Bava Kamma 2b-5a: Fathers of Damages

 בס"ד

The beginning of Gemara Bava Kamma deals with property damages. It is largely an exposition on Exodus 21:25 to 22:16 which is largely the original source for the bulk of these laws. The Talmudic analysis at times is succinct and elucidating. At other times though, the logic is elusive and may leave the impartial reader exasperated.   

The first mishna states that there are four fathers, meaning broad categories of damages: the ox, hole, מבעה (maveh), and fire. There is no apparent understanding of the word maveh and Rashi comments that it will be explained later on. Students typically find this irritating. Anyway ox refers to an ox that gores, bites, butts, tramples or generally engages in unexpected aggressive activity. A hole refers to a hole in a public area and generally to any public hazard. There is a debate concerning what maveh means. One opinion is that it refers to an animal eating particularly from the field of someone other than its owner. However a second opinion is that it refers to damages caused by a human being including while sleeping. Fire also includes dangerous volatile  substances. 

A goring ox, a hazardous hole, a hungry ox, and a fire are consistent with the narrative in the Chumash and explain the concept of damages especially in ancient times. The opinion that maveh means man has a basis in the text and the concept of damages albeit a weak one. It frequently shows up in the discussion in the Gemara and can be, at least to me, confusing, irritating, and puzzling. However if a person’s head is in a synagogue with a number of people who study there, it can at some point be viewed affectionately as a discussion among those that regularly study the sacred texts. This in fact is the Talmudic style and is typical.

The Gemara then investigates whether the Mishna or the Chumash is being redundant in these four categories. The conclusion is that they are conceptually different therefore will have different rules, some of them unique. This seems to me to be intuitively obvious. However the Gemara spends many words painstakingly examining if any category can be covered by the others. 

Rabbi Oshaya taught that there are thirteen fathers of damage. They are the four primary categories enumerated in the mishna, the four bailees, and the five types of damage. The four bailees are: 1) The person who agrees to watch something as a favor and is not paid, 2) the borrower, 3) the paid guard, and 4) the renter. The five types of damage one is liable to pay for injuring another person are: 1) decrease in the injured party’s market value if he was a slave; 2) pain; 3) medical expenses; 4) sick leave; and 5) embarrassment.  

Rabbi Ḥiyya teaches that there are twenty-four fathers of damage. They include the thirteen of Rabbi Oshaya. The remaining eleven are culled from the narrative in the Chumash. This includes things like compensation a thief must pay to the victim, sexual abuse, and profanation of sacred articles. On some articles there is a debate as to whether the payment is for damages or in fact is a fine.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

What is Holiness?

 בס"ד

Probably the characteristic of holiness is the most basic idea in religion. But, what is it? God is considered by definition holy and the closer anything to Him is the more holy it is. Therefore anything that is dedicated or consecrated to God or a religious purpose is reckoned as holy. Conversely profane is the antithesis of holy and the further something is from God, the less holy it is. These would be things that are evil and stained by sin. Since God is perfect in goodness and righteousness, evil would be distant from Him. Sin is the violation of God’s will and the opposition to righteousness. 

 

This idea can be illustrated by a parable similar to the one by Maimonides in, “The Guide for the Perplexed”. In it there is a king in his palace. Some of his subjects have entered the inner chambers of his palace where they are close to the ruler, see him and speak to him. Others are in the capital city where they often come into contact with the king. Further away are those who live in the countryside and only see the king infrequently. Those furthest away live in the wilderness and on distant islands, where contact with the king is a rare act of grace. The king is a metaphor for the holy One, blessed be He. He is the embodiment and the source of all holiness. That which is most holy are the things closest to the King of the universe. The least holy is that which is most distant. 

An objection can be raised that since Hashem is everywhere then nothing is closer to Him than anything else. However, holiness is the habit of being of one mind with God. What is the mind of God? The mind of God speaks to us in the Tanakh particularly as recounted by the prophets. It is the habit of agreeing in God's judgment, hating what He hates, loving what He loves, and measuring everything by the standard of His Word. We become holy by clinging to God's ways as revealed in his holy word, the Bible. God calls each of us to mature in his plan for our lives by following the instructions found in sacred texts that are taught by talmedei chachamim.

 

It is a life of discipline, focus, and attention to matters of righteous living. Such dedication to God transforms our lives to God's glory rather than conforming to the vanities of the moment. This would include our thoughts, words, and actions. In addition there is sanctity of time for example the Jewish holidays, and sanctity of place for example the synagogue and Western Wall. We are called to be holy. This is acquired by Torah study, prayer, and keeping the mitzvahs. As we encounter Hashem in His holiness it is possible for us to see ourselves and the world as they truly are.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

מהי קדושה? # 417

 בס"ד

כנראה המאפיין של הקדושה הוא הרעיון הבסיסי ביותר בדת. אבל מה זה? אלוקים נחשב בהגדרה קדוש וככל שמשהו קרוב אליו יותר כך הוא קדוש יותר. לכן כל דבר שמוקדש לאלוקים או למטרה דתית נחשב כקדוש. לעומת זאת חולין הוא ההפך מקדוש וככל שמשהו רחוק יותר מה', כך הוא פחות קדוש. אלו יהיו דברים רעים ומוכתמים בחטא. מכיוון שה' מושלם בטוב ובצדק, הרוע יהיה רחוק ממנו. החטא הוא הפרה של רצון האל וההתנגדות לצדק.

אפשר להמחיש רעיון זה על ידי משל דומה לזה של הרמב"ם ב"מורה לנבוכים". יש בו מלך בארמונו. כמה מנתיניו נכנסו לחדרים הפנימיים של ארמונו שם הם קרובים לשליט, רואים אותו ומדברים איתו. אחרים נמצאים בעיר הבירה שם הם באים לעתים קרובות במגע עם המלך. רחוק יותר נמצאים אלה שגרים בכפר ורואים את המלך רק לעתים רחוקות. הרחוקים ביותר חיים במדבר ובאיים מרוחקים, שבהם המגע עם המלך הוא מעשה חסד נדיר. המלך הוא מטפורה לקדוש ברוך הוא. הוא ההתגלמות והמקור לכל הקדושה. מה שהכי קדוש הם הדברים הקרובים ביותר למלך היקום. הפחות קדוש הוא זה שהוא הכי רחוק.

ניתן להעלות קושי שמכיוון שה' נמצא בכל מקום אז שום דבר לא קרוב אליו יותר מכל דבר אחר. עם זאת, קדושה היא ההרגל להיות בנפש אחת עם אלוקים. מה דעתו של אלוקים? מוחו של אלוקים מדבר אלינו בתנ"ך, במיוחד כפי שסופר על ידי הנביאים. זהו ההרגל להסכים במשפטו של אלוקים, לשנוא את מה שהוא שונא, לאהוב את מה שהוא אוהב ולמדוד הכל לפי הסטנדרט של דברו. אנו הופכים לקדושים על ידי דבקות בדרכי אלוקים כפי שמתגלות בדבר הקדוש שלו, התנ"ך. אלוקים קורא לכל אחד מאתנו להתבגר בתוכניתו לחיינו על ידי ביצוע ההנחיות המצויות בטקסטים הקדושים הנלמדים על ידי תלמדי חכמים.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

ישעיהו מב ט - מהאבסורד לנשגב # 416

 בס"ד

אמר הנביא ישעיהו (מב ט), "הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה־בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם". "אתה" פירושו עם ישראל. לגבי הנבואות הראשונות יש הסברים שונים. רש"י מעיר שהראשונים מתייחסים לנבואה שניתנה לאברהם אבינו שצאצאיו יהיו בגלות מצרים. זו בהחלט אחת הנבואות הראשונות הנוגעות לעם ישראל. אולם הרד"ק אומר שהראשונים מתייחסים לפלישת סנחריב ליהודה, שהתרחשה קודם לכן בחייו של ישעיהו. לגבי הנבואות החדשות הרד"ק ממשיך כי אלו נבואות חדשות על אירועים שעדיין לא התרחשו. בדיוק כפי שהתגשמו הנבואות המוקדמות כך גם הנבואות האחרונות יתקיימו. כמו הנבואות המוקדמות התקיימו כך גם הנבואות האחרונות. במקרה זה מדובר בבשר על עידן של אמונה אוניברסלית באלוהים עם הניסים, היסורים והשמחה שיבואו בתחילתו. המטאפורה לקוחה מצמחים ופרחים כאשר המילה תִּצְמַחְנָה מתייחסת לצמיחת צמחים הכוללת דברים כמו שליחת נצרים וניצני פרחים. הביטוי אומר לפני שיש גידול כלשהו בצמח או אפילו סימנים לחיים. הרעיון הוא שאלוהים חשף אירועים עתידיים לפני שהיה משהו שעל פיו ניתן להסיק שהתרחשויות כאלה יתקיימו. לכן זה לא היה תחזית המבוססת על חוכמה אנושית. במקום זאת, האירוע התבסס על ידיעת הכל וכל-יכולתו של הקדוש ברוך הוא.

דוגמה לכך היא סיפורה של עיר מורעבת, הנצורה על ידי צבא רב עוצמה. בשעת צרה גדולה אמר אלישע הנביא בשם ה' שלמחרת האוכל יהיה בשפע ובזול. כאשר קצין המלך דחה תחזית זו, השיב אלישע כי יראה את התגשמותה אך לא ישתתף בשפע. באותו ערב שמע צבא האויב מהומה בלתי מוסברת ונמלט כשהוא משאיר אוצר של מזון. כשהידיעה הגיעה לנצורים, הייתה דריסה למחנה הנטוש שבה נרמס הספקן בדבר ה'. דוגמה נוספת תהיה הנבואה לאברהם על לידתו הקרובה של בן כאשר אשתו עברה מזמן את גיל הפוריות. מכיוון שאירועים אלו נחזו בזמן שהם נראו בלתי סבירים או אפילו מגוחכים, התרחשותם בפועל היא הוכחה שהם באו מאלוהים. כמו כן, הגשמת הנרטיב שלהם היא הוכחה לקדושת ספרי התנ"ך.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Isaiah 42:9: From the Absurd to the Sublime

 בס"ד

The prophet Isaiah (42:9) declares, “Behold, the first prophecies have occurred and the new ones I’m declaring, before they flower I will announce them to you”. You means the people of Israel. Concerning the first prophecies (הָרִאשֹׁנוֹת) there are various explanations. Rashi comments that the first ones refers to the prophecy given to Abraham our prophet that his descendents would be in exile in Egypt. This is certainly one of the first prophecies concerning the nation of Israel. The Radak, though, says that the first ones   refers to the invasion of Judea by Sancheriv, which had occurred earlier in the life of Isaiah. Concerning the new prophecies (וַחֲדָשׁוֹת) the Radak continues that these are new prophecies about events that are yet to occur. Just like the early prophecies came to pass so too will the recent prophecies. In this case it is the heralding of an era of universal faith in God with the miracles, travails, and joy that will come at its onset. The metaphor is taken from plants and flowers with the word תִּצְמַחְנָה referring to the springing up of plants which includes things like sending out shoots and flowers budding. The phrase means before there is any growth in the plant or even indications of life. The idea is that God revealed future events before there was anything by which it might be inferred that such occurrences would take place. Therefore it was not a prediction based on human sagacity. Rather the event was based on the omniscience and omnipotence of the holy One, blessed be He.

An example would be the story of a starving city, besieged by a large powerful army. At a time of great travail Elisha the prophet said in the name of God that the next day food would be plentiful and cheap. When an officer of the king rejected this prediction, Elisha replied he would see its fulfillment but not partake of the bounty. That evening the enemy army heard an inexplicable tumult and fled leaving a treasury of food. When the news reached the beleaguered, there was a stampede to the abandoned camp in which the one skeptical of the word of God was trampled. Another example would be the prophecy to Abraham of the imminent birth of a son when his wife was long past child bearing age. Because these events were foretold at a time when they seemed unlikely or even ridiculous, their actual occurrence is proof that they came from God. Likewise the fulfillment of their narrative is a proof of  the sanctity of the books of the books of the Bible. 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

דרש לראש השנה מאת הרב ברייטוביץ מישיבת אור שמח

בס"ד 

ביום שני, י"ט בספטמבר, כ"ג אלול, בהשתתפות החברותא שמואל, הלכתי להרצאתו של הרב ד"ר יצחק ברייטוביץ. הרב ברייטוביץ הוא מרצה בכיר בישיבת אור שמח בירושלים. הוא הרב לשעבר של בית הכנסת וודסייד בסילבר ספרינג, מרילנד, ופרופסור חבר למשפטים באוניברסיטת מרילנד. הוא קיבל הסמכה לרבנות מהמכללה לרבנים נר ישראל ותואר במשפטים מבית הספר למשפטים בהרווארד. הדרשה נערכה במרחק קצר מדירתי בישיבה בבית הכנסת קהילת יראי השם. 

כהקדמה פתח בהזכרת ראש השנה הראשון לאחר חזרת היהודים לארץ הקודש לאחר גלות בבל כמתואר בספר נחמיה. כעבור זמן מה הוא סטה לדיון על התפילה וּנְתַנֶּה תֹּקֶף. קשה לתרגם את הכותרת והכי טוב שיכולתי להמציא הוא "ומתוקף". הרב ברייטוביץ הדגיש את השימוש שלו בנושא "תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". הוא ציין כי השפה המדויקת משמשת בתלמוד הירושלמי. התלמוד הבבלי מוסיף שינוי השם ושינוי המקום. נעשה ניסיון ליישב בין שני הקטעים שהתמזגו עם הרעיון של אחדות ישראל.

לאחר מכן עבר הרב ברייטוביץ לגוף דרשתו ואמר שהוא רוצה להעלות ארבע נקודות. הראשון הוא שראש השנה הוא יום השנה ליצירת אדם הראשון כפי שמתואר בספר בראשית. הנקודה השנייה הייתה שעלינו להיות אסירי תודה על עוד שנת חיים.

שלישית נכנס לדיון במשנה שאפשר לעשות שופר מקרן של כל בהמה מלבד פרה. הוא סיפר על ההסבר המסורתי לפיו מאשים אינו יכול להיות מגן. מכיוון שפרה נזכרת בחטא של עגל הזהב לא ניתן להשתמש בה כדי להתחנן לרחמים על העם היהודי. לנקודה הרביעית המסכמת הוא השתמש בביטוי "החזר על השקעה" והזכיר את השימוש המודרני שלו וכיצד הוא חל על ימים נוראים. הוא אמר שבזמן זה הקדוש ברוך הוא שוקל את שיעור התשואה על כל בני האדם ובכך הוא מחליט מה יהיה מנת חלקם לשנה                         הקרובה.

מאחל שכל קוראיי בימים הקרובים יהיו כתובים וחתומים בספר החיים הטובים!

יוסף תוקע בשופר:

https://youtube.com/shorts/Yb2XgBrpins?feature=share 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Pre Rosh Hashanah Address by Rabbi Breitowitz of Yeshiva Ohr Somayach

בס"ד

On Monday, 19 September, 23 Elul, attending with my study partner Shmuel, I went to a lecture by Rabbi Dr. Yitzchak Breitowitz. Rabbi Breitowitz is a senior lecturer at Yeshiva Ohr Somayach, Jerusalem. He is the former rabbi of the Woodside Synagogue in Silver Spring, Maryland, and associate professor of law at University of Maryland. He received rabbinical ordination from Ner Israel Rabbinical College and his law degree from Harvard Law School. The sermon was held a short distance from my apartment at a yeshiva in the Kehilas Yirey Hashem M3 (קהילת יראי השם) synagogue. 

As a preface he started with mentioning the first Rosh Hashanah after the Jews returned to the Holy Land after the exile in Babylon as described in the book of Nechemia.  Sometime later he digressed into a discussion of the prayer וּנְתַנֶּה תֹּקֶף (Unasana Tokef). The title is difficult to translate and the best I could come up with is, “And Validated”. Rabbi Breitowitz emphasized its use of the theme, “Repentance, Prayer, and Charity pass away the bad of the decree”. He noted that the exact language is used in the Jerusalem Talmud. The Babylonian Talmud adds changing your name and changing your place. An attempt was made to reconcile the two passages which melded with the concept of the unity of Israel. 

Rabbi Breitowitz then moved onto the body of his sermon saying that he wanted to make four points. The first is that Rosh Hashanah is the anniversary of the creation of Adam the first man as described in the book of Genesis. The second point was that we should be thankful for another year of life.

Third he went into a discussion of the mishnah that a shofar can be made from the horn of any animal except a cow. He recounted the traditional explanation that an accuser cannot be a defender. Because a cow recalls the sin of the Golden Calf it cannot be used to plead for mercy on the Jewish people. For the concluding fourth point he made use of the expression, “return on investment” mentioning its modern use and how it applies to the Days of Awe. He said that at this time the Holy One, blessed be He, considers the rate of return on all human beings and with that He makes a decision what will be their lot for the coming year.

Yoseph sounds the shofar:

https://youtube.com/shorts/Yb2XgBrpins?feature=share

Wishing that all my readers in the coming days will be written and sealed in the Book of Good Life!

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com