בס"ד
ספר בראשית מתאר את נפילת האדם. זה מתחיל כאשר אלוקים אומר לאדם שהוא רשאי לאכול כל צמח בגן עדן למעט עץ הדעת טוב ורע ומזהיר אותו שהוא ימות מוות אם יעשה זאת (ראה בראשית ב יז). לגבי העץ עצמו, כאשר חווה שוקלת לאכול ממנו, החומש מתאר את הפירות כטובים לאכילה ומושכים לעיניים. היה גם מרכיב מהורהר, בכך שהוא מתואר כ נֶחְמָד. המילה מובנת בדרך כלל כ"רצויה ". וריאציה היא חָמוּד שהיא מקטין המופעל לעתים קרובות על ילדים (ראה בראשית ג ו).
ההשפעה על אדם וחוה של אכילה מעץ הדעת טוב ורע היא התפיסה המיידית שהם עירומים, ולכן הם מכינים בגדים. זאת בניגוד להיעדר בושה של גופם לפני שאוכלים את הפרי האסור.
קטע זה מתאר את מרכיבי הרוע השונים. בדיוק כמו שפרי עץ הטוב והרע היה אכיל ובאמצע הגן, כך גם אפשר לעשות רע וההזדמנות זמינה באופן חופשי. נוסף על כך זה מושך. החומש משתמש במילה תַאֲוָה שמשמעותה לעיתים קרובות תאוות הגוף. הרמז כאן הוא שיש להשיג הנאה פיזית באמצעות רשעות.
הרעיון לצאת להרפתקה זו מתואר כ נֶחְמָד. לעתים קרובות זה מובן כרצוי. משמעות המילה היא גם קנאה ויש לה משמעות מיני. גרסה אחר היא חָמוּד שמשמעותו חמודה. כאן מתחילה להופיע הדרך החלקה לרוע. חמוד הוא צוּרַת הַקטָנָה. תינוקות חמודים, גורים חמודים, אוגרים חמודים. איך הם יכולים לפגוע בנפש גם אם נקניט אותם. באופן דומה, כיצד יכול היה סבא חביב, אוהב ומיטיב להביא מלחמה, מגפה ורעב על העולם מכיוון שבני אדם מתעלמים ממנו ולא מתנהגים כרצונו? לא רק שהמחשבה על הפרת מצווה של התורה מעוררת עתים קרובות צחוק ונראית חסרת משמעות. הפנטזיות של האדם הן לרוב מגרש משחקים לשטויות. כתוצאה מכך דברים כמו חנופה, זנות, הבל, שוד, ונדליזם, ולהשתולל נשמעים בתחילה כמו כיף שלא מזיק. לפעמים אנשים אכן יוצאים מזה. לעתים קרובות יותר דפיקה קשה צפויה היא בפתח.
הנסיון של חוה ואדם לא היה חמור. צריך היה לדחות את החנופה של הנחש. חוה הייתה יכולה לומר לנחש שהיא לא מעוניינת בדברים מסוג זה, להרצות אותו מעט על כוחו של הקב"ה ולהקניט אותו באומרו שאולי אפילו ננזף בגלל השניניגן הזה.
לע"נ סימע בת אליעזר ז"ל נלב"ע יט חשון תש"ל
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment