יד יוסף: וילך \ סליחות # 140: תפילת רש"י

הסליחות לצום גדליה כוללות פיוט על ידי רש"י, גדול הפרשנים על טקסטים דתיים יהודים. הפיוט הוא על חזרה בתשובה באופן כללי ולכן זה מאוד שייך לימים הנוראים. זה משלב נושאים קבליים כמו המספר שבע, ארבעה רוחות, מעשה בראשית, וגאולה. בסליחות בנוסח ספרד הוא מ"ב ובנוסח אשכנז מ"ו.

נראה שיש רמז בפרק השני של הספר בראשית בשורת הפתיחה בשימוש במילת טֶרֶם כמו גם הקצב שלה. "אז טרם נמתחו נבלי שבבים, בארץ עד לא דבקו רגבים." אז מתואר ז' דברים אשר חברו אלפים קדם בריאת אדם. ואלו הם:

א. דת

ב. כס

ג. רפואת בנים שוכבים היינו, התשובה

ד. הוד גן עדן

ה. עלק (עלוקה) הבהבים פ' גיהנום

ו. מקום כפרה על ידי מקריבים פ' בית המקדש המכפר על ידי שמקריבים בו קרבנות

ז. זהר שם ינון מחלל מחובים פ' שמו של משיח

רש"י ממשיך "טכוסים על רקיע בוטים כשביבים". פ' טכוסים - מתוקנים ומוכנים כל שבעת הדברים על רקיע, פי בוטים כשביבים – נראים כנצוצי אש. זה דומה לשצ"ם חנכ"ל אבל אין להמשיך המשל יותר מדי. כביכול הקב"ה יושב על כס המלכות. לימינו (במשתמע המערב) התורה שבכתב. בגן עדן הדרום ובצפון גהינום. ממזרח ירושלים.

רש"י מתמקד בירושלים, ראשון בבית המקדש, לאחר מתפצל למזבח עם אבן השתייה. אבן השתייה הוצבה בקודש הקדשים בבית המקדש, ולפי האגדה כל העולם הושתת ממנה. המזבח הוא העידון של הרעיון של תשובה. מזבח בהשוואה לשולחן והרעיון הוא שלהזמין מישהו לסעודה הוא דרך לפייס אותו לעוולות שהוא סבל.

אבן השתייה היא מעט שונה בכך ששם ינון (משיח) עליה חקוק שהוא תואר קל של שם המפרש. בדרך זו הרעיון של גאולה מלווה את המושג של חזרה בתשובה. הבסיס הוא שמחשבות של גאולה מאותתות לאדם לחזור בתשובה. הגשר הוא אבן השתייה שקשורה למים וסוכות קשור לגשם וגשם הוא בידי שמים. לכן, כאשר אדם הופך את לבו לאבינו שבשמים, הוא מתחיל לשנות את דעותיו והתנהגותו. זה מביא רפואה לחלש וחולה.

רש"י משווה זה לכבוס בגדים צואים ולהלביש מוטבים והרק שמן הטוב על ראש השבים. הדרך לתשובה הוא תפילת שכרה והבעת חרטה על מעשים רעים שנעשו בעבר. לאחר מכן הוא הפרפרזה בפסוק "ונשלמה פרים שפתינו". הסיום חטאינו הצלל (הטבע) בקרקע נטפי מרזבים (צנורים). קרבנו אליך ברחיפת רחמיך הרבים.