פרשת בשלח - מלחמות ה'

בפרשה בשלח בני ישראל עוזבים את מצרים ונכנסים למדבר סיני. זה מתחיל במתקפה הסופית של המצרים וקריעתו המופלאה של ים - סוף בה ישראל עברים ומצרים טבעו. זה ממשיך עם המתקת מים מרים, מן יורד גשם יורד משמים ומים מן הסלע; הרבה נסים. הוא מסתכם עם תבוסתו של עמלק במלחמה באמצעים טבעיים.

החומש מסביר שכאשר ישראל יצאו ממצרים לארץ הקודש, ה 'לא נתן להם לקחת את המסלול הישיר והקצר לאורך חוף הים התיכון. זה היה המסלול אשר נבחר על ידי אברהם כאשר ההלך למצרים בתקופת הרעב בימיו, ונבחר על ידי האחים של יוסף בימי הרעב בימיהם. במקום זאת בני ישראל נסעו מאה קילומטרים לכיוון הדרום ובכלל חצו את הים סוף שלא לצורך. הסיבה שניתנה לדרך יוצאת דופן זה היא, אם אפשר לומר, שהאלוקים היה מודאג מכך שכאשר ישראל ראתה מלחמה הם יחזרו למצרים. הפסוק מזכיר גם שבני ישראל יצאו ממצרים חמושה רומזים למלחמות הבאות.

שם משמואל מביא דיון במכילתא, הדומה ידי הכלי יקר. רב יהושע לוקח את העמדה כי ישראל צריכה לחוות את קריעת הים סוף כדי שיהיו להם די האמונה באלוקים ולמעשה לאמין לנבואתו של משה רבנו. זה היה כדי שהם יקבלו את התורה בהר הסיני. רב אליעזר יותר של פחות לוקח התפקיד שאת הרפתקאותיו במדבר היו צורך בכך שהעם היהודי הייתי לנו ביטחון במלחמה כדי שלא לברוח חזרה למצרים. הרעיון הוא שאם הם ינסו לחזור למצרה שהם חזרו בדרך העוקפת שהם כעת. על תגובות זה הרמב"ן שאם הגולה נראית קרובה קיים נטייה לחזור לשם. בנוסף על הקשיים ניצבת בפני העם המטוהר. בגלל הניסויים במדבר האומה קבלה ביטחון כי באמצעות דבקות באמונה, הם ינצחו במלחמה. נושא זה בא לידי ביטוי בתהילים מ"ה, ה',

             כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם :

 זה משקף את סיפורה של מלחמת עמלק. המשנה מסביר כי כאשר לבם של ישראל היה לשמים שהם נצחו אבל כשלא, הם כשלו.  יש רמזים ומחקרים של מושגים אלה בסיפור ו' ב" שבחי הבעל שם הטוב "(שבחי הבש"ט ). בזה הבעש"ט נופל עם כנופיה של שודדים. הם אומרים לו שהם יכולים להראות לו את הדרך לארץ ישראל. זה מסלול של מערות ומעברים תת קרקעיים. כאשר הבעש"ט מלווה אותם הוא פוגש בחרב לוהטת מסתובבת, אשר גורמת לו לחזור על עקבותיו. בדרך חזרה הוא פוגש צפרדע ענקית במדבר. הצפרדע מסבירה שהוא היה תלמיד חכם שבייש את מצוות נטילת ידים ואז הלך לגמרי מחוץ לדרך הטוב. כתוצאה מכך זה היה העונש שלו.כשהוא הודה בחטאו לבעל שם הטוב, התלמיד חכם נסלח והוא עלה לעולם הבא.

 הפסוק הראשון בפרשה זו בא ללמד אותנו שמלחמת עמלק היא בכל דור ומניחה הרבה תחפושות. לפעמים זה עם פצצות וכדורים. בפעמים אחרות הוא פשוט נשק אוזן קשבת. לא בטוח שהמלחמה היא קשה יותר. יש נטייה כאשר הוא מתמודד עם חרב מתנדנדת או עוגמת נפש גולמית לברוח לחיים פחות מפרכים בגלות. עם זאת, אם היינו עדים לקריעת ה' את ים סוף, שמיעת קולו על הר סיני, ויש לי את כל עמלק הביס המוכן בקרב אחד, אזי לפנינו את האמונה וחוכמה לנצח במלחמות ה '.

לעילוי נשמת אהרון בן יוסף ז"ל

לתרומות והנצחות: 08/9791824