בס"ד
האם ההשקפה היהודית סוברת כי המצוות הן מדריכים מעשיים להתנהלות אנושית? לעתים קרובות מאוד נראה שהתשובה היא לא. למשל זה כתוב בתלמוד, "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא" (קדושים לט). עמדה שכיחה בבית המדרש היא כמו רש"י שהביא את הספרא (ר' ויקרא כ כו), "אי אפשי ללבוש שעטנז. אי אפשי לאכול בשר חזיר. אי אפשי לבוא על הערוה" אבל "אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך". נראה שהמשמעות היא שדברים אלה אינם מזיקים בעצם. זה נאמר בהקשר של קריאה לישראל להיות עם שמוקדש לאלוקים ונפרד משאר העמים. יש בו איום למסור אותם לידי נבוכדנאצר ואחרים כמוהו אם זה לא כך. כל זה נוטה להיות רחוק כדי להתמודד עם ההתבוננות בספר קהלת ח יד, "יֶשׁ־הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים אָמַרְתִּי שֶׁגַּם־זֶה הָבֶל".
למעשה הטענה כי אין פרס על מצוות בעולם הפיזי הזה היא חלק מוויכוח ממושך המבוסס על המשנה האומר, "כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ וכל שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין לו ימיו ואינו נוחל את הארץ" (משנה קידושין א י). וגם אבות (ב א), "והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה". פירוש ברטנורא, "וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה. מַה שֶּׁאַתָּה מַפְסִיד מִסְּחוֹרָתְךָ וּמָמוֹנְךָ מִפְּנֵי עֵסֶק הַמִּצְוָה, כְּנֶגֶד הַשָּׂכָר שֶׁיַּעֲלֶה לְךָ מִמֶּנָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא".
למעשה המצוות מחולקות לעיתים קרובות למשפטים ולחוקים, מתורגמים לרוב בחופשיות כחוקים וחוקים. הדיכוטומיה היא שמשפטים נחשבים הגיוניים מהותיים כמו לא לשדוד או לרצוח. חוקים נחשבים לא הגיוניים מאוד ואף עלולים לגרום ללעג. דוגמאות לכך הן הגבלות על גילוח וטיהור מטומאה הנגרמת על ידי מגע עם מת. הסיבה העיקרית לכך שהם נשמרים היא משום שהם גזירות הקב"ה הכתובות בתורתו. אף על פי כן הרבנים אומרים כי לחוקים יש בדרך כלל היבט כלשהו של ההיגיון וכי משפטים עשויים להיות לא הגיוניים לחלוטין.
לשם כך המצוות יכול להיות הביט כמו עצות. למשל אם אדם רוצה לקיים יחסי אנוש טובים, התחלה טובה תהיה כיבוד הורים והימנעות מקנאה. אדם יהיה מאושר ונינוח יותר אם יעשה הפסקה מהעבודה מדי שבת כדי ליהנות מפרי עמלו להשקיע זמן בלימוד התורה הקדושה. המוח של האדם יהיה כנראה יותר בריא אם הוא בדרך כלל אמיתי.
הרעיון הוא שמצוות מועילות במהותן בגלל מטרתן המוצהרת. רעיון זה חזק יותר עבור אדם מיטיב, שאוהב להרהר בדברים, ומוכן לשנות דעות ופרקטיקות המוצגות כטעות. אולם אם אדם רדוד ויש לו נטייה חזקה לרוע, אז רעיון זה חלש בהרבה. במקרה כזה הגישה הטובה ביותר עשויה להיות ביצוע המצוות מכיוון שהן הגזרה של מלך היקום שמא יעניש אותך בזעם ובנקמתו.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment