אהבת ישראל -על ידי החָפֵץ חַיִּים

 בס"ד 

ידידי הטוב שלמה אפשטיין הגיע לההישג המלומד בתרגום החיבור "אהבת ישראל" מאת החפץ חיים לאנגלית. ה"חפץ חיים" היה הספר הראשון שכתב רבי ישראל מאיר הכהן כגן (1838 - 1933). הכותרת, "חפץ חיים", הוא ביטוי מתהילים לד יג. זה היה ספר פופולרי ביותר, עד כדי כך שהסופר נודע בכותרתו. החפץ חיים היה רב מפורסם שנודע בזכות למדנותו וצדיקותו. פירושיו לשולחן ערוך, הנקראים ביחד "משנה ברורה", נחשבים לחיבור המוסמך על ההלכה כיום.

הספר נקרא "אהבת ישראל" אך הנושא הוא גינוי של ההפך, כלומר שנאת חינם. זה נחשב לכשל רציני באופיו שלמרבה הצער הוא נפוץ. החפץ חיים מביא את איסורו כאחת מהתרי"ג מצוות בתנ"ך ומביא את הגמרא שהוא היה הגורם הסופי לחורבן בית שני. הוא ממשיך שזה מזהם את הלב, מוביל לרכילות והשמצות, ומהווה בסיס לרצח. הוא חושב שהסיבה העיקרית שלה היא קנאה. כדי לעקור אותו מהלב, הוא מייעץ לשפוט אחרים לטובה ולעורר אהבה באמצעות מעשי חסד וצדקה, כמו גם בדרך כלל על ידי כיבוד אחרים.

כביקורת חברתית הבעיה היא אמיתית. נראה לי שאדם צריך להתחכם בזיהוי שנאה אפילו בצורותיה העדינות במיוחד בעצמו. כמו כן, יש צורך להיות מיומן בזיהוי רגש האהבה. ברגע שזה נעשה, אדם צריך להעריך אם הרגשות הללו היו מתאימים ובאיזו מידה. בסופו של דבר, מצב המחדל צריך להיות אהבת ישראל. שנאה בדרך כלל צריכה לשמש במצבים ספציפיים, וגם אז לא צריכה להיות עמוקה או נפוצה.

מאחלת שכל קוראיי בימים הקרובים ייכתבו וחתומים בספר החיים הטובים!

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Love of Israel - by the Chofetz Chaim

בס"ד

My good friend Shlomo Epshteyn accomplished the scholarly feat of translating the discourse, “Ahavas Yisrael”, by the Chofetz Chaim into English. The Chofetz Chaim was the first book written by Rabbi Yisrael Meir ha-Kohen Kagan(1838 - 1933). The title, חָפֵץ חַיִּים "Desires Life", is a phrase from Psalm 34:13. It was an extremely popular book, so much so that the author became known by its title. The Chofetz Chaim was a famous rabbi known for his scholarship and saintliness. His commentaries on the Shulchan Aruch, collectively called the Mishna Brura (מִשנַה ברוּרַה - Clarified Teachings) are considered the authoritative work on Jewish law today. 

“Ahavas Yisrael” literally means love of Israel (אהבת ישראל). The theme of the book, though, is a condemnation of the opposite, namely baseless hatred. In the yeshiva world the term is typically used in the original Hebrew, שִׂנאָת חִינָם. It’s considered a serious failing in character that is unfortunately widespread. The Chofetz Chaim cites its prohibition as one of the 613 Biblical commandments and brings the Gemara that it was the ultimate cause of the destruction of the second Temple. He continues that it contaminates the heart, leads to gossip and slander, and is the basis for murder. He reckons its prime cause is jealousy. To uproot it from the heart, he advises habitually judging others favorably and to stimulate love through acts of kindness and charity as well as by generally respecting others.

As a social criticism the problem is real. It seems to me that a person needs to become wise in identifying hatred even in its subtle forms particularly in oneself. Likewise it’s necessary to become skillful in identifying the emotion of love. Once that is done a person should evaluate whether these emotions were appropriate and to what degree. In the final analysis the situation of default should be love of Israel. Hatred, by and large, should be used in specific situations and even then should not be deep or common.

Wishing that all my readers in the coming days will be written and sealed in the Book of Good Life!

 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

תהילים קמז - לעודד את הענווים

 בס"ד

כתוב בתהילים קמז "שהקדוש ברוך הוא מעודד את הענוים" (ראה פסוק ו') ונראה שזה הנושא שלו. לאחר מכן, המזמור ממשיך להזכיר דברים שאדם צנוע ימצא נעים במיוחד אף כל פי למרות שרוב האנשים הטובים ימצאו גם רבים מהרעיונות נעימים. בהקדמה נאמר שה' מרפא את שבורי הלב וקושר את פצעיהם. הרעיון הוא שלעתים קרובות אנשים נעלבים ונפגעים כתוצאה מהתנהגות מנומסת וכָּנוּעַ. כמו כן שהדת וחוויית ה' החי נותנים נחמה. 

בפסוק ד' אומר המזמור שה' קובע את מספר הכוכבים וקורא להם בשמם. הרעיונות הצנועים בזה הם מרחבי היקום ושגם כך ה' מכיר כל חלק בו. מי שמתבונן בכוכבים יכול להרגיש כמו גרגר חול, למרות זאת הוא עדיין מוּכר לבורא. פסוק ז' מפציר באדם להשיב לה' בהודיה ויש לבטא זאת אפילו בשירה. אנשים צנועים מכירים במתנות שקיבלו ומכירים בהן בחום. גם אלוקים מספק לא רק את האדם אלא גם את הצמחים והחיות. הדרך הטובה ביותר להודות לאלוקים היא לא בהישגים גדולים של כוח, אלא היא להראות לו כבוד וכנוע ראויים.

תושבי ירושלים צריכים להודות לה' על שנתן להם עיר בטוחה, שלום ושגשוג. מתנה נוספת מאת ה' היא תובנות אינטלקטואליות שיכולות להיות חודרות ועוצמתיות. ישראל היא העם הראשון שמקבל תובנות דתיות ככזה מחובתו לחלוק אותן עם שאר העמים.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Psalm 147 - Cheering Up the Humble

 בס"ד

It says in Psalm 147 that the holy One, blessed be He, cheers up the humble (see verse 6) and this seems to be its theme. The psalm then goes on to mention things that a humble person would find particularly pleasing even though most good people would find many of the ideas pleasing as well. In the introduction it says that G-d heals the brokenhearted and binds up their wounds. The idea is that often people are insulted and hurt as a consequence of being polite and deferential. Also that religion and the experience of the living G-d provides comfort. 

In verse 4 the Psalm says that G-d fixes the number of stars and calls them by name. The humble ideas in this are the vastness of the universe and that even so G-d knows every part of it. One looking at the stars can feel like a grain of sand nevertheless he is still known to the Creator. Verse seven exhorts one to respond to G-d with thanksgiving and this should even be expressed in song. Humble people recognize the gifts that they have received and acknowledge them warmly. Also not only does G-d provide for man but for plants and animals as well. The best way to give thanks to G-d is not with big feats of strength but rather it is to show Him proper respect and deference. 

The residents of Jerusalem should give G-d great thanks for giving them a secure city, peace, and prosperity. Another gift from G-d is intellectual insights which can be penetrating and powerful. Israel is the first people to receive religious insights as such it is their duty to share them with the other nations.  

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

אדון עולם

בס"ד 

כנראה השיר שבתפילה הפופולרי ביותר הוא "אדון עולם". במאה ה-15 החלו הסדור לכלול אותו ב תחילת שחרית. אולם כיום הוא מופיע פעמים רבות בליטורגיה. זה חלק מהתפילות הנאמרות מדי יום הן זמן קצר לאחר הקימה בבוקר והן רגע לפני השינה. הוא גם מסיים תדיר את תפילות הערב והבוקר בשבתות ובחגים. מבחינה מוזיקלית זה מאוד גמיש ויש הרבה הרבה מנגינות בשבילו. חלקם מסורתיים מאוד, חילונים עשויים להיות מיושמים עליו, ופעמים אחרות הוא פשוט מדקלם. מקובל להזמין ילדים להוביל בשירתו.

אדון עולם הוא שיר קצר יחסית. בנוסח האשכנז חמישה בתים של ארבעה שורות ובנוסח הספרדי שישה. יש לו מספר נושאים. הראשון הוא שה' מתעלה על הזמן, קיים בהווה, לפני העבר ואחרי העתיד. הוא מתואר כייחודי ובעיקרו בלתי ניתן לתיאור, במיוחד כאשר הוא מבוסס על אינטליגנציה וניסיון אנושיים. נושא נוסף הוא שלטונו וכוחו של ה' ורומז שסיבת הבריאה היא כדי שיהיו נתינים שיכריזו עליו כמלך. זה משתלב ברעיון של השגחת ה' כמושיע אישי במיוחד בעת צרה. הוא מסתיים בהכרזה שאדם בעל אמונה, הן הרוחנית והן הגשמית, לא יסבול את ייסורי הפחד.

שלושה אנשים נכבדים מוזכרים כמחברו האפשרי של אדון עולם. האחרון הוא הפילוסוף והמשורר העברי הגדול שלמה בן גבירול, שחי בספרד בשנים 1021 עד 1058. אחר הוא חי בן שרירא הידוע יותר בשם חי גאון, רב ומלומד, שחי בשנים 939 עד 1038 ושימש כגאון בישיבת פומבדיתא. המיוחס הקדום ביותר הוא האמורא רבי יוחנן בן זכאי, אשר בעקבות חורבן בית המקדש השני, הקים את הישיבה ביבנה. עם זאת, אין תיעוד ברור למקורו ואף אחד לא יודע בוודאות מי באמת כתב אותו.

יוסף שר אדון עולם 

https://youtu.be/oig1P49I1yY

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Psalm 146 - Trust in G-d

 בס"ד

In Psalm 146 King David calls upon man to trust in G-d. He starts by saying, “Happy is he whose help is the G-d of Jacob and his expectation is Hashem his G-d”, (Psalm 146:5). Ya’akov had many travails. He had a difficult brother; he had a difficult father in law; he had difficulties with his children. However in the end, things turned out fine for him. This was because he was a righteous man. He is described as being a good student, having integrity, being honest, and not being devious. These are characteristics that would find favor with the G-d of Moshe and the prophets. Because of this Jacob was able to withstand these tests and also to become a wiser and better man. What King David is saying is that the holy One, blessed be He, not only protects people like this but makes them prosper as well. Therefore a person that emulates Ya’akov, our patriarch, will receive similar benevolence from heaven and this is what he should rely on, and not on other things such as wealth, weapons, or powerful friends.

The Psalm then goes into other hard situations that a person should expect to be properly resolved. For example one who is persecuted should expect to eventually see justice and the punishment of the wicked. This includes even for those who are powerless, who are imprisoned, and have been deceived. Also it is not the general way of the world for people to go hungry. The psalm reminds the reader that G-d created the world, runs it, and will rule forever. Therefore it is appropriate to rely on the promises in Scripture, particularly in times of trouble.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

תהילים קמו - בטח בה' # 411

 בס"ד

בתהילים קמו דוד המלך קורא לאדם לבטוח באלוקים. הוא מתחיל באומרו, "אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹקיו", (תה' קמו ה). ליעקב היו ייסורים רבים. היה לו אח קשה; חותנו היה קשה; היו לו קשיים עם ילדיו. עם זאת, בסופו של דבר, הדברים הסתדרו עבורו בסדר. זה היה בגלל שהוא היה צדיק. הוא מתואר כתלמיד טוב, בעל יושרה, ישר ואינו ערמומי. אלו מאפיינים שימצאו חן אצל אלוקי משה והנביאים. בשל כך הצליח יעקב לעמוד בניסיונות אלו וגם להפוך לאדם חכם וטוב יותר. מה שדוד המלך אומר זה שהקדוש ברוך הוא לא רק מגן על אנשים ככה אלא גם משגשג אותם. לכן אדם שמחקה את יעקב אבינו יזכה לטוב דומה משמים ועל זה הוא צריך לסמוך, ולא על דברים אחרים כגון עושר, נשק או חברים חזקים.

לאחר מכן, המזמור נכנס למצבים קשים אחרים שאדם צריך לצפות לפתרון כראוי. למשל מי שנרדף צריך לצפות לראות בסופו של דבר את הצדק ואת עונשם של הרשעים. זה כולל גם למי שאין כוח, שנכלא ועינו אותו. כמו כן, זו לא הדרך הכללית של העולם שאנשים יהיו רעבים. המזמור מזכיר לקורא שה' ברא את העולם, מנהל אותו וישלוט לעד. לכן ראוי להסתמך על ההבטחות שבכתובים, במיוחד בעת צרה.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com