יד יוסף: וזאת הברכה \ סוכות # 142: שמחה נשגבה

בתפילת מוסף ניתן הכינוי זמן שמחתנו לחג הסוכות. זה כמו הפסוק בחומש, "שבעת ימים תחג לה' אלהיך במקום אשר יבחר ה' כי יברכך ה' אלקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח", (דברים טז טו). פירוש רש"י: "והיית אך שמח" - לפי פשוטו אין זה לשון צווי אלא לשון הבטחה. מפרש התורה תמימה- לרבות לילי יו"ט האחרון לשמחה, או אינו אלא יו"ט הראשון, ת"ל "אך".

כמו שנזכר לעיל יש מנהג מימי קדם לערוך תיקון גדול בסוכות שקוראים לו שמחת בית השואבה. זה הטקס לשאיבת מים שיהיו ניסוך המים בבית המקדש. בעצם עניין ניסוך המים לא מפורש בחמש רק ברמז דק. המנהג היה לשאוב מים בטקס רב מבריכת השילוח בירושלים. אחרי זה שפכו אותם ליסוד המזבח. כל זה היה שמחה גדולה.

יש אגדות של זקנים שבראותם השמחה גדולה של שמחת בית השואבה בבית השני פרצו בבכייה בזכרם את השמחה היותר גדולה שבבית ראשון. המסורת בעם ישראל וגם בקרב החרדים בא"י. בבהכ"נ לעיתים קרובות יהיה תזמורת לפעמים גדולה עם ריקודים נמרצים, וגם עוגה ומשקאות קלים. בבית המדרש המרכזי קרלין-סטולין בירושלים יש שמחה בכל לילה עם אלפי משתתפים. תולדות אהרון עושה גם כן, וגם יש שם ארוחה קלה. בדרך כלל הם פתוחים לציבור.

המשנה (סוכת פרק ה) מפארת את הרעיון של חגיגה באופן משמעותי, ואומרת כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו. מנורות של זהב היו שם ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה. והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר וכל בעל כלי ניגון שרצה להשתתף ישתתף. רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמנה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו. לוי הוה מטייל קמיה דרבי בתמני סכיני שמואל קמיה שבור מלכא פרס בתמניא מזגי חמרא אביי קמיה (דרבא) בתמניא ביעי ואמרי לה בארבעה ביעי.

היה שני כהנים בחצוצרות ולא היה פחות מעשרים ואחת תקיעות במקדש, ולא יותר על ארבעים ושמונה. בהגיעו לשער היוצא ממזרח, הפכו פניהן למערב, ואמרו, אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחוים קדמה לשמש, אבל, אנו לקינו, ולקה עינינו.

יש לתהות על מה החגיגה הייתה בכל העניין. סוכות חג הקציר העיקרי וכי הוא סמלי של הלולב והאתרוג. זה מובן לחגוג עם בונוס נחמד, אבל זה לא ממש עונה על השאלה. הרעיון של ישיבה בסוכה הוא הרעיון לזכור את יציאת מצרים וכניסה לארץ ישראל. כביכול עזבנו את העבודה הקשה עם מעמד ומשכורת נמוכה למשרה עם משכורת גבוהה, מעמד מכובד עם משרד נוח ושעות של בנקאי. כתוצאה מכך בתקופה באמצע כשגרנו במשהו כמו קופסא קרטון גדולה הייתה תקופה מאושרת. למרות שזה נראה אפילו יותר מזה. הגילוי של אמונה יכול להביא את האדם למצב חדש של תודעה. בשביל זה יש אופוריה במיוחד אם זה יכול לשנות את מי המבול בנח לביטחון כלכלי אישי.