בס"ד
כתוב בתהילים קמז "שהקדוש ברוך הוא מעודד את הענוים" (ראה פסוק ו') ונראה שזה הנושא שלו. לאחר מכן, המזמור ממשיך להזכיר דברים שאדם צנוע ימצא נעים במיוחד אף כל פי למרות שרוב האנשים הטובים ימצאו גם רבים מהרעיונות נעימים. בהקדמה נאמר שה' מרפא את שבורי הלב וקושר את פצעיהם. הרעיון הוא שלעתים קרובות אנשים נעלבים ונפגעים כתוצאה מהתנהגות מנומסת וכָּנוּעַ. כמו כן שהדת וחוויית ה' החי נותנים נחמה.
בפסוק ד' אומר המזמור שה' קובע את מספר הכוכבים וקורא להם בשמם. הרעיונות הצנועים בזה הם מרחבי היקום ושגם כך ה' מכיר כל חלק בו. מי שמתבונן בכוכבים יכול להרגיש כמו גרגר חול, למרות זאת הוא עדיין מוּכר לבורא. פסוק ז' מפציר באדם להשיב לה' בהודיה ויש לבטא זאת אפילו בשירה. אנשים צנועים מכירים במתנות שקיבלו ומכירים בהן בחום. גם אלוקים מספק לא רק את האדם אלא גם את הצמחים והחיות. הדרך הטובה ביותר להודות לאלוקים היא לא בהישגים גדולים של כוח, אלא היא להראות לו כבוד וכנוע ראויים.
תושבי ירושלים צריכים להודות לה' על שנתן להם עיר בטוחה, שלום ושגשוג. מתנה נוספת מאת ה' היא תובנות אינטלקטואליות שיכולות להיות חודרות ועוצמתיות. ישראל היא העם הראשון שמקבל תובנות דתיות ככזה מחובתו לחלוק אותן עם שאר העמים.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל גם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment