אמור \ ספרת העומר # 121: יש מקום להכל והכל במקום

בין פסח לשבעות זמן ספירת העומר. עומר הוא חבילת תבואה. התבואה מבשילה בתחילת האביב באותו זמן שחל פסח. בהגיע שבועות שהוא באמצע האביב מקבלים הבכורות. בשבועות אופים ככרות לחם מהחדש ומקריב אותם על המזבח בבית המקדש. ספירת הימים היא ביטוי של התלהבות וציפייה, ולכן חג השבועות הוא זמן שמח כי זה מעיד שההשתדלות בפרנסה הצליחה.

הגמרא מסבירה שההתגלות בהר סיני התרחשה בחג השבועות. לכן בספירת חמישים יום מיצ"מ למתן התורה, גם סופרים את הימים מהעת שקבלנו חירותנו ושקבלנו המשימה הלאומית שלנו. צריך יותר מחירות לבד להיות חבר של אומה של רבנים. כדי להצליח אדם צריך לדעת איך העולם עובד, שכל גמיש, והצצה של הבורא.

לקנות המידות האלו יש קבלה בספירת העומר. השבע שבועות נגד השבע ספירות. לדוגמה שבוע הראשון נגד חסד, השלישי נגד יופי, האחרון שליטה. גם הז' ימי השבוע נגד הז' ספירות. לכן בארבעים ותשעה ימים מקביל כל שבע הספירות אחד נגד השני. לדוגמא, אנו נשייך גבורה עם הצלחה ותפארת עם כבוד. בדרך זו אנו מפתחים את היצירתיות בעצמנו ורואה את העולם בכללותו ועם מרכיביו. 

יש לחכמה העתיקה של אלכימיה מוטיבים כמו אלו בקבלה. לדוגמא בקבלה יש שלוש אותיות ראש, שבע אותיות כפולות, ושנים עשר אותיות פשוטות. זה כל האלף-הבית ונחשבים למכלול יצירה. באלכימיה יש שלושה חומרי ראש, שבע מתכות בסיסיות, ושנים עשר תהליכים כימיים. במידה מסוימת הם מייצגים כל דבר בעולם הפיזי. הספירות מצד שני הם בגדיו של הקב"ה ואת הזרעים של נפש האדם.

שני החכמות מקושרות בשבעת הפרטים שלהם לשבעה של שצ"ם חנכ"ל, ושנים עשר הפריטים שלהם לשנים עשר המזלות. מטרה אחד של אלכימיה הייתה לשנות עופרת לזהב באמצעות אבן החכמים. הייתה לאבן החכמים תכונות נפלאות רבות ביניהם סם חיים. החיפוש עבור זה נחשב כמו עבודת הקודש.

זה כמו הספר יצירה בקשר האותיות שצריך להבין אותם, להשתמש אותם, לצרף אותם, ואפילו לשנות אותם. בדרך זו מגיעים לכל מיני חידושים. בנוסף צריך להתבונן בטוב ורע, תחילה וסוף, ובארבע רוחות.  בשקידה יש להכיר המקום ופועל של כל נברא ונברא, ואיך הקב"ה שולט על הכול.

יש רמז בזה בפרקי אבות ב ג, " קנין ופתחי נדה, הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות, פרפראות לחכמה. פירש רבי עובדיה מברטנורא:  קינין - קרבנות העוף קרויין קינין, לשון קן צפור. ויש בהן הלכות חמורות, כגון אם נתערבו חובה בנדבה, או עולה שמעשיה למעלה בחטאת שמעשיה למטה. במשנה קינין מפורט המצב הזה בשבע קנים. התוצאה מאוד מסובכת עם הרבה צרופים. יש חישובים דומים במשנה יבמות כאשר בוחנים את ההשפעה של איסורי ביאה ועוסקים ביחסי משפחה מורכבים.

שימוש ראשי של הספירות הוא להבין את טבע הנשמה ורצונו של מקום. זה אפשרי עם אבן החכמים האמיתית. חריפות רוחנית שאנו מפתחים באמצעות הלקח הזה מאפשר לנו להפוך את גרגרי השעורה ללחם חיטה משובח, מרומם אותנו מלהיות עבדים במצרים לכוהנים של אדון החכמה, ומלמד אותנו איך לפתוח את העיניים לעיוור ולהביא אסירים בחשכה לאור היום.

לע"נ האמא מלכה  בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח. 

ניתן באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il   וגם בדואר אלקטרוני   

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/emor-omer-place-for-everything-and.html

Blogger Hebrew     http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/121.html

YouTube   http://youtu.be/L8GRWLF4ol0

Emor / Omer: A Place for Everything and Everything in its Place

During the period between Passover and Shavuos we count the Omer. An omer is a sheaf of grain. Grain ripens with the onset of spring which is when Pesach falls. By Shavuos, which is half way through spring, we are generally receiving the first fruits. On Shavuos we also bake to loaves of bread from the new crop and offer them on the altar in the Temple. Counting the days is an expression of enthusiasm and expectation, therefore Shavuos is a happy time because it establishes that efforts in our livelihood have successful.

The Talmud also explains that the revelation on Mount Sinai occurred on Shavuos. Therefore in counting the fifty days from the exodus to the giving of the Torah, we are also counting the days from when we received our freedom, to when we received our mission as a nation. It takes more than freedom alone to be a member of a nation of rabbis. To succeed a person must know how the world works, to have a flexible mind, and to have a glimpse of the Creator.

To obtain these qualities the counting of the omer makes use of kabala. Each of the seven weeks represents one of the seven sefiros. For example the first week is devoted to kindness, the third to beauty, and last to dominion. In addition each day of the week represents a sefirah. Therefore on the forty nine days we permute the seven sefiros against each other. For example we pair strength with success and basics with prestige. In this way we develop creativity in ourselves and see the world as a whole and with its components.

The ancient art of alchemy has motifs like the ones used in kabala. For example in kabala there are three prime letters, seven double letters, and twelve simple letters. These make up the entire aleph-beis and are considered the totality of creation. In alchemy there are three prime substances, seven basic metals, and twelve chemical processes. To a certain extent they represent everything in the physical world. The sefiros on the other hand are the garments of Hashem and the seeds of the human soul.

Both systems tie their seven items to the seven principle celestial objects and their twelve items to the twelve constellations of the zodiac. One of the goals of alchemy was to change lead into gold by means of the philosopher’s stone. The philosopher’s stone had many wonderful properties among them an elixir of life. The search for it was considered a person’s magnum opus.

This is similar to the Sefer Yetzirah when in discussing the letter of the aleph-beis tells us to understand them, use them, combine them, and even change them. In this way we come up with new ideas and insights. In addition we should consider good and evil, beginning and end, and the four directions of the compass. If we are diligent we will recognize a creation’s place and function and how Hashem rules over everything.

This idea is alluded to in Ethics of our Fathers 2:3 where we are told that things like mathematics and gematrias are appetizers for wisdom but the study of bird’s nests (Kinnin) and menstruation are the body of Halacha. Mishnayos Kinnin starts by saying that birds can be brought as sin offerings or burnt offerings. It then explains the effects of birds flying from one nest to another. It can become very intricate especially when it computes the possible results of seven nests. It is an elaborate permutation. There are similar calculations in Yabamos when considering the effect of illicit relations involving complex family relationships.

The prime use, though, of the sefiros is to understand the nature of the soul and the will of G-d. This may be the true philosopher’s stone. The spiritual acumen we develop through this exercise allows us to transform grains of barley into fine wheat bread, elevates us from being slaves in Egypt to priests of the All Knowing, and teaches us how to open up the eyes of the blind and bring prisoners in darkness into the light of day.

לע"נ האמא מלכה  בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

וגם בדואר אלקטרוני    ניתן באתר   http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/emor-omer-place-for-everything-and.html

Blogger Hebrew     http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/121.html

YouTube   http://youtu.be/L8GRWLF4ol0

אחרי\קדושים # 120: אֶת-שַׁבְּתוֹתַי, נָתַתִּי לָהֶם, לִהְיוֹת לְאוֹת, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם

הפטרה לספרדים לפרשת אחרי מות - קדושים, הוא מתוך ספר יחזקאל (כ ב-כ). הוא במידה רבה תוכחה לעם ישראל. פותח עם דברי ה', ושואל את זקני ישראל  אם הם מעריכים אותו. הנביא ממשיך שהם באמת צריכים להעריך. ולזכור את התועבת  שעשו בעבר.

בדרך כלל הקדוש ברוך הוא אינו חפץ להעניש את עם ישראל. בין הסיבות - כאשר הוציא ה' את ישראל ממצרים נתפרסם שמו ית' בעולם, וה' רוצה שכחו יהיה מפורסם בעולם הגשמי. לכן, גם כאשר עם ישראל נמצאים במצב נמוך, אפשר לטעות ולחשוב כי בלתי יכולות ביד ה' להענישם, אך לא כן הוא.

המתנות שאלוקים העניק לעם ישראל. הוא נתן להם הארץ המשובח מכל הארצות - זבת חלב ודבש.  נתן להם את השבת, ולימדם תורה ומצות.  

ארץ ישראל נחשבת כצבי לכל הארצות, כי הוא ארץ הקודש והארץ שהכי קרוב לה'. הוא השתבח ונקרא ארץ זבת חלב ודבש. חלב הוא בריא ודבש הוא מתוק. העניין הוא שא"י, קדושה, וקרובה לה', עושים את האנשים בריאים ומתוקים. לדחות את ארץ ישראל הוא לדחות את הקרבה לה', כדי להיות חולה ומר.

בנוגע להוראות התורה, צריך לשמור אותם ולחיות בהם. המשמעות של זה לא רק להתנהג לפי המצוות אלא המצוות מחיות את האיש. ההיבטים החיצוניים הם חברה מסודרת, ויתרונות של שיתוף פעולה. ההיבטים הפנימיים הם חיות פנימיות, תחושה של מטרה, ושלום עם הסביבה. הרעיון הבסיסי הוא כאשר החיים הם על פי החוק של השמים, עושה את החיים טוב יותר. עבודת אלילים הוא ערכים זרים והתנהגות מוזרה, שסופו של דבר להוביל לטומאת אדם.

המתנה השלישית שהוזכרה היא השבת. לשבת יש שלושה מרכיבים עיקריים: הפסקה מהעבודה, להינות מפירות העבודה שלנו, והכרה שהטוב שאנו מקבלים סופו של דבר מגיע מהקב"ה. עם זאת הסיבה העיקרית לכל הטוב שאנו מקבלים היא תמורה ללימוד מצוות התורה והוצאתם מהכוח לפועל.

בשבת אנו מציגים את מה שלמדנו ואת הברכות שקבלנו בגלל זה. זהו הסיבה שהחומש מתחיל באות "ב" בראשית, כי זה אות שמתחיל ברכה, והעולם נברא לברכות. תורת הברכות מתפשטות לכל הבריאה כולה. זהו היבט של קרן האור זורח מן השמים ומתפשט בכל עולם של חושך. כשאנשים רואים ביום השבת זרימה של ברכות, הם גם רואים את הזרימה של קדושה מהקב"ה לעם היהודי, וזה האות בין שניהם.

לע"נ האמא מלכה  בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח. 

ניתן באתר  http://dyschreiber.blogspot.co.il   וגם בדואר אלקטרוני   

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/achray-mos-kedoshim-sign-between-g-d.html

Blogger Hebrew     http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/120.html

YouTube   http://youtu.be/L8GRWLF4ol0

Achray Mos / Kedoshim: Sign Between G-d and Israel

The haftorah for Parshas Achray Mos / Kidoshim is Ezekiel 20:2-20. It is a largely a rebuke and opens with Hashem rhetorically asking the leadership of the Jewish people if they are about evaluate Him and give Him a grade. The prophet continues that they should really evaluate and judge the atrocities of the nation’s past.

By and large Hakadosh baruch Hu is loath to punish the nation of Israel. Among the reasons is that when He took them out of Egypt his reputation became tied to their wellbeing, and Hashem desires that his repute should be great in the physical world. Therefore when Israel is in a low state, it is possible to err and think because it is due to the lack of strength of their Power, and not the nation’s lack of righteousness.

The gifts that G-d bestowed on the nation of Israel are pointed out. The land he gave them is the prize of all lands, one which is flowing with milk and honey. He taught the people etiquette and how to be fair. Finally he gave the Jews the Sabbath.

The land of Israel is considered the prize of all lands because it is the holy land and the land that is closest to Hashem. It is praised by calling it the land of milk and honey. Milk is considered healthy and honey is considered sweet. The idea is that the land of Israel, sanctity, and closeness to G-d should also make a person healthy and sweet. To reject the land of Israel is to reject the glory of G-d’s hands. To become sick and bitter in the process is considered a sacrilege.

Concerning the instructions of the Torah, one is told to keep them and to live by them (וחי בהם). This means that not only should a person’s conduct always be according to the law, but also that the Torah is what keeps a person alive. The external aspects are an orderly society and the benefits of cooperation. The internal aspects are inner vitality, sense of purpose, and peace with one’s surroundings. The basic idea is that living according to heaven’s law makes a person’s life better. Idolatry is basically alien values and strange behavior, which ultimately lead to human defilement.

The third gift mentioned is the Shabbos. Shabbos has three major components: ceasing from work, enjoying the fruits of our labor, and recognizing that the good we receive ultimately comes from G-d. However the essential reason for any good we receive is recompense for learning the precepts of the Torah and applying them to our actions. 

On Shabbos we display what we have learned and the blessings we have received because of it. This is the idea is the Zohar that the Chumash begins with the letter “B” (ב) in Bereshis, because it is the same letter that starts bracha (blessing) and the world was created for blessings. From the Torah the blessings spread out to the entire creation. This is an aspect of a ray of light shining from heaven and spreading throughout a world of darkness. When people see on the Shabbos day the flow of blessings, they also see the flow of sanctity from G-d to the Jewish people, and this is the sign between the two of them.

לע"נ האמא מלכה  בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

וגם בדואר אלקטרוני    ניתן באתר   http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/achray-mos-kedoshim-sign-between-g-d.html

Blogger Hebrew     http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/120.html

YouTube   http://youtu.be/L8GRWLF4ol0

תזריע\מצורע-מחר חדש: ספור את הברכות שלך # 119

בשבת שלפני ראש חדש קוראים הפטרה "מחר חדש" בגלל המילים האלו. אבל אפשר לפרשו "מחר הוא חָדָשׁ". וזה למעשה תחילתו של פרק חדש בקשר בין דוד הרועה ושאול המלך.

אחרי ששאול נכשל בהריגת מלך עמלק, הקדוש ברוך הוא, דוחה אותו כמלך ישראל, והוא אמר זאת על ידי שמואל הנביא. זמן קצר לאחר פרק זה דוד בן ישי נמשח למלך, אך שאול ממשיך לשבת על כס המלוכה. כשהוא מתייסר על ידי רוח רעה מן ה', מאן דהו ממליץ לשאול להביא מישהו לנגן בנבל ולהרגיע אותו.

שאול מציע את דוד לא רק בגלל הצטיינותו כמוסיקאי, אלא גם המוניטין שלו בלחימה, צחות הלשון, ויופי. בנוסף ידע שה' איתו. כאשר דוד הובא, מיד שאול אוהב אותו מאוד. אחרי שדוד הורג את גלית, בנו של שאול יהונתן אוהב את דוד כנפשו ובפומבי מלביש אותו בכסותו המלכותית ובציוד מלחמה.

המצב משתנה מאוד לרעה  אחרי שיש לדוד נצחון  כל כך גדול במלחמה שהנשים שרות ששאול הרג אלפים אבל דוד הרג רבבות. שאול חושב מה עוד אפשר לתת לו חוץ מהממלכה ומאז מביט בדוד בחשד. כאשר שאול מתחיל להשתגע וזומם להרוג את דוד, הוא בורח. דוד נפגש עם יהונתן והם דנים במצב.

במקרה למחרת ראש חודש ונהוג למלך לעשות סעודה חגיגית. דוד מתכנן להיעדר ואומר ליהונתן להסביר למלך שדוד השתתף בזבח שנתי עם אביו והמשפחה בבית לחם. אם שאול כועס סימן שהוא שרוי ברוע ואין אפשרות לפיוס.

כאשר יהונתן עושה את מה שהציע דוד, שאול נכנס לזעם. הוא מקלל אותו ואומר שירושה אינה שלו וגם ממלכתו לא תהיה בטוחה כל עוד דוד חי. לאחר מכן הוא דורש שיהונתן ימסור לו את דוד להריגה. יהונתן, רותח מזעם ועוזב את השולחן. לאחר מכן הוא נפגש בחשאי עם דוד ואומר לו שהמצב הוא מעל לכוחותיהם. שניהם בוכים למכביר. יהונתן אומר לדוד שהם צריכים להיפרד בשלום, כי הם נשבעו בשם ה' כי ה' יהיה ביניהם ובני משפחותיהם לנצח.

חטאו העקרוני של שאול הוא שלא היה יכול לקבל את הרעיון שהכתר שלו יעבור למישהו אחר מאשר בנו. זו הסיבה שהוא לא הרג את מלך עמלק והמרדף המשוגע אחרי דוד.

אחרים גם היו צריכים להתמודד עם מבחן דומה. יש סיפור בתלמוד (ברכות כז:-כח.), שכאשר רבן גמליאל התנהג בצורה מאוד לא נכונה לחכמים, הם הוציאו אותו מתפקידו כראש הישיבה. כשבקשו את רבי אלעזר בן עזריה לקבל את התפקיד, הוא התייעץ עם בני ביתו. אשתו יעצה לו שרבן גמליאל כנראה יעשה תשובה ויוחזר למשרה הראויה לו ושאלה אותו אם הוא יכול לקבל את זה. "אמר לה [לשתמש אינש] יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר". פרש"י: כסא דמוקרא - כוס זכוכית יקרה שקורין לה בלשון ישמעאל ערקי"א ואומרים בני אדם במשל הדיוט יום אחד ישתמש בו בעליו ויתכבד בו ואם ישבר ישבר.

יש גם את סיפורו של רבי צבי הירש מפינסק, אשר ירש את אביו, הבעל שם טוב, כמנהיג של התנועה החסידית. הבעל שם טוב נראה לרב צבי ביארצייט הראשון שלו ואמר שהוא צריך להעביר את המנהיגות לתלמידו המובהק המגיד ממזריטש. למחרת הוא סיפר את החלום בבית המדרש ומצא כי למגיד גם היה את אותו החלום. עם זה שניהם השתנו מייד מקומות.

בפרקי אבות (ו א) נאמר, "אל תבקש גדלה לעצמך . . . יותר מלמודך עשה, ואל תתאוה לשלחנם של מלכים, ששלחנך גדול משלחנם וכתרך גדול מכתרם, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך". גם גמ' ברכות מג: ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב 'את הכל עשה יפה בעתו' (קהלת ג יא) מלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקב"ה אומנתו בפניו אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי תלה ליה קורא לדבר אחר ואיהו דידיה עביד. פרש"י: יפה לו אומנתו - ואפי' בורסי נאה לו אומנתו בעיניו ועשה הקדוש ב"ה כן שלא יחסר העולם אומנות; קורא - רך הגדל בדקל תלה אותו לחזיר והוא יגלגלנו באשפה שזו היא אומנתו.

נראה שהנקודה היא שהמשאב הגדול ביותר של אדם והמקור להנאה הוא נשמתו הייחודית. כשמתעמק מה הכישרונות שיש לו ומה באמת עושה לו שמח, הוא רואה שיש דברים שנועדו רק בשבילו; לכן, אין צורך לרדוף אחרי דברים נוצצים ששייכים למישהו אחר. ישנם רבים אשר מעדיפים להיות גדול הדור, זמר האופרה הגדולה ביותר, או שחקן הכדורגל הטוב ביותר, מלהיות נשיא ארצות הברית. אחרים רוצים כסף, חוכמה, בריאות, יופי, אמת, משפחה נפלאה, או משפחה אוהבת. לפעמים האדם רק צריך לספור את הברכות שלו.

לע"נ האמא מלכה  בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

וגם בדואר אלקטרוני    ניתן באתר   http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English     http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/machar-hodesh-count-your-blessings.html

Blogger Hebrew     http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/119.html