בפרשת חיי שרה, יצחק נמצא פעמיים בבאר לחי ראי. השם הזה קשה
להבין. באר כמו הוא. חי פירושו חיים, אבל בהקשר זה מתייחס לקדוש ברוך הוא, שהוא
המקור לכל החיים. ראי היא שם פעולה מהמילה "ראה" בצורה רכושנית, כביכול
משגיחי עלי.
 |
| עין עבדת: מיקום אפשרי באר לחי ראי |
שמו של המקום הוא שנטבע על ידי הגר בפרשת לך לך כשהיא בורחת
מגבירתה, שרה אמנו. הגר הוא בהריון על ידי אברהם שלקח אותה כאישה שנייה. היא טועה
על ידי "ותקל גברתה בעיניה". כאשר תענה שרי היא בורחת. בדרך למצרים מלאך
ה' מופיע לגר ואומר לה לשוב לשרה "והתעני תחת ידיה". הקב"ה ממשיך, "הנך
הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמעי ה' אל עניך". הנער יהיה פרא אדם,
שייתן אב אומה גדולה. ידו יהיה בעסקים של כולם ויד של כולם יהיה בעסקים שלו (ראה
בראשית טז ז - יד).
הגר קוראת שם המקום אחר החזון שלה. פרש"י (בראשית טז יג):
שרואה (צ) בעלבון של עלובין . . . שהוא
רואה הכל, ואין שום דבר רואה אותו . . . לשון תימה, וכי סבורה הייתי שאף הלום
במדברות, ראיתי שלוחו של מקום, אחרי רואי אותם בביתו של אברהם. פירוש הספורנו
(בראשית טז יב): ספורנו ותקרא שם ה'- הנה
קריאת שם ה' היא התפלה [ממש]. אבן עזרא (בראשית טז יד): באר לחי. לאשר יהיה חי לשנה האחרת כטעם כה לחי.
כי בכל שנה היו חוגגים הישמעאלים אל הבאר הזאת גם היום יקרא באר זמום.
בפרשת חיי שרה מוזכר הבאר לראשונה כמקום אשר "יצא יצחק
לשוח", בראשית כד סב). לשוח ל' תפילה והתבוננות. פירוש הספורנו: ויצא יצחק
לשוח. נטה מן הדרך על דעת לשפוך שיחו לפני ה'. פרש"י: שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה (ב"ר ס, יד).
בבאר לחי ראי שיצחק ניחם על פטירתה של האמא ומוצא את אשתו.
בפעם השנייה שהוא מוזכר בפרשה זו, "ויהי אחרי מות אברהם
ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי", (בראשית כה יא). בקשר
פטירת א"א החומש אומר, "ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו", (בראשית כה
ט). פרש"י: מכאן שעשה ישמעאל תשובה, והוליך את יצחק לפניו. זה מרמז שישמעאל
הודה שנחלת יצחק התפקיד של אברהם. בני הפילגשים לא מוזכרים.
מסתיימת הפרשה עם פטירתו של ישמעאל (ראה בראשית כה יז). לשון
החומש " ויגוע". פרש"י : לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים. פירוש
הרמב"ן: ואלה שני
חיי ישמעאל. הקרוב בדרך הפשט כי
הכתוב יספר בבני הצדיקים תולדותם ומספר חייהם להודיע כי זרע צדיקים יבורך . .
. רבותינו בסיפור "ימי ישמעאל"
טעמים רבים עיין מגילה יז, והנכון שבהם שהיה צדיק בעל תשובה וסיפר בו כדרך
הצדיקים.
הרמב"ם במורה הנבוכה דן בדרכים מזרחיות ומערביות של
חשיבה לגבי דת. בקשור למזרח הוא משתמש בלשון מוסלמים. הגישה שלהם בעצם התבוננות
פנימה עד שמגלה את הנשמה. הם רואים את הקב"ה כקרוב ושליטתו על הכל עד פרטי
פרטים. הגישה המערבית היא לראות אלוקים דרך ראיה ובדיקה בסביבה ובחוכמה העליונה
במדעי הטבע.
כאשר המוסלמים לטעות זה אומר שהשגחתו של הקב"ה מגיעה עד
לנקודה שכל דבר נעשה משום שהקב"ה חפץ בו ואין לבני אדם בחירה חופשי. לעומת זה
הטעות של המערב שאומרים שיש לאדם שליטה מלאה והשגחתו של הקב"ה רחוקה ודלה. מסתבר
שהמזרח רודף אחרי חברה נדיבה מושרשת בדת ובמערב רודף אחרי חברה משגשגת.
הרמב"ם דורש את תפקידם של היהודים תבנית זו. המשימה של
היהודים היא להכריע בין השני צדים שמכחישים זה את זה. גם לספק צינור שבו הידע של
צד אחד זורם לצד השני. בנוסף להוסיף עומק להצרפה זו, ולקשור אותו לכתבי הקודש.
יש לערבים ויהודים אמונה פנימית בקב"ה. עם זאת רגשות
אלה חזקים יותר בין הישמעאלים ומתגלים יותר. אפשר שיהודי יהיה כשה אובד. הודעתו של
ישמעאל ליצחק בבאר לחי ראי הוא שאדם יכול להיות גנב ופראי במדבר אעפ"כ יכולות
הקב"ה עדיין איתו. בנוסף גם ממצב זה
אדם יכול לחזור לביתו של אברהם ופטירתו פטירת צדיק.
To view on YouTube click:
El Adon אל אדון sung at 10:46; Link
to lyrics in Hebrew and English:
To read on Blogger click:
http://dyschreiber.blogspot.com/2013/10/chayay-sarah-peace-with-ishmael.html
No comments:
Post a Comment