
ב).
סוף הדבר: לפרסם את שמו " י – ה – ו – ה "
בכל העולם כולו בכל דור ודור ללמד את בני אדם מהו טוב ומהו רע.
Acknowledgements to websites: תורת
אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/
, http://www.chabad.org/
No comments:
Post a Comment