וארא: העקשן של חטא וחורבנם

וארא: חטא העקשנות וחורבנם

פרשת וארא ממשיך סיפור יציאת ישראל ממצרים. נושא מרכזי הוא כמה הרסני חטא יחיד יכול להיות אם הוא דבק בעקשנות. החטא שמעורר את פורעניות הקשות על פרעה ומצרים, הוא בגלל סירובם לאפשר לבני ישראל לצאת מתחומם. זה גורם לעשר מכות נוראיות ומגיע לשיאו עם טביעת המצרים בים הסוף.

החטא למעשה מתחיל כאשר פרעה מטיל שרשרת זהב סביב צווארו של יוסף. במידה מסוימת הוא אומר ליוסף שאפילו עם כל הפאר הזה, הוא קשור בשלשלות למצרים. זה הופך להיות ברור יותר עם ​​קבורתו של יעקב. פרעה מאפשר ליוסף לעזוב באופן זמני רק בגלל שבועה שהוא עשה לאביו להביאו לקבורה בארץ הקודש. כאשר יוסף בעצם נוסע למערת המכפלה הוא מלווה על ידי כוח מצרי גדול אשר יגרמו באם הוא ימלט לתוצאות קשות מאוד. בנוסף הוא מתחייב להשאיר חפצים וילדים של בני ישראל  במצרים, במידה מסוימת כמשכון.

כאשר בני ישראל הופך להיות עם גדול ורב עצמה, מצרים חוששת כי במקרה של מלחמה על ידי ביצוע עסקה עם האויב שהם יכולים לעזוב. בתשעת הראשונים של העשר מכות פרעה עקשן מסרב לאשר לעם ישראל לנסוע הרחק משליטתו. לאחר מותם של הבכורים בהסכמת מצרים עזבו בני ישראל את ארץ מצרים, אך הם חזרו בהם ורדפו אחריהם.

מצרים מכירה בטובה הניכרת שישראל עשתה עבורם. הם גם מודעים שלישראל יש זכות לצאת, אולם הם לא מכבדים את הזכות הזאת, זה דומה ליחסו של לבן, כאשר יעקב הופך אותו מאיש עני לאיש עשיר, לבן לא רק שלא רוצה שיעקב יעזוב הוא גם רוצה לשמור את כל הרווחים לעצמו ולטפל ביעקב כאילו היה ילד קטן עוזר בחנות. תיקון על חטא זה נעשה בזמן המשנה, כאשר מינו את רב אלעזר בן עזריה לנשיא, אשתו שאלה אותו אם הוא יכול לקבל את העובדה שמינויו להיות ראש הסנהדרין יהיה זמני בלבד, הוא השיב שהוא יכול מכיוון שזה יהיה כבוד גדול שהחזיק במשרה, אפילו לזמן קצר.

הנחישות העקשנית של מצרים להחזיק את בני ישראל, נראה כאמצעי להראות כמה הרסני חטא קטן יחסית יכול להיות אם הוא נצמד אליו. הרצון לשמור על עובד רווחי, שיש לו רצונות להזדמנויות טובות יותר, זה לא כל כך נורא, עם זאת, העקשנות גורמת להרבה יותר חטאים חמורים ועם השלכות חמורות, המצרים מתחיל ברדיפות שהופכות פרנואידי ורצחני.

עד שמשה מתקרב אל פרעה, כאשר החטא שולט עליו, ועל יועציו, ועל העם המצרי, כאשר משה הופך את מטהו לנחש אשר אוכל את הנחשים שנהיו מהמטות של יועצי פרעה, הם באמת צריכים לדעת שהם לא יכולים לנצח. במכה השלישית (כינים) יועציו של פרעה מילולית מכירים בכך שזה את אצבעו של הקב"ה. האיום להביא מכת ארבה (ה8) נלקח ברצינות, אבל זה לא משנה את המצב. העקשנות בהיצמדות ל"חטא הקטן" גורמת לחטאים גדולים וחטאים אחרים שהיו קיימים, להתגלות. פרעה מתחילה להיות רודן ואנשיו הפכו לרוצחים. כאשר החטא שולט עליהם אותו ומפתל את שכלם וגורם להם להיות אפיקורסים גאים שמשחקים משחקים מטופשים. בסופו גורם להרס שלהם.

כל אנשים וכל האומות יש חולשות וטעויות. השאלה היא באיזה שלב הם מתוקנים. כאשר אדם מזוהה עם מצווה דתית הוא עושה זאת. זה יהיה כמעשה אמונה. פעמים אחרות אדם פועל מכיוון שהוא לומד על ידי התנהגות של סביבתו. לפעמים אחרות עדיין אדם יפעל על ידי התבוננות פנימית שלו של החוש הטוב והרע. אם הוא עושה כך זה הוא תוצר של דברים כמו הסתכלות והתבוננות שזה יהיה תוצר של השכל. סוגים מסוימים של התנהגות לעורר אהבה או שנאה או יכולים להיות יפה או מכוער. מידה זו היא תוצר של רגשות. לעתים התנהגות מעוררת תגובה פיזית, טובה או רעה. זה במישור המעשה.

בכל הארבעה המצבים יש דרגות של בהירות. לעתים אדם מתמודד עם רמזים עמומים פעמי הודעה השנייה היא נראית לעין. מצווה דתית יכולה להיות מאוד ברורה. דברים אחרים יכולים להיות מאוד הגיוניים או טפשים מאוד. תגובה רגשית יכולה להיות מאוד חזקה. משהו יכול להיות מועיל או מזיק מבחינה פיזית. הבהירות מגדיל את המקרה להתנהגות מסוימת הופכת למושך יותר. באיזה מקום גורם החטא להתפתחות מרכיבים פסיכולוגיים שלילים.

 

יש ממד חברתי. בדרך כלל אחד חייב להפר מוסר פופולרי לעשות משהו לא בסדר. עם זאת יש פעמים שהחברה לא בסדר וצריך להפריד את עצמו לעשות את הדבר הנכון. כאשר אדם פועל על ידע של עובדה חדשה או הבנה של ההשלכות של מידע קיים, הוא העריך שהוא  חכם. אם הוא דבק בדוגמה שהוא העריך כעקרוני. אם הוא משלם מחיר על שעשה את הדבר הנכון, הוא העריך שהוא צדיק.