בפרשת תצוה הקדוש ברוך הוא מצווה לעשות לבוש לכהן גדול. הבגדים עשויים מפשתן איכותי עם חוטים של זהב וצבע כחול, סגול, ואדום. בימים ההם הצבעים היו יקרים מאוד, יקר כמו זהב. לכן בגדים בצבע בהיר היו מותרות אמיתי. רוב העבודה של הכוהן גדול הוא להביא את הקורבנות של העם היהודי לה'. הסיבה לחומר משובח כזה היתה כדי שיוכל לעשות את השירות הזה ושירותים אחרים, כמו הדלקת המנורה וקטורת קטורת לפני הארון בתפארת ובכבוד.
כאשר נבוכדנצר הרס את בית המקדש הראשון, הוא בזז אותו ולקח את כלי הקודש שלו, כולל בגדי כהונה לבבל. הנביא ירמיהו, לעומת זאת, אמר כי הגלות תהיה שבעים שנה ולאחר מכן כל רכוש בית המקדש יוחזר לירושלים. סוף שבעים שנה נפלו סביב שלטונו של המלך אחשורוש.
לא היה ברור מתי התחילו שבעים השנים. כאשר עבר התאריך המוקדם ביותר והיהודים היו עדיין בגלות, אחשורוש היה מאוד שמח כי הוא לא רצה לאבד את יהודה כפרובינציה באימפריה העצומה שלו, והוא לא רצה לוותר על כלי המקדש היפים. כדי לחגוג הוא ערך מסיבה שבה התלבש בבגדי הכהן הגדול, הגיש יין בגביעים מבית המקדש, והציג בגאווה חפצים רבים מבית המקדש ת"ת.
זו היתה מסיבה גדולה מאוד. במשך שישה חודשים הוא אירח את נכבדי האימפריה ולאחר מכן הוסיף עוד שבוע לתושבי שושן עיר הבירה. כולם הוזמנו וכולם באו, כולל היהודים. עבור היהודים זה נחשב חטא חמור. אחשוורוש חגג את קץ ישראל כאומה, ודאי שלא היה להם לשמוח על כך, להיפך, הם היו צריכים להיות מזועזעים ועצובים ביותר.
בגלל זה היה כאילו היה גזרה משמים. אם היהודים רצו עולם ללא יהודים, אזי יראו להם עולם ללא יהודים. אבל הם לא יהפכו בקלות להיות פרסים, אלא ימותו מוות נורא בידי אויבים. אחרי זה המן הרשע מזרע עמלק, אויב בלתי נלאה של ישראל, עלה להיות המשנה למלך.
המן שנא את היהודים ורצה להרוג את כל היהודים, החל במרדכי היהודי, מפני שהיה יהודי ראוי וגאה בה. כשהיהודים שמעו על תוכניתו של המן הם נבהלו, חזרו בתשובה והתאחדו מאחורי מרדכי. בגלל זה הקב"ה סלח ליהודים, סיים המן, ועשה מרדכי המשנה למלך פרס.
מרדכי עשה דברים גדולים עבור פרס אבל הוא עשה דברים גדולים יותר עבור עם ישראל. כאות כבוד יפה הוא לבש בתכלת כמו הכהן הגדול. היהודים שנתלו על הציציות הכחולות של מרדכי נעשו כמו ורדים צהלים ושמחים.
הלקח הוא שהקדוש ברוך הוא נתן ליהודים את הכהן הגדול ללמד אותם תורה, להיות דוגמה טובה ולהצטרף אליהם בחגיגותיהם. אז הוא יכובד, הכהן הגדול לבוש בבגדים יפים ומפוארים. עם זאת, אם היהודים נותנים כבוד זה לאדם שאינו ראוי, ואז הוא לובש את גלימות כוהנים. למרבה הצער, אדם לא ראוי, הלובש כגדול כהן, פונה תמיד נגד היהודים ומנסה לעשות להם דברים איומים. בסופו של דבר היהודים חוזרים בתשובה ופונים למישהו שראוי לכבודו, והוא לובש את בגד האפלנדי היפה. ובסוף הימים יקלל העם את המן, אף על פי שהוא רק זיכרון רע, והם יברכו את מרדכי, שיהיו לפניהם בבשר ובדם, לנצח.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment