Wednesday, March 28, 2018

פסח / שמיני # 259 - ניסוי וטעייה

פרשת שמיני ממשיך את סיפור חנוכת בית המקדש אשר התחיל פחות או יותר בפרשת הקודם. האירוע הבולט כאן הוא מותם של שני בניו של אהרן הכהן הגדול במהלך חנוכת המזבח. עם זאת נמשכת החנוכה והסיפור שלה. אחרי זה יש הפסקה ארוכה שבה החומש עוסקת בנושאים אחרים. לאחר מכן הוא חוזר בפרשת נשא בספר במדבר עם הקרבנות שהובאו על ידי ראשי 12 השבטים. הפרשה הבאה, בהלכה, אחרי התייחסות על הדלקת המנורה, ממשיכה את סיפור חנוכת הלווים לשירות המקדש. עם זה הסיפור הוא שלם. אבל ההתחלה האמיתית אולי בספר שמות, כאשר משה רבינו בהר סיני מקבל את ההוראות של הקדוש ברוך הוא על איך לבנות את בית המקדש. זה מרושע על ידי חטא עגל הזהב, ולאחר מכן שתי פרשיות מתארות את הבנייה בפועל. בניין בית המקדש נכתב עם דילוגים ולסיפור יש שני אסונות.
ההקדשה של המשכן מתחילה בצורה יפה ומסודרת המתפתחת לתחושת שמחה עמוקה המתמזגת בהתרוממות רוח. ואז מכה איומה. זה דומה להתגלות על הר סיני אשר לאחר שהגיע לגבהים של רוגע ויופי התרסקו עם עגל הזהב.
עגל הזהב היה מקרה ברור של עבודה זרה, והאומה נחשבה רע בגלל זה. בשמיני הבני אהרן נחשבים כצדיקים שפשוט עשו טעות בכך שהם הביאו קטורת מוזרה שלא ציוותה. אפשר לומר שהספונטניות היתה בלתי הולמת בתיקון כל כך גדול כזה. אפשר לנחש שהקטורת העלתה ריח רע או אולי לא עמדה בקנה אחד עם מצב הרוח הדרוש, למשל ניחוח של אורן כשנדרש ריח מתובל. פירושים אומרים שיש להם פגם אופי בכך שהם היו שאפתניים מדי. אחרים אומרים שהם לא היו בשלים בכך שהם לא היו נשואים עם ילדים. חלקם רואים רמז שהם שיכורים על יין. חסידים אומרים שהם היו שיכורים על ידי קידושא.
לפסח יש נושא דומה. כאשר ישראל מותקפים בים סוף הם צווחים, "ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים?" (שמות יד יא). אחרי שנים של עבדות אכזרית ועשר המכות, היה ראוי לומר למשה, תתפלל לאלוקים שהוא ירחם עלינו. הבעיה היא שהם היו רגילים לצעוק להתלונן והצטרכו ללמוד איך להיות מנומס ומעודן. בנוסף, ה' בחסדו ובחכמתו שמע והוציא את ישראל מעבדות על פי תפילה בלתי מפותחת, בלי דברים, שהוסתרה בגניחתם תחת רדיפות מצרים.
הלקח של פסח ופרשת שמיני הוא שיש נטייה להיכשל בגבהים של קדושה. זה יכול להיגרם על ידי הרע בתוך אדם. זה יכול לבוא גם בחוסר בגרות וחוסר עידון. לפעמים העולם מקום מסוכן אפילו בבית מקדש ה'. הסיבה לכך היא התקדמות לפעמים הוא תהליך ניסוי שגיאה דווקא בזמן גבהים חדשים מושגים. למעשה אולי יותר טוב אם יש איזה הסתר של קדושה.
היהודים יצאו ממצרים ובנו את המקדש למרות שהוא נהרס, הם חזרו לגלות, וגם זה קרה בפעם השנייה. עם זאת, בסוף הימים ישראל ישובו לארץ הקודש ויבנה בית המקדש בפעם השלישית. ויתחיל תקופה חדשה של שלום בארץ, רצון טוב לאדם, ועם זה העולם יתחיל לחיות באמת.
לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

No comments:

Post a Comment