יד יוסף # 400; ישעיהו ו ג - קדוש, קדוש, קדוש

 בס"ד

ספר ישעיהו מתאר את חזון ה' של הנביא על כסאו. מלאכי האש קראו זה לזה: "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל העולם כבודו" (ישעיהו ו, ג). בעניין הקדושה מעיר מצודת דוד שפירושו של פסוק זה אומרים שהוא מקודש ומתנשא בעולם המלאכים, בעולם העליון ובעולם השפל.

הקדושה היא הנושא המרכזי שלפיו מבינים ישראל את ה' ואת יחסיו עמו. הוא נקרא קדוש בתפילה עלינו. עלינו מיוחס ליהושע בן נון, מה שהופך אותו לשימוש מוקדם מאוד. השימוש הפופולרי היום מוציא את הביטוי הקדוש ברוך הוא. עם זאת, קשה להבחין במונח קָדוֹשׁ בבירור והוא כרוך במסתורין, חוסר גישה והתעלות. לעתים קרובות זה מעורר תגובות לא רציונליות מבני אדם. זה כרוך בפחד ואימה השזורים ביראה ובקסם.

בשפה התנ"כי - עברית, 'קודש' משמשת כשפת הנישואין והקנאה הקשורה בה. במיוחד גבר מצהיר בפומבי שהוא אוהב את האישה הזו והיא שלו. בתוך הקדושה יש אמות מידה פנימיות של טוהר וצדק, הנושאות השלכות מוסריות ואתיות חזקות. אלה כוללים טוהר מיני בתוך ומחוץ לנישואין, ריבונות, כניעה והתחייבויות לכל החיים. יש גם תכונות של אמון, קביעות וסובלנות.

היבטים אלו נוגעים גם ליחסים בין ה' לבריאה ובראשונה לעם ישראל. הקדושה מבדילה בין נקי למלוכלך שגדל להפרדה בין הקודש לחול. בין התוצאות יש חיים וחיוניות. על מנת להתייחס לה', ישראל חייבים להיות נקיים וטהורים. כל החיים נתפסים כבעלי אפשרות לעבור מהטבעי לרוחני, מהחולין לקודש, וזו שליחותם של ישראל לקדש את החול.

יום גדול ליד יוסף, זה הגליון ה 400. קניתי כובע לכבודו.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"חה

עלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Isaiah 6:3 - Kadosh, Kadosh, Kadosh

 בס"ד

The book of Isaiah describes the prophet's vision of G-d on his throne. The fiery angels called to each other, "Holy, holy, holy, is the Lord of hosts, the whole world is filled with his glory”, (Isaiah 6:3). Concerning holy, the Metzudat David commented that this verse meant to say that He is sanctified and exalted in the world of the angels, the metaphysical world, and the lowly world.

Holiness is the central theme by which Israel understands G-d and its relationship with Him. He is called Kadosh in the prayer עלינו. Alenu is attributed to Yehoshua ben Nun, making it a very early usage. The popular usage today culls the phrase, the holy One, blessed be He (הקדוש ברוך הוא - haKadosh baruch Hu). However the term קָדוֹשׁ can be difficult to distinguish clearly and involves mystery,  unapproachability, and transcendency. Often it elicits irrational responses from humans. It involves fear and dread that is interwoven with awe and fascination.

In post Biblical Hebrew holy is used as the language of marriage and its associated jealousy. Specifically a man is publicly declaring that he loves this woman and she is his. Within holiness are internal standards of purity and righteousness, which carry strong moral and ethical implications. These include sexual purity within and outside of marriage, sovereignty, submissiveness and lifetime commitments. There are also attributes of trust, permanence, and tolerance.

These aspects also relate to the relationship between G-d and the creation and firstly to the nation of Israel. Holiness distinguishes between clean and dirty which grows into a separation between the sacred and the profane. Among the results is life and vitality. In order to relate to Hashem, Israel must be clean and pure. All of life is seen as having the option of moving from the natural to the spiritual, from the secular to holy, and it is the mission of Israel to sanctify the profane.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Key Points: יתרו, Yithro

 PARSHA

1.  Yithro and his pyramid
2. Prologue to ten commandments
3. Ten commandments
4. Epilogue to 10 commandments

HAFTARAH

Isaiah 6 and 7

1. I saw the Lord sitting על כסא רם ונשא
2. אחז war
3. פלא יועץ

פרשת בשלח - עוזרים אחד לשני # 399

 בס"ד

כשהייתי בישיבה סיפר הרב סיפור משל פופולרי. הוא שאל שאלה מה ההבדל בין גן עדן לגיהנום? הוא ענה בגיהנום האנשים הושיבו סביב שולחן מלא באוכל טעים שהם יכלו לאכול רק עם כף. אולם הכפות היו ארוכות מאוד ואי אפשר היה להביא את האוכל אל הפה. כתוצאה מכך הם היו עצובים מאוד. בגן עדן הם היו באותה מסיבה אבל האנשים האכילו זה את זה בכפות הארוכות מאוד. כתוצאה מכך כולם שמחו מאוד.

כשבני ישראל עזבו את מצרים ואת עבדותה הם מצאו עצמם נרדפים על ידי מרכבות פרעה וחוסמים על ידי ים סוף. באותו רגע אמרו למשה,"הֲמִבְּלִי אֵין־קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם", (שמות יד יא). דברי ישראל היו קשים מאוד, בכל זאת משה נתן להם תשובה טובה והקדוש ברוך הוא עשה נס. ים סוף התפצל כדי שישראל תוכל לעבור בבטחה, וכאשר מצרים באה בעקבותיה, היא חזרה למסלולה הטבעי והטביעה אותם.

במדבר האומה מצאה את עצמה ללא מים. בגלל זה העם התחיל לקטר על משה. שוב התגובה משמים הייתה חביבה ומים הפכו זמינים. פירוש רש"י, "לעם וראה קשי ערפן שלא נמלכו במשה בלשון יפה בקש עלינו רחמים שיהי' לנו מים לשתות אלא נתלוננו", (ראה שמות טו כה).

כעבור חודשיים וחצי האנשים רטנו שוב על משה כי לא היו מרוצים מהאוכל. ה' שלח להם את המן מהשמים אבל הפעם הם נזפו בהתנהגותם. בשלב זה ניתן להבחין בדפוס התנהגות כללי.

כעבור זמן מה בספר במדבר התלונן האנשים על ה' ומשה אמרו, "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ־הָעָם בַּדָּרֶךְ. וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל", (במדבר כא ד ה). למעשה המן היה בסדר, האנשים פשוט הפכו להיות סוררים. הפעם אמנם התגובה הייתה חמורה ואלוקים שלח נחשים להכיש את האנשים. לזכותם ייאמר שהם הכירו בטעותם והתנצלו אז משה התפלל עבורם. הנחשים נלקחו ורבים מהם נרפאו כראוי.

הנקודה היא שבעולם הזה אנשים לא מקבלים אוטומטית את כל הדברים שהם צריכים או רוצים. עם זאת, הרבה פעמים דברים זמינים לפי בקשה. לפעמים יש צורך להסתדר בלי. פעמים אחרות זה דורש עבודה וסיוע של אחרים. זו אפילו יכולה להיות ברכה. לעתים קרובות התוצאות הטובות ביותר מתקבלות כאשר אנשים משתפים פעולה ועוזרים זה לזה. למעשה זו אחת הברכות שנאמרות לאחר האכילה, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת. בו אנו מודים לאלוקים על יצירת סוגים רבים ושונים של נשמות וכן על הדברים שחסרים להם. לעתים קרובות זה יוצר עולם שבו אנשים מתרכזים בדברים שהם הכי אוהבים ועושים טוב יותר מאחרים. הם יכולים אפילו להחליף או לעזור עם זה. אחרים בתורם יחזרו ויעזרו גם להם כשהם צריכים את זה והעולם יהיה מקום מאושר יותר.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם

ספר דניאל - נבוכדנצר - השפיות שלי חזרה

 בס"ד

ההפטרות לתחילת ספר שמות עוסקות בנבוכדנצר בגלל כיבוש מצרים. ההרס שהוא גרם להם הופך לחבר מועיל לעשר המכות ולקריעת ים סוף. הספרות הדתית עליו עומדת בסתירה קשה. עבור התלמוד והפרשנויות המודרניות זו שנאה פנימית להרס בית המקדש. באופן מוזר, אלפי שנים מאוחר יותר הוא עדיין מטיל פחד בלבבות העם היהודי.

ספר ירמיהו הציג את נבוכדנצר כמטה של הקדוש ברוך הוא נגד העמים החוטאים, ובמיוחד ממלכת יהודה, כובש אכזרי, ושליט העולם הממונה על ידי אלוהים. הוא היה הרבה יותר דמים ממלכי יהודה וישראל. אף על פי כן, דניאל הנביא היה חבר בולט בחצרו ופירוש החלומות שלו חשוב במיוחד. זאת בניגוד לצידקיהו מלך יהודה, שלא רק שלא קיבל את נבואות ירמיהו, אלא גם השליך אותו לכלא. חטאו של נבוכדנצר היה גאווה בעצמו שעליה חזר בתשובה רבה, ולאחר ניסיון קשה, הוא התגאה בכך שקלט את הכלל, העמוק, המקיף את ה', העליון.

ספר דניאל עוסק בפירוש חלק מחלומותיו של נבוכדנצר. בראשון (דניאל ב) הוא מוטרד קשות. הוא אינו מסוגל להיזכר בחלום, ודורש מהמיסטיקנים שלו לא רק לפרש אותו, אלא לומר לו מה היה החלום מלכתחילה. כשהם עונים שדבר כזה הוא בלתי אפשרי, המלך מחליט להוציא את כולם להורג. הסוד מתגלה לדניאל בחיזיון לילה.

החלום הוא על פסל שנפגע מאבן שנחצבה ממנו וגורמת לו להתפורר. לאחר מכן, האבן הופכת להר שממלא את העולם. לפסל ארבעה חלקים. הראש זהב וכפות הרגליים מעורבות ברזל וחמר. אלה מייצגים את ארבע האימפריות הבסיסיות. האבן היא מלכות חמישית שהיא מלכות השמים על הארץ. ראש הזהב מייצג את ממלכת נבוכדנצר שהיא ראש כל האימפריות.

נבוכדנצר חולם עוד חלום נבואי מפחיד שאת סיפורו הוא מספר במכתב לעולם. תוכן החלום הוא סמלי. דניאל מפרש את זה באומר שלמלך יהיה ניסיון נורא שאחריו יידע באמת שהעליון שולט במלכות בני האדם ונותן אותו למי שירצה (ראה כב). כמו כן שהנסיון יסתיים וממלכתו תהפוך לממלכת מתמשכת, כאשר הוא יודע שהשמים אכן שולטים (ראה כג).

שנים עשר חודשים לאחר מכן מתגאה נבוכדנצר באומרו, "האין זו בבל הגדולה שבניתי כמעון המלכותי, בכוחי האדיר ולתפארת הוד מלכותי?", (ראה כז). באותו שלב נבוכדנצר איבד את דעתו. "הוא הורחק מאנשים ואכל עשב כמו שור. גופו היה ספוג טל השמים עד שצמחו שערו כנוצות נשר וציפורניו כציפורני ציפור”, (ראה ל).

בתום שבע שנים, "אני, נבוכדנצר, נשאתי את עיני לשמים, ושפיותי הושבה לי. ברכתי את עליון, והללתי והללתי את חיי עולם, אשר שלטונו שלטון עולם ומלכותו עומדת לאורך הדורות. כל יושבי הארץ אינם מוערכים. הוא עושה כרצונו עם צבא השמים ועם יושבי הארץ. אין מי שיעצור את ידו או יגיד לו 'מה עשית?' שם ואז הושבה לי שכלי, והוד והדר הושבו לי לתפארת מלכותי. חבריי ואצילי חיפשו אותי, והוקמתי מחדש על מלכותי, וניתנה לי גדלות נוספת. אז עכשיו אני, נבוכדנצר, משבח, מרומם ומפאר את מלך השמים, שכל מעשיו צודקים ודרכיו נכונות, והוא מסוגל להפיל את המתנהגים ביוהרה" (ראה לא לה).

נראה שזו המסקנה לא רק לגבי נבוכדנצר אלא הניסיון של עם ישראל מהתקופה שהחלה בכיבוש ישראל תחת יהושע ועד מעט לאחר חורבן בית המקדש הראשון. בעצם, הם באמת לא קיבלו את זה שצריך לקחת ברצינות את דברי הנביאים, במיוחד הביקורת החברתית ואיומי ההרס כשהגאווה היא רעל יסודי.  

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Parshat BeShalach - Helping Each Other

 בס"ד

When I was in yeshiva the rabbi told a popular metaphoric story. He asked  rhetorically what is the difference between heaven and hell? He answered in hell the people were seated around a table filled with tasty food which they could only eat with a spoon. However the spoons were very long and it was impossible to bring the food to the mouth. Consequently they were very sad. In heaven they were at the same party but the people were feeding each other with the very long spoons. As a result they were all very happy.

When the children of Israel left Egypt and its slavery they found themselves being persued by the chariots of Pharaoh and blocked by the Red Sea. At that point they said to Moses, “Was it for a lack of graves in Egypt that you brought us to die in the wilderness? What have you done to us, taking us out of Egypt?” (Exodus 14:11). The words of Israel were very harsh, nevertheless Moshe gave them a kind answer and HaKadosh Baruch Hu performed a miracle. The Red Sea split so Israel could pass through in safety and, when Egypt followed, it returned to its natural course, drowning them.

Once in the desert the nation found itself without water. Because of this the nation started grumbling against Moshe. Again the response from heaven was basically kind and water became available. Rashi comments that they should have enquired of Moshe using pleasant language saying, “Ask that we should be shown mercy and that water should be given to us”. 

Two and a half months later the people grumbled against Moshe again because they were dissatisfied with the food. G-d sent them manna from heaven but this time they were chided about their behavior. At this point though a general pattern of behavior can be discerned. 

Sometime later in the book of Numbers the people complained about Hashem and Moshe saying, ““Why did you make us leave Egypt to die in the wilderness? There is no bread and no water, and we have come to loathe this miserable food”, (Numbers 21:4-5). In fact the manna was fine, the people simply had become restive. This time though the response was stern and G-d sent snakes to bite the people. To their credit they recognized their mistake and apologized so Moshe prayed for them. The snakes were taken away and many of them properly healed. 

The point is that in this world people do not automatically get all the things they need or want. However many times things are available on request. Sometimes it's necessary to do without. Other times it requires the work and assistance of others. This can even be a blessing. Often the best results are obtained when people cooperate and help each other. In fact this is one of the blessings said after eating,        בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת. In it we thank G-d for creating many different types of souls as well as the things that they lack. Often this makes for a world where people concentrate on the things they like the most and do better than others. They can even exchange or help with this. Others in turn will reciprocate and help them too when they need it and the world will be a happier place.    

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Key Points: BeShalach בשלח in sending

PARSHA

1. Parting of the Red  Sea 
2. Song of the Sea אז ישיר
3. Manna
4. Shabbat
5. Water from the Rock
6. Amalek

HAFTORA

Song of Devora

Judges 4:4 - 5:31

A. Story

1.  Devora
2.  Barak: Zevulon & Naphtali
3.  Sisera
4.  Yael

B. Balad

1. Praise, Sinai
2. Highways deserted
3. Call to arms
4. War
5. Victory