בס"ד
סוכות משויך למלחמה האחרונה של האנושות. המקור הוא הפרק האחרון (יד) בספר זכריה הנביא, שהוא ההפטרה ליום הראשון של סוכות. היא מתארת מלחמה פּוּרעָנִי בה כל אומות המלחמה צועדות נגד ירושלים. באופן מוזר מוזכר יהודה כאחת האומות שתוקפות את ירושלים. כולם מפסידים כי הקב"ה מכה אותם במגפה איומה. אולם אלו שישרדו את הקטל הזה יעלו לרגל שנתי לירושלים כדי לחג את חג הסוכות (ראו פסוק טז). רעיונות דומים באים לידי ביטוי בקריאת הנביאים יחזקאל לח יח - לט טז לשבת חול המועד. הסיפורים אכן מסתיימים בשמחה בכך שהניצולים אוספים עושר חומרי עצום וספוגים באמונה רבה.
השאלה היא מדוע יש לחבר את סוכות למלחמה המהווה מבשר לעידן המשיח. אפשר ללקט רעיונות מהנוהגים של החג. מצווה עיקרית שלה היא לשהות בסוכה במשך שבעה ימים כזכר המקלטים בהם חיו בני ישראל כשהיו במדבר, לאחר שעזבו את מצרים, בדרך לארץ המובטחת. סוכה היא דירה זמנית. הגג חייב להיות דקיק מספיק בכדי להכניס את הגשם. זה בעצם צְרִיף עֲלוּב קטן. אף על פי כן היהודים מקשטים אותם, אוכלים בהם ומזמינים אורחים במיוחד. החג הוא שמח מאוד עם הרבה מסיבות והוא מקבל את הכינוי "יום שמחתנו".
לאחר ששהה שבוע בבקתה זו, היהודים נכנסים לבתיהם לחג שְמִינִי עֲצֶרֶת. פירושו מסיבה חגיגית ביום השמיני. ההלכה היא לערוך שבע תהלוכות מעגליות. בפועל מדובר בשירה וריקודים נמרצים שנמשכים שעות. מקובל בישיבות להפריש חצי שעה לכל הקפה. מזנון מוגדר לרוב עם משקאות חריפים בשפע. נושא נוסף הוא השלמה והפעלה מחדש של המחזור השנתי של קריאת חמשת ספרי משה. זה נחשב לכבוד רב לבצע את הברכות על הקריאה האחרונה או הקריאה הראשונה, בין היתר בהצטיינות.
מצווה בולטת נוספת של סוכות היא לנפנף בארבעת המינים. הראשון הוא אֶתְרוֹג. זהו הפרשנות התלמודית לביטוי פרי עץ הדר. הדר פירושו לעיתים קרובות נהדר אך פירושו גם הדר כמו תפוז או אשכולית. בין הרעיונות הוא שהוא מזין וטעים. השני הוא ענף דקלים בגלל המתיקות הגדולה של התמרים. השלישי הוא ההדס הבולט בניחוחו הנעים. הרביעית היא ערבה מכיוון שהיא דורשת הרבה מים. הנושא הכללי הוא להתפאר בגדולתה של ארץ ישראל. כביכול להצהיר תסתכל על הצמחים הגדולים האלה וגם זה עשיר במים.
זה מביא אותנו לנושא השלישי של סוכות שהוא מים וגשם. בישראל האביב והקיץ יבשים. יורד גשם רק בסתיו ובחורף, שמתחיל בסוכות. המסורת היא שבסוכות הקדוש ברוך הוא שופט את העולם בנוגע לגשם, ובקריאת זכריה נאמר שלאומות שלא יתנערו מחובתם לחגוג את חג הסוכות לא יהיה גשם. גשם הוא גם סמל ללימוד תורה. בדיוק כמו שהגוף צמא למים, הנשמה צמאה לדבר האלוקים.
המסר של סוכות כפי שהוא חל על מלחמת גוג ומגוג הוא שהימים שאנו חיים בהם עכשיו יהיו כמו צריף בהשוואה לימים שלאחר הגאולה. שפע העניים של מחר יעלה בהרבה על זה של העשירים ביותר בימינו. בנוסף, אנשים יהיו הרבה יותר חכמים עד שאפילו המשכילים ביותר של ימינו נראה אנאלפביתים בהשוואה. והכי חשוב הידע והדבקות הדתיים יהיו גדולים מאוד והאידיאלים שלו יתממשו. הגנבים והבריונים המעטים שקיימים יתוקנו מייד. לאנשים יהיו משפחות מאושרות עם הנפש התאומה שהם אוהבים. כולם יהיו אדיבים ויקבלו החלטות טובות. ההחמרה והטיפשות שמשגעים אותנו וחולים יהיו נחלת העבר. סכסוכים כולל סכסוכים בין עמים ייפתרו על ידי שופטים חכמים וצדיקים. מלחמה לא תהיה. אנשים יסתכלו על המלחמה האחרונה והנוראה ביותר ויגידו שהיא נעלמה, וכך גם האנשים הרעים שהפכו את העולם למקום מרושע. תן לנו לשמוח!
לע"נ סימע בת אליעזר ז"ל נלב"ע יט חשון תש"ל
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment