Gemara Sukka 52a - The Seven Names of the Evil Inclination

בס"ד

 

The Gemara discusses the nature of evil saying that it has seven names meaning seven basic qualities.  The first of its names is ״רַע״ meaning bad. This was the name given to it by the Holy One, blessed be He, and it refers to the inherent evil that is found in the heart of man. It is possible to look at evil as a characteristic in and of itself like love, hate, kindness, cruelty, righteousness, and others. It means man was created with the ability to be bad, even though he should never turn in this direction. Because Hashem is the paradigm of good, anything contrary to his will is bad.

The Gemara then goes on to describe and illuminate what bad is saying Moses rabenu called it ״עָרֵל״ or foreskin, bringing the quote, “And you should circumcise the foreskin of your hearts”, (Deuteronomy 10:16). In Jewish religious literature the term ahrail ״עָרֵל״ is a strong pejorative. It is a way of calling a person a savage, meaning one who is vulgar and ignorant. 

The next description is brought from Psalm 51:12, where King David says, “a pure heart create for me O G-d”. Based on the word pure or טָהוֹר the Gemara states that defilement ״טָמֵא״ is a form of evil. The most common use of the word is sleazy particularly in regards to sexuality and as well as to graft and murder. Other usages are dirty and disgusting particularly in eating or even touching animals the Torah labels as unkosher. Some diseases like leprosy and gonorrhea are also called dirty. Impurity also comes from contact with a corpse which would include burial or even visiting a cemetery. This may be considered a necessary evil because kindness to the deceased is considered an act of true kindness.

King Solomon called it hate, as it is stated, “If the one that hates you is hungry, give him bread to eat, and if he is thirsty, give him water to drink; for you will heap coals of fire upon his head, and the Lord will reward you” (Proverbs 25:21–22). Do not read it as, And the Lord will reward you יְשַׁלֶּם לָךְ״ but rather as, the Lord will reconcile you ״יְשַׁלֶּם לָךְ״. The implication seems to be that hatred may have some legitimate uses, even though it is from the side of evil.

Isaiah called it a stumbling block, as it is said, “Rebuild, rebuild, clear the road, pick up the stumbling blocks from the path of My people”, (Isaiah 57:14). A person often does not recognize a stumbling block as dangerous, therefore it sets one up for an ambush. The idea is that one of the ways a person is drawn to evil is through pitfalls, lures, treachery, and deceit. 

 

Ezekiel called it stone, as it is said, “I will take the stony heart out of your flesh, and I will give you a heart of flesh”, (Ezekiel 36:26). The idea is that a person should generally be soft and feeling and not hard and insensitive. Softness is associated with the favorable emotions of kindness, love, and compassion. It also gives a tendency towards aborption of new ideas and knowledge. 

Joel called it hidden one, as it says, “But I will remove the northern one [hatzefoni] far off from you” (Joel 2:20). The Sages taught concerning the verse: “But I will remove the northern one [הַצְּפוֹנִי - hatzefoni] far off from you,” that this is referring to the evil inclination. And why is the evil inclination referred to as tzefoni? It is due to the fact that it is always hidden [צָּפוּן - tzafun] in the heart of man. The idea is that being hidden, sneaky, or surreptitious is often a tool of evil. Secrecy has a use but typically it is misused. In terms of being hidden in the heart at times a person’s words and deeds may be contrary to the things he really feels. As such being a phony or a hypocrite would be a form of evil. By and large a person should have integrity and be open and honest.  

The month of Elul is the time for us to consider our mistakes in the hope of not repeating them and rectifying them. At times, especially in this confusing world, it is difficult to isolate the core cause of a sin. This list reflects the thinking of the sages of Israel. It is not perfect and a person should feel free to add and change things in the hope of having a happy new year and to be written in the book of good life.  

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

ראש השנה - לידת יום חדש # 385

בס"ד 

ביום הראשון של ראש השנה נושא ההפטרה היא על הולדתו של הנביא שמואל. נושא הלידה רלוונטי מכיוון שראש השנה הוא לידת שנה חדשה. עבור מבוגרים הרעיון של שנה חדשה הוא לא כזה עניין אבל לילדים זה כן. זאת מכיוון שבתקופת ראש השנה מתחילים שנת לימודים חדשה. יש להם כיתה חדשה, מורה חדש, שיעורים חדשים וחברים חדשים לכיתה. לפעמים הם אפילו מתחילים בית ספר חדש. כתוצאה מכך השנה החדשה באמת חדשה וגם התעלות.

שמואל הנביא הוביל עידן חדש וגבוה יותר לעם ישראל. מדי פעם זה קורה. כשעם ישראל היו במצרים הם גדלו ממשפחה מורחבת גדולה לעם. עם משה רבנו התקדם ישראל מלהיות קבוצה אתנית לאומה עם חוק ושליחות. בתקופת השופטים הייתה לישראל מבנה חברתי בסיסי עם מנהיגי חירום שאלו היו גם נביאים. שמואל הקים מלך עם שושלת ותקופה של נביאים גדולים. האומה הפכה מאוחדת יותר והחוקים עקביים יותר.

השופר מבשר על פתיחת שנה חדשה וחצוצרה מבשרת על הגעת מלך. הקדוש ברוך הוא מדבר ישירות אל הנביא. הנביא מעביר את המסר למקבלים - בדרך כלל אל האומה כולה או אל המלך. אך הנבואה יכולה להיות מיועדת גם לאדם פרטי. המסר יכול להיות הוראות, הדרכה, עידוד, תוכחה או שבחים. הוראות נוטות להיות כלליות מכיוון שאלוקים רוצה לראות את האדם משתמש במתנת היצירתיות שלו. שיטת הנביא והמלך נמשכה מאות שנים והעניקה לישראל תקופות גדולות כמו ימי דוד המלך, שלמה, חזקיהו ויושיהו. היו לנו גם נביאים גדולים כמו שמואל, אליהו, אלישע, ישעיהו וירמיהו. למרבה הצער, לא הערכנו את המתנה הנפלאה הזו ולכן בזבזנו אותה בלהיות מרדנים ורעים, ולשווא. אבל מי שלומד יראה את חזרתו.

לא פעם אנשים תמהים מדוע יום הכיפורים, יום הכפרה, מגיע אחרי ראש השנה, תחילת השנה החדשה. זה נראה הגיוני שעם הגישה של השנה החדשה נשקף מה עשינו בשנה הישנה, במיוחד הטעויות וכיצד לעשות דברים טוב יותר. למעשה זהו הנושא של חודש אלול הקודם. המזל שלו הוא הבתולה וכמו שבתולה טהורה, עלינו לשאוף לטהר את עצמנו מכל טומאה הנגרמת על ידי טעויות.

עם זאת יש דרך אדיבה יותר להסתכל על זה. האגדה של המדרש על ספר שמואל (פרק י"ז) קובעת שיש שלושה אנשים שעבורם כל חטאיהם נסלחים: אחד המתגייר ליהדות, אחד שמקודם לתפקיד גבוה ואחד מתחתן. הרעיון הוא שסביבה חדשה לגמרי שווה התחלה חדשה. הם מתמודדים עם אנשים שונים ובעיות שונות. מה שקרה בעבודה הישנה, בעולם הישן או במעמד הישן הוא פחות משמעותי. מתאים לאדם לשקול בעיות ישנות כדי שלא יחזרו. כתוצאה מכך כאשר שנה חדשה מתחילה, זהו מצב דומה. טוב לעבור רשימה ארוכה של חטאים, להכיר בהם, להתחרט עליהם ולהחליט שלא לחזור עליהם. זהו יום כיפור שמגיע זמן קצר לאחר שהשנה החדשה רק החלה. זה כאילו אדם נולד מחדש עם משימה חדשה, חברים חדשים וחיים חדשים בעולם חדש וטוב יותר.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot

Rosh Hashanah - Birth of a New Day

 בס"ד

On the first day of Rosh HaShana the Haftarah is about the birth of the prophet Samuel. The theme of birth is relevant because Rosh Hashanah is the birth of a new year. For adults the idea of a new year is not such a big deal but for children it is. This is because at the time of Rosh Hashanah they start a new school year. They have a new class, a new teacher, new lessons, and new classmates. Sometimes they even start a new school. As a result the new year really is new and an elevation as well. 

Shmuel the prophet ushered in a new and higher era for the nation of Israel. From time to time that happens. When Israel was in Egypt they grew from a large extended family into a people. With Moshe rebenu Israel advanced from being an ethnic group to a nation with a law and a mission. During the period of the judges, Israel had a rudimentary social structure with ad hoc leaders who may have been prophets too. Shmuel established a king with a dynasty and a period of great prophets. The nation became more unified and the laws more consistent. 

The shofar heralds the start of a new year and a trumpet heralds the arrival of a king. The Holy One, blessed be He, speaks directly to the prophet and the prophet gives the message to its recipient. Often it is the nation as a whole or to the king, but it can be any individual. The message can be instructions, guidance, encouragement, rebuke, or praise. Instructions tend to be general because G-d wishes to see man use his gift of creativity. The system of a prophet and a king lasted for centuries and gave Israel periods of greatness like the days of King David, Solomon, Hezekiah, and Yoshiyahu. We also had great prophets like Shmuel, Elijah, Elisha, Isaiah, and Jeremiah. Sadly we didn't appreciate this wonderful gift so we squandered it away to be rebellious, evil, and vain. But those that learn will see its return.

People are often puzzled as to why Yom Kippur, the day of atonement, comes after Rosh Hashanah, the start of the new year. It seems logical that with the approach of the new year we would reflect on what we did in the old year, especially the mistakes and how to do things better. In fact this is the theme of the preceding month of Elul. Its mazel is the virgin and just like a virgin is pure, we should strive to purify ourselves of any defilement caused by mistakes.

However there is a kinder way of looking at it. The Aggadah of the midrash on the Book of Samuel (ch. 17) states there are three people for which all of their sins are forgiven: One who converts to Judaism, one who is promoted to a high position, and one who marries. The idea is that a completely new environment equals a fresh start. They are dealing with different people and different issues. What happened in the old job, the old world, or the old class is of less significance. It's appropriate for one to consider old problems so they do not come back. As a result when a new year starts, it is a similar situation. It is good to go through a long list of sins, recognize them, regret them, and resolve not to repeat them. That is Yom Kippur which comes shortly after the new year has just begun. It is like a person has been born again with a new task, new friends, and a new life in a new and better world.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

בדחילו ורחימו - מיהו יהושע הנוצרי

 בס"ד

ביום חמישי, 27 באב תשמ"ח לבה"ע / 5 באוגוסט 2021 לספירה, ביקרתי בקברו של ישו מנצרת בעיר העתיקה בירושלים. למעשה המסע התחיל לפני שנים רבות, כשהייתי סטודנט במכללת רוטגרס. בקבוצה החברתית שלי נכללו מספר לא יהודים שחלקם היו אנשי כנסייה שלמדו בבית ספר קתולי. זכיתי לכבוד כללי בשל האינטליגנציה והידע שלי ביהדות. לעתים קרובות הם עסקו בי בדיונים על דת אך לא היה להם שום רצון לראות אותי מתגייר.

יום אחד שאלו אותי מה אני חושב על ישו. עניתי שהידע שלי על הדת שלי אינו מספיק וכי ראשית עלי להבין במה היהודים מאמינים בטרם אנסה להבין מהי אמונותיהן של אמונות לא שלי. חברי אהבו את התשובה הזו ועודדו אותי בחיפוש אחר יהדות. אבל השאלה נשארה וגדלה עם הזמן. האנשים איתם התמודדתי היו מתוחכמים מבחינה דתית. הם ידעו על ההתנגדויות הסטנדרטיות כלפי הבשורות והטיעונים היהודיים נגד הנצרות. הבעיה הייתה שהוויכוחים לא פתרו דבר. מה שהם רצו הוא שאני אישית אבדוק את החומר המקורי והערכתי אותו. אחרי זה אוכל לספק תשובה.

למדתי תורה שנים רבות בעיקר בגאולה ובמקומות כמוה והגעתי להבנה יסודית של טקסטים קדושים יהודיים כולל הגמרא. בנוסף צברתי קצת ידע על הקהילה החרדית והמנטליות של האנשים. הלימודים שלי נעשו חוזרים ונשנים ויחסי עם האנשים מעט חמוצים. בנוסף חוסר הידע שלי על הבשורות וחג המולד מגלה סימנים של להיות מטרד.

מתוך מחשבה זו התחלתי לחקור את ישוע. לקח למעלה מארבעים שנה עד שפתחתי את הברית החדשה וזה היה בסדר גמור. באופן מפתיע זה לא היה כמו התיאור של תומכיו או מתנגדיו. לא ניתן להבין זאת באמת אלא אם כן יש לאדם חוסר שביעות רצון מהיהודים ומהנוהג היהודי. בנוסף, אדם חייב להיות שוטף בניתוח תלמודי ולהיות בעל ידע כלשהו בספר הקבאלי הבהיר.

הבהיר הוא בעצם ספר חידות ודרך להבין את התשובה התלמיד זוכה להבנה ולהארה. זה כמו המילה הגמרא "אֵינִי", פירושו, האם זה כך? או שזה יכול להיות? הוא משמש כאשר מקבלים מידע הוא כל כך בלתי סביר שהיא לא יכולה להילקח כפשוטו. להלן ניתוח המספק הבנה והארה. למעשה ישנם סתירות רבות ברורות בבשורות כי לא ניתן לקחת כפשוטם אבל בכל זאת להניב אמיתות וסודות כאשר שקלו בקפידה.

בקיצור, סיפורו של ישו מנצרת עוסק בעבודת נס המנצל את יכולתו לעזור לאנשים ולקרב אותם לאלוקים. הוא דומה לסיפורי הבעל שם טוב וכדמותו ישו מזכיר את רבי שמעון בר יוחאי. בשלושת המקרים הגיבור חכם ומיטיב אך זוכה להתנגדות וזלזול נרחב. סבלו של ישו דומה למותו של זכריה הנביא כפי שנאמר בתנך ובמסכת גיטין בתלמוד. מקבילה מודרנית תהיה הכלא של רבי שניאור זלמן מליאדי, הרבי הראשון מליובאוויטש. הסיפור מתרחש בארץ יהודה ועוסק ביהודים ומכוון ליהודים. זה אינו טיעון לכיסטיאניות של היום, כפי שאמר ישוע, "אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או הנביאים; לא באתי לבטל אותם אלא לקיים אותם ".

הבשורות הן רבות פנים עם נושאים רבים. הנושא המרכזי הוא הרעיון של להיות ילד של אלוקים. זו בעצם פירוש על דברים יד א, "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם". ישו נחשב לגולת הכותרת של רעיון זה והדבר כשיר אותו באופן ייחודי ללמד את הלקח לאחרים במיוחד את העם היהודי. אם אדם אוהב את הוריהם זה נוטה להפוך את הבשורות לנעימות יותר. מאידך גיסא, במידה שיש לו רצף של הבן הסורר והמרדן, זה גורם לישו להיות לא מרוצה.

לקחי הסיפור הם די עמוקים וישו בפרט מרגש מאוד. החלק החשוב ביותר הוא כנראה דרשת ההר (מתי 5-7). זה לא ארוך, רק 2247 מילים. זה מעורר השראה ובעצם פיסת ליטורגיה יהודית עם ברכות, תפילה ופתגמים:

ברוך השפלים ברוחם: כי שלהם מלכות שמים.

ברוך הרחמים: כי יזכו לרחמים.

ברוך טהורי ליבם: כי יראו את ה'.

ברוך אלה שנרדפים למען הצדק: כי שלהם מלכות שמים.

הבשורות אכן עוסקות במפורש בהלכה. גישתו של ישו דומה במידה מסוימת לזו של רבי שמעון בר יוחאי. אולם הוא שונה בהרבה מהגישה הכללית של הגמרא, ומנהג ההלכה בפועל הן בזמן והן כפי שנהוג כיום. אבל להרחיק לכת ולומר שישו עשה חרא מדברי החכמים תהיה הגזמה גדולה מאוד. לא ראוי שהוא או הבשורות ישנאו את העם היהודי או יראו בו עבודת אלילים.

הקבר נמצא כחמש עשרה דקות הליכה משער יפו וחייבים ללכת בשוק הערבי. הייתי אומר שהסיכוי לאלימות ממשית הוא נמוך. עם זאת מפגש חצוף עם קבצן אגרסיבי או בעל לחנות עקמני היא אפשרות ריאלית. הליכה מהירה והתמקדות בהגעה ליעד עוזרת, אך באופן אישי אני מעדיף להימנע מאזורים אלה.

הקבר עצמו נמצא בכנסייה. החדר מעוטר, יפה עם אווירה חֲמוּר סֵבֶר כהה. כומרים בלבושם המסורתי שומרים בחביבות אך בתקיפות על התפאורה. אפשר לצלם אבל הם מקפידים שזה יהיה מקום של קדושה ולא אתר תיירות. זה היה קצת כמו הקבר של הגנרל גרנט במנהטן. זה שונה מאוד מקברי רבי שמעון בר יוחאי, רבי נחמן מברסלב, הרבי מליובאוויטש, או רבי אלעזר בן עזריה. בחגיגיות זה היה כמו ביקור בקברי האר"י או הרב משה פיינשטיין, אבל הרבה יותר רשמי.

כדי ללכת לקבר עצמו יש קוד לבוש. לבשתי מכנס קצר וזה לא מותר. הבאתי מכנסיים ארוכים ושאלתי עובדת שכנה אם יש חדר אמבטיה שאוכל להחליף. הוא אמר שזה לא חיוני והושיט לי בשמחה בשמיכה לכיסוי רגלי. מותר לי אז להיכנס לחדר קטן עם עוד אדם אחד שהכיל את הקבר. אמרתי במהירות אשרי ועם זה פג זמני ונאמר לי לעזוב. החזרתי את השמיכה ושאלתי אם יש קופסת צדקה. הופניתי לצלחת בחלק האחורי של התא. שמתי בו עשרה שקלים והפקיד נתן לי כמה נרות להדלקה. קיבלו אותי יפה וקיימתי כמה שיחות קצרות. כומר ניגש אלי ואמר לי שהייתי שם מספיק זמן וביקש שאעזוב. החדר לא היה עמוס. החוויה הייתה בלתי נשכחת, אני לא נוטה להיות נוצרי, אבל הייתה לה השפעה חיובית על השקפתי הכללית.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

With Trepidation and Love - Who is Jesus of Nazareth?

 בס"ד

On Thursday, 27 Av 5781 AM / 5 August 2021 AD, I visited the grave of Jesus of Nazareth in the Old City of Jerusalem. In fact the trip started many years ago, when I was a student in Rutgers College. Included in my social group were a number of non Jews some of which were church goers who had attended Catholic school. I was generally respected for my intelligence and knowledge of Judaism. They often engaged me in discussions about religion but had no desire to see me convert.

One day they asked me what I thought about Jesus. I replied that my knowledge of my own religion was inadequate and that I should first understand what the Jews believe before trying to figure out what are the beliefs of faiths not my own. My friends  liked that answer and encouraged me in my pursuit of Judaism. The question though remained and got larger over  time. The people I was dealing with were religiously sophisticated. They knew about the standard objections to the Gospels and the Jewish arguments against Christianity. The problem was that the debates had resolved nothing. What they wanted was that I personally should examine and evaluate the original texts. After that I would be capable of providing an answer.

I had spent many years in Torah study mostly in Geula and places like it. I had achieved a fundamental understanding of Jewish sacred texts including the Gemara. In addition I had gained some  knowledge of the Haredi community and the mentality of the people. My studies had become repetitive and my relations with the people somewhat sour. In addition my lack of knowledge about the Gospels and Christmas was showing signs of becoming an irritant. 

It was with this frame of mind I started my inquiry into Jesus. It took over forty years before I opened up the New Testament and it was just as well. Surprisingly it was not like the description of either its proponents or detractors. It cannot be truly understood unless a person has some dissatisfaction with Jews and Jewish practice. In addition a person must be fluent in Talmudic analysis and have some knowledge of the Kabalistic book the Bahir. 

The Bahir is essentially a book of riddles and through figuring out the answer the student gains understanding and enlightenment. This is like the word in the Gemara אֵינִי meaning, is this so? or can it be? It is used when information given is so unreasonable that it cannot be taken at face value. What follows is an analysis which provides understanding and enlightenment. In fact there are many obvious inconsistencies in the Gospels that cannot be taken at face value but nevertheless yield truths and secrets when pondered carefully.  

In short the story of Jesus of Nazareth is about a miracle worker who uses his ability to help people and draw them close to G-d. It is similar to the stories of the Baal Shem Tov and as a character Jesus resembles Rabbi Shimon bar Yochai. In all three cases the hero is wise and benevolent but receives opposition and is widely scorned. The suffering of Jesus is similar to the death of Zecharia the prophet as told in the Tanakh and mesechta Gittin in the Talmud. A modern equivalent would be the jailing of Rabbi Shneur Zalman of Liadi, the first Lubavitcher Rebbe. The story is set in Judea and is about Jews and aimed at Jews. It is not an argument for today’s Chistianity, as Jesus said, “Do not think that I have come to abolish the Torah or the Prophets; I have not come to abolish them but to fulfill them”.

The Gospels are multifaceted with many themes. The main theme is the concept of being a child of G-d. It’s basically an exposition of Deuteronomy 14:1, “You are children of Hashem, your G-d”, (בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם). Jesus is considered the quintessence of this idea and this uniquely qualifies him to teach the lesson to others particularly the Jewish people. If a person loves their parents it tends to make the Gospels more pleasing. On the other hand, to the extent one has a streak of the wayward and rebellious son, it makes Jesus displeasing. 

The lessons of the story are quite profound and Jesus in particular is very moving. Probably the most important part is the Sermon on the Mount (Matthew 5-7). It is not long, only 2247 words. It’s inspirational and basically a piece of Jewish liturgy with blessings, prayer, and aphorisms:

 

Blessed are the low in spirit: for theirs is the kingdom of heaven.  

Blessed are the merciful: for they shall obtain mercy.

Blessed are the pure in heart: for they shall see God.

Blessed are they which are persecuted for righteousness' sake: for theirs is the kingdom of heaven.

The Gospels do deal explicitly with halacha. The approach of Jesus is somewhat similar to that of Rabbi Shimon bar Yochai. However it is much different from the general approach of the Gemara, and the actual practice of halacha both at the time and as it is practiced today. But to go so far as to say that Jesus made shit out of the words of the wise would be a very big exaggeration. It is not appropriate that he or the Gospels should be hated by the Jewish people or regarded as idolatry.

The tomb is about a fifteen minute walk from Jaffa Gate and one must walk through the Arab market. I’d say that the chances of actual violence are low. However a rude encounter with an aggressive beggar or a shrewd storekeeper is a real possibility. Walking quickly and focusing on arrival at the destination helps, but personally I prefer to avoid these areas. 

The crypt itself is in a church. The room is ornate, beautiful with a dark solemn atmosphere. Priests in their traditional garb kindly but firmly guard the decorum. One can take a picture but they are careful that it should be a place of sanctity and not a tourist site. It was somewhat like Grant’s tomb in Manhattan. It is very different from the tombs of Rabbi Shimon bar Yochai, Rabbi Nachman of Breslav, the Lubavitcher Rebbe, or Rabbi Elazar ben Azaria. In solemnity it was like visiting the graves of the Ari z”l or Rabbi Moshe Feinstein, but far more formal.

To go to the grave itself there is a dress code. I was wearing shorts which was not permissible. I had brought long pants and asked a lay employee if there was a bathroom where I could change. He said it wasn't essential and cheerfully handed me a blanket to cover my legs. I was then permitted to go into a small room with one other person that housed the grave. I quickly said Ashre (אשרי - Psalm 145) and with that my time had expired and I was told to leave. I returned the blanket and asked if there was a charity box. I was directed to a plate in the back of the booth. I put ten shekels in it and the clerk gave me a couple of candles to light. I was well received and had a few short conversations. A priest came up to me and told me that I had been there long enough and asked me to leave. The room was not crowded. The experience was memorable, I am not inclined to become a Christian, but it did have a positive influence on my general outlook. 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Key points: פר' שופטים Parshat Shoftim (Judges)

1. Justice justice you will pursue צדק צדק תרדוף

2. Judge

   a. Murder

   b. עגלה ערופה Decapitated calf

   c. City of refuge עיר מקלט

      i. Levites

3. Kings and their wars

4. Prophet and Idolatry 

Key Points: (ואתחנן) VaEtchanan

1. I beseeched ואתחנן

2. Torah Israel’s wisdom and understanding in the eyes of the nations חכמתכם ובינתכם, Second aliya - two words

3. Third Aliya, three cities of refuge עבר הירדן

4. Ten Commandments

5. ארץ זבת חלב ודבש

6. קריאת שמע

7. Seventh aliya, mitzvah to destroy the Seven nations

Isaiah 50:4-9 - The Wars of Light

בס"ד

The Kabalistic texts describe the first act of creation as the holy One, blessed be He, withdrawing from the universe and leaving an area of total darkness. A similar idea is that the first thing that G-d created was a lamp that radiated darkness. They are both ways of dealing with the idea that on the highest level (Adam Kadmon) G-d is omnipresent and everything that exists is an aspect of him. But, on the lowest level, which is this physical universe, the creations have a separate existence including being separate from G-d. However it is beyond the capability of flesh and blood to reconcile this idea with the absolute unity of G-d.

The next thing that Hashem did was shine an ever expanding beam of light into this darkness. This is because G-d likes seeing light illuminating the darkness. However it is not only a physical darkness that engulfs the world but also a spiritual darkness of ignorance, evil, and misery as well. So to speak there is an everlasting war to spread light into the darkness of an infinite universe. The most important part of this war is in the human condition. 

The mission of Israel is to spread the light of religion into a pagan ignorant world. All people, though, who willingly and knowingly accept this mission are called servants of G-d. The prophet Isaiah (50:4-9) describes the challenges, talents, and travails of the servants of Hashem. Specifically that they are very perceptive and articulate. They use this talent to encourage those that are weary and crushed to the extent that it is as if they are starting a brand new day. 

The text implies that G-d’s servants are very studious and pursue knowledge of His will. This involves tests and an early one is to reject or shirk from precepts that are in fact desirable and attainable. However the person who recognizes them does not want to go in that direction even though he knows he should. One  reason is that the idea rubs the person the wrong way even though he knows that it is noble and benevolent. However he works to overcome these feelings and accepts the challenge. 

Another reason for this feeling is that the person knows that advocating certain ideas will be very unpopular even though in the end they will be accepted. The concern is justified because the advocates of light will be subjected to intense physical abuse and humiliation. Even so HaKadosh baruch Hu will protect His servants so that they will not feel great pain or shame. On the contrary they will be vindicated and victorious. Their opponents will become like a worn out garment that becomes eaten by the moths.

The basic idea that the prophet is telling the righteous soldiers of every generation is that the battle is not new. It has been going on for thousands of years, therefore they should not feel that they are alone. The pain and aggravation will not bother them all that much. In the end the evil people will suffer a painful, miserable demise and after that will be largely forgotten. However the accomplishment of the holy warrior servants of Hashem will endure and they will receive ample recompense in this world and the world to come.      

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

ישעיהו נ ד ט - מלחמות האור # 383

 בס"ד

ספרי הקבלה מתארים את מעשה הבריאה הראשון: היסוד מהיקום והשאר אזור של חושך מוחלט. רעיון דומה הוא שהדבר הראשון שיצר אלוקים היה מנורה שפלטה חושך. שתיהן דרכי התמודדות עם הרעיון שברמה הגבוהה ביותר (אדם קדמון) אלוקים נמצא בכל מקום וכל מה שקיים הוא היבט שלו. אבל, ברמה הנמוכה ביותר, שהיא היקום הפיזי הזה, ליצירות יש קיום נפרד כולל היותו נפרד מאלוקים. עם זאת זה מעבר ליכולת של בשר ודם ליישב רעיון זה עם האחדות המוחלטת של הקב"ה.

הדבר הבא כי ה' לא היה להאיר קרן ההולך ומתרחב של אור לתוך החושך הזה. הסיבה לכך היא שאלוקים אוהב לראות אור מאיר את החושך. עם זאת, הוא לא רק חושך פיסי כי מציף את העולם אלא גם חושך רוחני של בורות, רוע, וסבל גם כן. כביכול יש מלחמה נצחית להפיץ אור לחושך של יקום אינסופי. החלק החשוב ביותר במלחמה זו הוא המצב האנושי.

משימתה של ישראל היא להפיץ את אור הדת לעולם בורות פראי. אנשים כל, אם כי, מי ברצון וביודעין לקבל את המשימה הזאת נקראים עבדי ה'. הנביא ישעיהו (נ ד ט) מתאר את האתגרים, הכישרונות והתלאות של עובדי ה'. באופן ספציפי, כי הם מאוד מהירי תפיסה ובעלי לשון. הם משתמשים בכישרון זה כדי לעודד את העייפים והמעוכים עד כדי שמרגיש תחילת יום חדש.

הטקסט מהִשְׁתַמֵעַ כי עבדי האלוקים מאוד שקדנים לרדוף לדעת את רצונו. זה כרוך בניסויים, והראשון הוא לדחות או להתרחק ממצוות שלמעשה רצויות וניתנות להשגה. אולם האדם שמזהה אותם אינו רוצה ללכת בכיוון הזה למרות שהוא יודע שכדאי לו. סיבה אחת היא שהרעיון משפשף את האדם בצורה הלא נכונה למרות שהוא יודע שהוא אצילי ומיטיב. עם זאת הוא פועל להתגבר על תחושות אלו ומקבל את האתגר.

סיבה נוספת לתחושה זו היא שהאדם יודע שדוגלת ברעיונות מסוימים תהיה מאוד לא פופולרית למרות שבסופו של דבר הם יתקבלו. החשש מוצדק כי תומכי האור יהיו נתונים להתעללות פיזית והשפלה. למרות זאת הקדוש ברוך הוא יגן על משרתיו כך שלא ירגישו כאב או בושה גדולים. להיפך הם יזכו לנצחון. יריביהם יהפכו כבגד בלוי שהופך נאכל על ידי העש.

הרעיון הבסיסי שהנביא אומר לחיילים הצדיקים בכל דור הוא שהקרב אינו חדש. זה נמשך כבר אלפי שנים, ולכן הם לא צריכים להרגיש שהם לבד. הכאב והחמרה לא יפריעו לכולם כל כך. בסופו של דבר האנשים הרעים יסבלו ממוות כואב ואומלל ואחרי זה יישכחו במידה רבה. אולם ההישג של משרתי הלוחמים הקדושים של ה' יימשך והם יקבלו שכר רב בעולם הזה ובעולם הבא.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Key points פר' ראה (Ra’eh)

1. Free Will ברכה וקללה blessing and curse

    a. destroy ע"ז idolatry

    b. ( בנים אתם לה' אלוקיכם (פ' יד - Sons you are to Hashem your G-d

2. Jerusalem לשכן שמו שם There His name shall reside

    a. ג' רגלים - The 3 pilgrim festivals

    b. שמיטה - the year of release

3. כשרות - Kashrut

   a. לא תאכל דם - Do not eat blood

   b. בעלי חי אסורים - unkosher animals

4. Apostates

   a. נביא שקר - False prophet

   b. מסית - Seducer

   c. עיר נדחת - Wayward city