בס"ד
פרשת ואתחנן נמצא הפסוק הנחשב לרוב כעיקרון הדתי המרכזי "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", (דברים ו ד). פירוש הפסוק נראה בעיניי רבים תמוהים במקצת. לדוגמה פירוש "שמע" הוא להקשיב. משתמש להקשיב בנ"ך אבל לא בתורה. קושי גדול יותר הוא השימוש במילה "אחד" כתואר. ההסברים המקובלים הם שיש אלוקים אחד שהוא ייחודי, אחיד ובלתי ניתן לחלוקה.
בדרך דרוש הפסוק משמש כהצהרת אמונה ושליטה בשמיים. בהקשר לכך אומר ספר החינוך מצוה תי"ז שזה לא רק הגדה אלא זו פקודה להאמין שה' הוא הכוח הסופי היחיד. בנוסף אסור להכחיש זאת גם תחת עונש מוות. עם זאת זה מניח שאדם הגיע לאמונה, וזה לא תמיד המצב. אפשר לצטט הוכחות שונות, אך אינן משפיעות על כל האנשים. יש אמונה טבעית אך בחלקן היא חלשה מאוד.
נראה שזה אומר שאדם לא יכול לכבס את מערכת האמונות שלהם כדי לדחות אמונה קיימת באלוקים או בכתובים. בנוסף אסור להכחיש דברים שהם מאמינים כי הם נכונים. נשאלת שאלה מהי התנהגות הולמת כאשר הוא מתמודד עם רעיונות ומנהגים שאדם לא מאמין שהם נכונים, במיוחד כאשר יש לחץ לקבל אותם. ישנה בגמרא סיפור (בבא מציעא 59) בו נוקט הרב אליעזר בן הורקנוס בעמדה מסוימת של סיר אינה יכולה להיות טמאה. כולם חולקים עליו אבל הוא זוכה בכל הוויכוחים. בסופו של דבר הקהילה מְנַדָּה את הרב אליעזר אך הוא לא משנה את דעתו. אני זוכר את הרב עוזיאל מליבסקי בישיבה אור שמח שדן בסיפור. הוא הוסיף כי בנו של הרב אליעזר רצה ללכת לפי המסורת של אביו אך הוא אוסר עליו לעשות זאת. זאת מכיוון שהרב אליעזר באמת האמין שהסיר טהור. אולם הבן נוקט בעמדה זו בכבוד לאביו וזו לא סיבה מספקת לחלוק על הקהילה.
בסיפור אחר (גמרא ברכות כז :) רבי יהושע, כשנשאל באופן פרטי אם אמירת תפילה מעריב היא חובה, עונה שהיא רשות. התשובה מגיעה לרבן גמליאל הנשיא, הסובר שהיא חובה כמו שאר חכמים. כאשר ר' יהושע מתעמת עם פומבי, הוא מנסה תחילה לשתוק, אלא שהוא נתפס. כתוצאה מכך הוא מושפל בפומבי.
יש סיפור של אלישע הנביא בו הוא מרפא את גנרל צבא ארם מצרעת. נעמן מתרשם ומצהיר, "-נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹקים בְּכָל-הָאָרֶץ, כִּי אִם-בְּיִשְׂרָאֵל", (מלכים ב ה טו). בנוסף הוא אומר שמעתה והלאה הוא לא יביא קרבנות לאף אל למעט ה'. עם זאת הוא מבקש שיסלחו לו על הפעמים בהן הוא נדרש לקחת את מלכו למקדש רמון ולהשתחוות לאליל עמו.
הלקח שיש ללמוד הוא שאדם נדרש להיות כנה עם עצמו. עדיף שמילותיו של אדם ומעשיו תואמים את אמונותיו. בנוסף כדאי לסבול בגלל זה. עם זאת יתכן שיהיה ראוי לשתוק או אפילו לשקר כדי להימנע מטרחה חסרת טעם על טיעון מופשט שאין לו שום משמעות מעשית. בנוסף יש להקפיד מאוד על סכנת חייהם בסוגיות הכרוכות באמונה. כתוצאה מכך יש פעמים שאדם צריך לתת מס שפתיים לרעיונות לא חוקיים ולסבול שיטות עבודה מטרידות לצורך הפחתת העוצמה. אף על פי כן צריך להכיר שבם טיפשות ולשמור על טוהר השכל.
לע"נ סימע בת אליעזר ז"ל נלב"ע יט חשון תש"ל
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com