הפרק השישי במשנה ברכות דן בברכות על האוכל. ההלכה היא לומר ברכות לפני ואחרי האוכל. באופן כללי זהו מנהג שהוקם על ידי חז"ל. הברכה היחידה הנדרשת מהתורה היא ברכת המזון, הנאמר לאחר אכילת לחם. מקורו בפסוק, "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה אֱלֹקיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", (דברים ח י). זהו חלק מקטע המתאר את מעלותיה של ארץ ישראל. מכיוון שמוזכרים חיטה, שעורה, ענבים, תאנים, רימונים, זיתים והתייחסות לתמרים, יש דעה מינורית שהברכות על אלה הן גם מהתורה. באופן קפדני, הפסוק קורא הודיה לאלוקים על ארץ ישראל לאחר סעודה במזונותיה. עם זאת קל להסיק שברכות על אוכל מוצאות חן בעיני הרבונו של עולם. הגמרא מביאה הסברים אחרים. האחת היא שהכל בעולם שייך לה', ולכן צריך לומר בבקשה ותודה. דבר נוסף הוא שיהודי צריך להקדיש שבחים לה'. הפסוקים מובאים לתמיכה, אך הם מחשבים רק כרמזים.
הברכה המהותית לפני האכילה היא, "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ". עם זאת עדין להשתמש באחת מחמש הברכות הספציפיות כאשר הדבר רלוונטי. הברכה, "בורא פרי העץ", היא לדברים כמו תפוחים ורימונים."בורא פרי האדמה", נאמר על אבטיח ועגבניות. זה ייאמר גם על כל שאר המוצרים החקלאיים כולל גבעולי סלרי והשרש ותפוח אדמה, שכן המילה פירות משמשת באופן רופף. פטריות אינן נחשבות תוצר של האדמה מכיוון שהזנתן מגיעה מחומר אורגני. לכן ייאמר עליהם שהכל וכך גם עם מוצרים חקלאיים המעובדים עד כדי כך שאבדת צורתם המקורית, למשל שוקולד וקפה. שֶׁהַכֹּל ייאמר גם על מוצרים מן החי והמים.
מכיוון שהם נחשבים חשובים, מוצרים העשויים מקמח תבואה מקבלים ברכה מיוחדת. לחם ויין נחשבים חשובים מאוד, ולכן יש להם ברכות ייחודיות. ברכות שנאמרו לאחר מזונות הולכים בגישה דומה. חוקים הנוגעים לברכת המזון מורחבים יותר בגלל ההיבט הנוסף של אחווה.
אמירת ברכות מציגה רעיונות טובים רבים. אדם לומד להכיר ולהעריך דברים טובים כמו אוכל מזין טעים ואת הארץ הנהדרת שמייצרת אותם. גם המודעות לכך שיש אלוקים בשמיים המעניק מתנות ליצירותיו מתחזקת. בנוסף דקלום הברכה הופך לכלי להפיכתו של השגרתי לקודש ובאופן כללי לרומם את העולם מלהיות גס לקדוש.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment