תזריע \ חודש # 169: בהרמוניה עם הטבע

לשבת שלפני חודש ניסן קוראים "שבת החודש". כל שבת שלפני ראש חודש נקראת שבת מברכים. ברכה לשון של תקווה והזמנה.

ירח חדש שמתחיל בניסן יש לו כבוד מיוחד כי זה החודש של יציאת מצרים. בעקבות החשיבות של האירוע הגדול הזה הקדוש ברוך הוא ציווה לעם ישראל להחשיב את זה כמו ראש כל החדשים וראשון לחדשי השנה (ר' שמות יב ב). פסק המשנה קורין בה "החדש הזה לכם" (משנה מגילה ג ד). מסביר המשנה בורה (תרפה א): הרביעית, פרשת החודש בשבת הסמוך לר"ח ניסן כדי לקדש חודש ניסן דכתיב בתורה החודש הזה לכם ראש חדשים אבל אין זה עיקר הקידוש כי עיקר הקידוש הוא בעת ראית הלבנה שמקדשין אותו הב"ד ואין הקריאה הזאת אלא מדרבנן, עכ"ל.

המשנה  למעשה מזכירה ארבעה ראשי שנים. באחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה, באחד בתשרי, ראש השנה לשנים, בע"ו בשבט, ראש השנה לאילן (ר' ראש השנה א א).

במשנה זאת יש מחלוקת בגמרא (ר"ה י:). תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם . . . בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל. ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם . . . בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל תניא, עכ"ל.

שניהם מביאים ראיות מקראיות והגיוניות. רבי יהושע טוען שהעצים בעת הבריאה היו כמו ניצני עצים באביב. רבי אליעזר טוען כי העצים בעת הבריאה היו כמו העצים עם פרות של הסתיו. הגמרא מביאה אסמכתא מהפסוק שהעצים נבראו במלוא תהילתם, ובכך מחזקת את שיטת רבי אליעזר.

ראש השנה שנופל בראשון של תשרי מזוהה עם השנה לפי העונות והטבע. מצד שני הלוח הירחי קשור לנסים בגלל הנסים של פסח שחל בניסן. מבחינת לוח השנה הטרופי העונות מתחילות באותו תאריך מדי שנה. גם הזריחה והשקיעה תמיד בתאריך זהה. כתוצאה מכך זה מאוד עוזר בקביעת הזמנים לזרוע ולקצור. לוח השנה היהודי מועיל בזה, אבל זה מדויק ורק בתוך חודש אחד, ולכן לוח השנה הטרופי עדיף. לוח השנה היהודי במדויק אומר כמה אור הלבנה יהיה ביום מסוים, אשר היה מאוד מועיל לפני פנסי הרחוב. לוח השנה שהוקם על ידי יוליוס קיסר אינו מנסה להיות מתאים עם הירח.

למעשה הלוח היוליאני מחייב התאמה תקופתית. אחת לארבע שנים יש קפיצה ביום כדי לשמור על דיוקו. עם זאת, זה לא היה מספיק ובסוף  1582 למספרם תחילת אביב היה תאריך ב -31 במרץ, ולא ל -21 במרץ. לתקן את המצב האפיפיור גרגורי ניכה עשרה ימים מתוך לוח השנה, בתוספת אמר יום הדילוג צריך להיות אחת למאה שנים. אבל כל ה400 שנים זה יהיה כלול. אעפ"כ זה עדיין שגוי ב 26 שניות בשנה וגם זה משנה. כתוצאה מכך מעת לעת המודיעין מזג האוויר האמריקני מוסיף חלק זעיר של שנייה ללוח זמנים כדי לשמור על הפעילות של הGPS מערכת ניווט.

שני לוחות השנה דורשים חישוב וראית עיניים. יש לחשבן תאריכים של תחילת העונות. אבל בגלל חוסר הדיוק וחוסר הידע של המדע צריך ראית עיניים מעל לעת לשמור שיהיה נכון. לפני המבול הקדמונים בנו חדרים עם חלונות צרים מאוד כדי שהשמש תזרח בהם רק לתקופות. יש בעיות כזה לחשבן המולד לכן בימי הסנהדרין נצטרך עדים להעיד שראו לילה בלא ירח. למעשה  שני לוחות השנה אינן נכונים כאשר מדובר על מצב הכוכבים.  לדוגמא תקופת תמוז עכשיו מתרחש כאשר השמש נמצאת במזל תאומים, לא סרטן כפי שהיה לפני 2000 שנה.

לוח השנה היהודי צריך יותר התעסקות. כל קצת פחות משלוש שנים נוסף חודש העיבור. בנוסף כדי להקל על היהודים, נכון להוסיף או למחוק יום אחד ששבת לא יהיה סמוך ליום כפור או תשעה באב. בימי בית הראשון חזקיהו מלך יהודה הזמין את האומה להקריב את קרבן הפסח בירושלים. זה היה פעם ראשונה אחרי שנים רבות שמישהו נתן השראה לעם. כדי לתת זמן לכהנים להיטהר ולבני ישראל זמן לעשות את המסע, הוא עיבר את חודש ניסן, בניסן השני שמרו פסח. אבל בזה החכמים לא הודו לו.

הלקח של שבת החודש הוא שצריך לחיות בהרמוניה עם הטבע אבל לא להשתעבד אליו. לפעמים ראוי להיות קצת בלתי מדעי לעשות החיים נעימים יותר ורוחניים יותר. זה גם ככה ביחס לסביבה, הקב"ה, ובני אדם.

לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז בנוסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English    http://dyschreiber.blogspot.com/2016/04/tazria-hodesh-in-harmony-with-nature.html

Blogger Hebrew   http://dyschreiber.blogspot.com/2016/04/169.html

YouTube              https://youtu.be/HJNCnd8_mZ0