הפרק השמיני של מסכת ברכות מתחיל בקידוש, וממשיך להלכות ברכת המזון, ומסתיים בהבדלה. למעשה המשניות הללו אינן המקור לשיטות אלה. אך הם נידונים דרך אגב בדיון בין בית שמאי לבית הלל על פרטיהם.
קידוש הוא לשון של קדוש והיא מתייחסת לקדש יום השבת. הנוסח מבוסס על פסוקי התורה ומתייחס למועדים אשר התורה ציווה. הרעיון הוא שבכניסת השבת והמועד צריכה להיות הצהרה רשמית. זו פיסקה שמזכירה את החג, את המשמעות שלו ואת העובדה שהוא קדוש לאלוקים. מן הראוי לומר זאת על יין כסימן לחשיבותו ולשמחתו. אנשים שאינם אוהבים יין רשאים לצאת ידי חובתם על ידי שימוש במיץ ענבים.
הסיבה לכך שהיום הוא קדוש היא משום שהוא אמור לשמש אך ורק ללימוד, הפצה וחגיגת מצות התורה. לקראת חג הפסח המסר הוא חשיבות החופש ושיציאת מצרים אכן התרחשה. עבור יום כיפור הלקח הוא שעלינו להתנצל ולסלוח. לשבת המסר הוא שאלוקים עשה את העולם בשישה ימים ועלינו לקחת הפסקה וליהנות ממה שיש לנו. בקפידה לא נאמרים קידוש ביום כיפור, אך תפקידה מבוצע על ידי התפילה.
כמה משניות עוסקות בענייני נימוס. חלק מההנאה של שבת ויום טוב הוא לאכול ארוחה נחמדה עם לחם. לפני אכילת לחם, חכמים דורשים שטיפת ידיים בכדי שיהיו נקיים פיזית ורוחנית. בנוסף עליהם לייבש כראוי. כמו כן בסוף הארוחה, לפני ברכת המזון, יש לשטוף את הידיים שוב. באופן כללי הידיים לא צריכות להיות מלוכלכות כשאומרים ברכה. ניתן לצפות בידיים להתלכלך בזמן האכילה וזה היה עוד יותר בימי קדם לפני שהשימוש בכלי אוכל היה נפוץ. בנוסף, בימי התלמוד המלח, שנמרח על ידי צביטה מעט ממנו, היה חזק מאוד ויכול היה לפגוע בעיניים. כתוצאה מכך נקבע כי יש לשטוף ידיים לאחר האכילה. בנוסף יש לפנות את השולחן במיוחד מחתיכות לחם קטנות.
כהיום נוטלים ידיים לפני אכילת לחם. לשטיפה באמצע הארוחה המנהגים משתנים. בשבת יש שנהוג לעשות שטיפה סמלית קטנה. אחרים מחלקים מכל וכל ואומרים כי כבר לא משתמשים במלח סדומי מסוכן. אם שלושה גברים אומרים ברכת המזון, גם היא חובה מהתורה, זה נחשב לייפוי של המצווה לומר זאת על כוס יין. שוב מכיוון שהיא מדגימה את חשיבות המצווה ומוסיפה לשמחתה.
הַבְדָּלָה נאמר בסיום החג. זוהי לשון ההפרדה ומקורה מהתורה, במיוחד כדי להבדיל בין קודש לחול. משמעות הדבר היא הבחנה בין ימים שהוקצתה על ידי התורה למסירות למצוות; בניגוד לימים בהם ראוי לספק צרכים גופניים, למשל על ידי עיסוק במקצוע רגיל, קניות או תספורת. זוהי גם הצהרה רשמית שנאמרה על יין.באופן כללי למידה דתית ושמירת מצוות אמורות להיות נעימות וכיפיות. בדרך כלל הרכב טוב לכך הוא ארוחה מהודרת; ביום נקי מדאגות ארציות; עם משפחה, חברים ויין.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment