מצורע \ עח # 170: תמימות וחינוך

פסק הגר"א מעשה רב קצד: שיר של יום לימי הפסח. יום א׳ י קי״ד בצאת ישראל. ב׳ ע״ח משכיל לאסף. ג׳ פ׳ רעה ישראל. ד׳ ק״ה הודו לה׳ קראו. ה׳ קל׳׳ה הללו את שם. ו׳ ס״ו הריעו לאלהים. כל המזמורים הללו אם חל שבת בא׳ מהם נדחית מפני שיר של שבת ולמחרת השבת מתחיל משיר שפסק ואומר בכל יום כסדר הנ׳׳ל והאחרון נדחה. שביעי של פסח י״ח למנצח לעבד. אחרון של פסח קל״ו הודו לה׳ כי טוב, עכ"ל. אעפ"כ בזה יש הרבה מנהגים וכל קהל לפי מנהגו.

תה' קיד כולל הלל וקוראים אותו בסדר פסח. בעיקר הוא פיוט הרננה על יציאת עבדות מצרים. אומרים תה' יח ביום ז' שהוא האחרון לפי התורה. הוא פיוט של דוד המלך שבו מדובר על הצלתו משאול וכל אויביו. עיקר הנושא דומה להצלת ישראל מפרעה ומצרים ע"י קריעת ים סוף שאירע ביום השביעי של פסח.

יש אומרים תה' קה ביום א' של פסח. הוא שיר היסטורי ארוך של הודיה, אשר בין היתר מפרט את המכות במצרים. תהילים עח גם מפרט את המכות במצרים במתכונת של שיר היסטורי ארוך אשר במובנים רבים מחקה את נושאי ליל הסדר. זהו בעצם הדרשה של דוד המלך.

המזמור מתחיל בכך שקורא לעם ישראל לשים לב לשיעור שלו ולהטות את אוזניהם על מה הוא מדבר. הלקח יכיל משלים ודון באירועים המורכבים של ימי קדם. פ' המלבי"ם:

תיקון קלקול הדורות שלפניו, ותכלית ואחרית ותקוה לדורות הבאים עד עת קץ . . . כי בשיר הזה יספר קורות האבות כפשוטם, אמנם ספורי קורות ישראל נבדלו מאד מקורות יתר העמים, כי כל המוצאות לעם ה' היה בהשגחה פרטית ובנסי ה' ופליאותיו, עד שידיעת קורות ישראל בימי קדם היא עצמה תורה ואמונה, כי בם נודע מציאות ה' יכלתו והשגחתו שכרו וענשו, עכ"ל.

המזמור ממשיך כמו שלמדנו לקחים אלה מאבותינו, שומה עלינו ללמד אותם לילדינו, כולל ילדים שטרם נולדו, עד סוף כל הדורות. העם מוזהר שלא להיות מושחת ומרדני כמו הדורות הקודמים. אלא צריך להדריך בלב שלם להיות נאמנים לאלוקים. מטרת החינוך הזה היא שהאומה תציב את תקוותה וציפיותיה בדת ובידי שמים. במילים אחרות, בסופו של דבר דברים טובים קורים להם כי הם היו אנשים טובים.

המזמור מפרט את החסדים שהקדוש ברוך הוא גמל על ישראל. אלה כוללים נסים גלויים כמו קריעת ים סוף, המן, מכות מצרים, ומים מסהלע. יש מתנות אחרות כמו ארץ הקודש והמקדש. התגובה של בני ישראל, לעומת זאת, בדרך כלל היא מְשׁוּבָה. הם ירימו קולם לאלוקים ביום הצרה שלהם אבל מתעלמים מהגאולה והנסים לאחר זמן קצר.

סיום המזמור הוא שהמתנה הסופית הוא דוד המלך עצמו, וזה קשור לדחיית אהל יוסף. שגשוג חומר קשור ליוסף, אולם המזמור מצביע ששביעות בשפע תוביל לניוון. יוסף קשור גם לחלומות וחוכמה. גישה זו נדחית במקומו פשטות, וכנות ,והכשרה מחוכמת.

לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז בנוסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English    http://dyschreiber.blogspot.com/2016/04/metsorah-psalm-78-sincerity-and.html

Blogger Hebrew   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/04/170.html

YouTube              https://youtu.be/12YgvRh3ZJ4