בס"ד
כשהתחלתי ללמוד דת בתור מבוגר, שמעתי רב מספר סיפור משעשע. הוא הסביר שהאדם נוצר כצמחוני. יום אחד ראה הקדוש-ברוך-הוא את אדם האדם הראשון זועף. הוא שאל למה אתה כל כך עצוב. אדם הסביר שהוא לא יכול לחיות רק על ירקות, הוא צריך קצת בשר. ה' השיב בחביבות שעליו לצאת ולתפוס דג לארוחת ערב. אדם עשה זאת אבל הדג מחה באומרו שאדם אתה יצירה עליונה איך יכולת להרוג אותי בשביל בשרי. עם זה אדם זרק את הדג בחזרה למים. זמן לא רב לאחר מכן הוא שוב נזוף וה' שאל אותו שוב על כך. כאשר אדם חזר על המחאה על הדג, אלוקים אמר לו לשתות ואז לתפוס את הדג. אדם עשה זאת ולפני שהדג הספיק להוציא מילה הוא היה על הצלחת של אדם. זמן קצר לאחר מכן, אדם היה נגוע ברגשות אשמה. כאשר ה' ראה שהיצירה האהובה עליו עצובה הוא הבין את הסיבה ואמר לאדם לקחת עוד משקה ולשכוח מכל העניין. מסיבה זו יהודים עושים קידוש על יין לשבת, אוכלים דגים, ואז שותים וויסקי.
יש בזה היבט בחודש כסלו. בכסלו מתחילה באמת העונה הגשומה בישראל. בסיפור נח, כשנגמר המבול הגדול הוא עזב את התיבה ונכנס שוב לעולם בכ"ח בחשוון. לאחר מכן הוא הביא קורבנות לה' כביטוי להודיה על כך שהניסיון הזה הסתיים ושניתנה לו המשימה להניע מחדש את המין האנושי. ביום הראשון של כסלו הגיב ה' על מעשה זה בברכת נח ומשפחתו. בו מקבל ה' את ההשלכות של העובדה שיש באדם פס של רוע. לאחר מכן הוא נותן לאדם את הזכות לאכול בשר ואומר שלא יביא עוד מבול. הקשת מיועדת כסימן להבטחה זו. לכן כאשר עננים מתאספים וגם אם יש סופת הוריקן נוראית, האדם צריך להסתכל על הקשת ולהזכיר שזה לא סוף העולם.
זו מצווה כאשר רואים קשת בענן לומר את הברכה, "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֶלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָם בְּמַאֲמָרוֹ". ישנן שתי דעות בגמרא שיש להציץ רק בקשת (ראה שולחן ערוך, אורח חיים רכט). מקורות מובאים אבל הם בעצם דרשה. הספרות המודרנית נוטה להיות מקלה. למי שרוצה לבלות קצת זמן בהתפעלות מיופיה של קשת בענן, אפשר להיות קוצני ולנקוט בעמדה שההלכה אינה כמו כל דעה המובאת בתלמוד וגם לא תמיד כמו המשנה ברורה. אולם הכינוי בן תורה והחרדי נשען ביתר שאת על מי שמקפיד על כך.
הוריקן מאוד הרסני אבל הוא מסתיים בקשת יפה. הרעיון הוא שכמו שהאדם יכול להיות מאוד מכוער, בכל זאת יש לו גם צד מאוד יפה. לגבי הכיעור יתיר ה' לזמן מה. החכמים והצדיקים בכוחות עצמם יזהו בסופו של דבר את הרע ויתרחקו ממנו. עבור האנשים הדבקים ברוע יבוא אסון. האנשים שלא יכולים לחיות בלי הרוע הזה יושמדו במידה רבה, אבל אחרים יפיקו את הלקח המתאים. התוצאה תהיה שכל האנושות תהיה טובה יותר והאדם ימשיך לגורל יפה.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל גם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment