אדון עולם

בס"ד 

כנראה השיר שבתפילה הפופולרי ביותר הוא "אדון עולם". במאה ה-15 החלו הסדור לכלול אותו ב תחילת שחרית. אולם כיום הוא מופיע פעמים רבות בליטורגיה. זה חלק מהתפילות הנאמרות מדי יום הן זמן קצר לאחר הקימה בבוקר והן רגע לפני השינה. הוא גם מסיים תדיר את תפילות הערב והבוקר בשבתות ובחגים. מבחינה מוזיקלית זה מאוד גמיש ויש הרבה הרבה מנגינות בשבילו. חלקם מסורתיים מאוד, חילונים עשויים להיות מיושמים עליו, ופעמים אחרות הוא פשוט מדקלם. מקובל להזמין ילדים להוביל בשירתו.

אדון עולם הוא שיר קצר יחסית. בנוסח האשכנז חמישה בתים של ארבעה שורות ובנוסח הספרדי שישה. יש לו מספר נושאים. הראשון הוא שה' מתעלה על הזמן, קיים בהווה, לפני העבר ואחרי העתיד. הוא מתואר כייחודי ובעיקרו בלתי ניתן לתיאור, במיוחד כאשר הוא מבוסס על אינטליגנציה וניסיון אנושיים. נושא נוסף הוא שלטונו וכוחו של ה' ורומז שסיבת הבריאה היא כדי שיהיו נתינים שיכריזו עליו כמלך. זה משתלב ברעיון של השגחת ה' כמושיע אישי במיוחד בעת צרה. הוא מסתיים בהכרזה שאדם בעל אמונה, הן הרוחנית והן הגשמית, לא יסבול את ייסורי הפחד.

שלושה אנשים נכבדים מוזכרים כמחברו האפשרי של אדון עולם. האחרון הוא הפילוסוף והמשורר העברי הגדול שלמה בן גבירול, שחי בספרד בשנים 1021 עד 1058. אחר הוא חי בן שרירא הידוע יותר בשם חי גאון, רב ומלומד, שחי בשנים 939 עד 1038 ושימש כגאון בישיבת פומבדיתא. המיוחס הקדום ביותר הוא האמורא רבי יוחנן בן זכאי, אשר בעקבות חורבן בית המקדש השני, הקים את הישיבה ביבנה. עם זאת, אין תיעוד ברור למקורו ואף אחד לא יודע בוודאות מי באמת כתב אותו.

יוסף שר אדון עולם 

https://youtu.be/oig1P49I1yY

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Adon Olam אדון עולם Lord of the Universe

 בס"ד

Probably the most popular Jewish liturgical is song is “Adon Olam” (אֲדוֹן עוֹלָם). It literally means Lord of the Universe. In the 15th century prayer books began to include it in the morning service. However today it appears many times in the liturgy. It is part of the prayers said daily both shortly after getting up as well as just before retiring for the day. It also frequently concludes the evening and morning services on Shabbat and holidays. Musically it is very flexible and there are countless melodies for it. Some are very traditional, secular ones may be applied to it, and other times it is simply recited. It is common to invite children to lead in its singing. 

Adon Olam is a relatively short poem. The Ashkenazi version has five four line stanzas and the Sephardi version six. It has a number of themes. The first is that G-d transcends time, existing in the present, before the past, and after the future. He is described as unique and in essence indescribable, particularly when based on human intelligence and experience. Another theme is the dominion and power of Hashem and hints that a reason for the creation is so that there will be subjects to declare him as the king. This segues into the idea of G-d’s providence as a personal savior especially in times of trouble. It concludes with a declaration that one with faith, both spiritual and physical, will not suffer the pangs of fear. 

Three distinguished people are mentioned as the possible author of Adon Olom. The most recent is the great Hebrew philosopher and poet Solomon ibn Gabirol,  who lived in Spain from 1021 to 1058. Another is Hai ben Sherira better known as Hai Gaon,  a rabbi and scholar, who lived from 939 to 1038 and served as Gaon of the Talmudic academy of Pumbedita. The earliest attribution is to the Talmudic sage Rabbi Yohanan ben Zakkai, who in the aftermath of the destruction of the second temple, established the yeshiva in Yavneh. However there is no clear documentation of its origin and nobody knows for sure who really wrote it. 

Yoseph sings Adon Olam יוסף שר אדון עולם 

https://youtu.be/oig1P49I1yY

 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Amos 9:7-15 - Sifting out the Stones

 בס"ד

The Haftarah (Ashkenaz) for parshas Kedoshim (Leviticus 19:1 - 21:4) is Amos 9:7 - 15. It is commonly known by its first words הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים, literally are you not like the children of Cush. Cush is a Biblical expression for black Africa and here it compares black slaves, who often served their entire lives, to the children of Israel, who serve the Holy one blessed be He for their entire lives. Amos was active about 100 years after Elijah the prophet. He was from the southern Kingdom of Judah but preached in the northern Kingdom of Israel.   

The haftarah opens with a statement of G-d’s power saying just like He brought the Philistines from Crete and the Arameans from what is today Iraq, so too He brought Israel out of Egypt. Amos then says in the name of G-d that He will destroy the current regime but will not totally destroy the people of Israel. Rather the nation will go into exile. There they will be purified like grain is sifted in a sieve. In ancient times wheat kernels were separated by having a bull trample the cut plants. Consequently the kernels were mixed with stones that had to be sifted out. The prophet compares the sinners of Israel to pebbles and condemns them to be killed in war especially if they said that disaster would not approach them.

The Talmud reckons being hard as a rock as an aspect of evil. Generally being tender is considered good and being harsh is considered bad. Specific sins are not mentioned here. Common complaints are rejection of the five books of Moses and the words of the prophets of the day. Other sins boil down to violations of the Ten Commandments.

Those that learn the lessons of the exile will be returned to the land of Israel. Israel will be the leader of the nations. The dynasty of King David will be restored in full glory. The nation will be rebuilt and prosperous and the people will never again be uprooted. 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

תפילה - ברוך שאמר # 342

אומרים תפילת "ברוך שאמר" בשחרית כל יום. בו הרבה ביטויים של הודאה בשביל החסדים רבים שהקב"ה נותן לעולמו. החסד הראשון והבסיסי ביותר הוא שאלוקים ברא עולם מכלום מוחלט. המילה "ברוך" מביעה תודה. המשפט הראשון הוא אישור לאמונה בבורא על טבעי שהוא חיצוני ליקום. זה דוחה בעדינות את הרעיון הקלאסי שהיקום תמיד היה קיים ואת הרעיון הפופולרי הנוכחי שהעולם יצר בעצמו, המשתמעים מתורת המפץ הגדול. זמן קצר לאחר מכן הוא מברך את יצרנית ההתחלה. הוא עומד בראשית העולם הזה, אך הוא עצמו נצחי ואין לו התחלה או סוף. הרעיון הוא שה' יתעלה על זמן ורצף. קשה אם לא בלתי אפשרי שאפשר לתפוס אותו על ידי האדם מכיוון שקיום ללא זמן שונה כל כך מהעולם שאנחנו חיים בו.

לאחר מכן התפילה מתארת את אלוקים כמדבר ועשה. משמעות הדבר היא שאלוקים מתקשר עם האדם לפעמים בצורה מילולית. כמו כן הוא מבצע פעולות שיכולות להשפיע על חייו של אדם. הזיווג והדגשתם מעידים על אמינות, במיוחד שההבטחות בתנ"ך יישמרו. רעיון עדין זה מורחב באמצעות ההודיה שהוא נותן תמורה נאה למי שחושש ממנו. אנשים ייסעו בדרך מסוימת אם הם חוששים מההשלכות של עשייה אחרת. כמו כן, יש נטייה לא לחשוש מהטובים ומהרחמים, וברוך שאמר מאפיין את אלוקים כרחמים כולל גאולה והצלת הנזקקים.

לברוך שאמר יש פ"ז מילים והוא בעצם שני משפטים. כמו זו, הברכות בתפילה מתחילות בתיאורים, שבחים ותודות. הם מסיימים עם משפט שנמצא בנוסח של ברכה. הגרסה הוא "ברוך אתה ה ', אלוקינו מלך העולם", ואחריו ביטוי פשוט של הנושא. כאן הביטוי של הנושא ארוך יחסית. יש לו מספר כינויים. חלקם מהווים מחדש את הדברים שנאמרו כבר. הרעיון הוא לומר שהמאפיינים המפרגנים אינם רק פעולות אלא חלקים מהותיים מהיותו של הקב"ה. אחרים הם תיאורים עקיפים של הדרך הראויה להלל את הקדוש ברוך הוא. הם כוללים פניות ליופי, לגדולה וריבונות. חלק מהמדיומים הרצויים הם פיוטים, שירים ותהלים של דוד המלך. אלה ההולכים בדרך זו נקראים המסורים והמשרתים שלו.

לע"נ  סימע בת אליעזר ז"ל נלב"ע יט חשון תש"ל

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Liturgy - Blessed is He Who Spoke

בס"ד

The prayer "Baruch Sheh'amar" (בָּרוּךְ שֶׁאָמַר) is recited daily in the morning service. Its name comes from its opening words which mean, "Blessed is He Who Spoke". The sentence continues, "and there was a world. It is a prayer that contains many expressions of thanksgiving for the many kindnesses that God extends to the creation.

The first and most basic kindness is that God created a world from absolute nothing. The word "baruch" expresses appreciation. The first sentence is an affirmation of the belief in a supernatural Creator who is external to the universe. This subtly rejects the classical idea that the universe always existed and the current popular idea that the world created itself, which are implicit in the Big Bang theory. Shortly after it blesses the maker of the beginning. He stands at the beginning of this world, but He Himself is eternal and has no beginning or end. The idea is that Hashem transcends time and sequence. It is difficult if not impossible to be grasped by man because an existence without time is so different from the world that we are living in.

The prayer then describes G-d as speaking and acting. What this means is that G-d communicates with man sometimes in verbal form. Also he performs actions that can influence a person's life. The pairing and emphasizing of them connotes reliability, specifically that the promises in the Tanakh will be kept. This subtle idea is expanded on with the thanksgiving that He gives ample recompense to those that fear him. People will travel in a particular path if they fear the consequences of doing otherwise. Also there is a tendency not to fear the kind and the merciful, and Baruch Sheh'amar characterizes G-d as being merciful including redeeming and rescuing those in need.

Baruch Sheh'amar has 87 words and is basically two sentences. Like this one the liturgical blessings start with descriptions, praises, and thanksgivings. They conclude with a sentence that is in the formal form of a blessing. The text is, "Blessed are You Hashem, our G-d, king of the universe", followed by a simple expression of the theme. Here the expression of the theme is comparatively long. It has a number of appellations. Some of them are restatements of what was said already. The idea is to say that the praiseworthy characteristics are not simply actions but fundamental parts of G-d's being. Others are indirect descriptions of the proper way to praise the holy One blessed be He. They include appeals to beauty, greatness, and sovereignty. Some of the desired mediums are poetry, songs, and the Psalms of King David. Those that follow these paths are called His devoted ones and servants.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.