הלב של
ה"מגיד”, הוא הסיפור של יציאת מצרים עם דגש מיוחד על עשרת המכות. סיפור
היציאה הוא כ -520 מילות והדיון על עשר
המכות הוא על 230 מילות. יש גם הקדמה
ואחרית דבר.
ההקדמה
נפתחת עם הזמנה לכל מי שזקוק להצטרף לליל ההסדר. היא ממשיכה בכך שאנחנו עדיין
עבדים בגלות אבל יש תקווה ששנה הבאה נהיה חופשי ובירושלים. העם היהודי האיץ לספר
את הסיפור, ואנקדוטה קלה כיצד ארבעה מחכמי התלמוד נשארו ערים כל הלילה וספרו
ביציאת מצרים. אנשים שרואים כחובה לערוך ליל הסדר מאופיינים כחכמים ואלו שלא
מאופיינים כרוע. דרשה תלמודית עוסקת בלהסביר את התאריך והשעה של ליל הסדר.
גישור
לסיפור עצמו, היציאה ממוקמת בתוך הקשר דתי והיסטורי. זה מסביר שאבותיו של אברהם
אבינו היו עובדי אלילים, אבל עכשיו הקב"ה קרב אותנו לשירותו. כמו כן, שיעקב,
נכדו, הביא את מה שהפך למשפחה מורחבת למצרים. ההגדה מוסיפה שלא רק בסיפור של פסח
מישהו רצה להרוג את כל בית ישראל, אלא זה קורה בכל דור ודור, אבל הקדוש ברוך הוא מצילנו
מידם.
הסיפור עצמו של חג הפסח מסופר דרך חקירה של נוסח ההצהרה שנעשתה כאשר
הבכורים הובאו לבית המקדש (דברים כו
ה ח). ארמי רצה לאבד את אבא שלי לכן הוא ירד
למצרים כשהוא היה מעט ושם הפך לאומה גדולה וחזקה. המצרים השמיצו אותנו, הלקו
אותנו, ונתנו לנו עבודה קשה. אנחנו זעקנו לה', האלוקים
של האבות שלנו, והוא שמע
את הקול שלנו וראה את הסבל, המצוקה, והרדיפה שלנו. אז ה' לקח אותנו ממצרים ביד חזקה, בזרוע
מושטת, במורא, באותות ומופתים.
ההגדה בעצם מרחיבה את המושגים בפסוקים אלה, כמו גם הבאת מקורות מקראיים אחרים. האזכור של ניסים הופך קרש קפיצה לתאר את עשרת מכות. לפעמים המכות מכונות אצבע אחת של ה' וטביעתם של המצרים נקרא
יד ה', ולכן מספר המכות מוכפל בחמש. בתיאור תהילים עח מט המכות משתמשות בחמישה ביטויים: חרון אפו, עברה, זעם, צרה, משלחת מלאכי רעים. התוצאה היא עלייה של 25 הגלומות
בעשרת מכות שגרמו להם להיות ממש כמו 250.
אחרית דבר מכיל את השיר,
דַּיֵּינוּ.
זה מפרט את החסדים, מושר בדרך כלל, שהקב"ה העניק לעם היהודי החל מיציאת מצרים וכלה בבניית בית המקדש. בהמשך, סעיף מוקדש לכל אחת משלושת הסמלים של חג הפסח, מצות, ירקות מרים, ועצם שוק המייצג את הארוחה החגיגית שנאכלה בירושלים. הסעיף האחרון קובע כי בכל הדורות כל איש מחויב לראות
את עצמו כאילו הוא יצא באופן אישי מצרים,
כי זה לא היה רק אבותינו שהקדוש ברוך הוא גאל ממצרים, אלא אותנו גם כן.
אפשר לשאול מדוע ההגדה מספרת את סיפור היציאה דרך
אספקלריא של הבאת הביכורים לבית המקדש לכאורה היה פשוט יותר לספר את הסיפור כפי
שהוא באמת התרחש. נראה שהסיבה להיות בכל הנדודים וההרפתקאות שלנו, אנו לא באמת הגענו עד שהוקמנו באופן מלא בארץ ישראל
והבענו את ההודיה שלנו בבית המקדש בירושלים.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
Blogger English
http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/passover-understanding-story-in-haggadah.html
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2015/04/blog-post.html
YouTube https://youtu.be/FIC_NZZjfQct
No comments:
Post a Comment