משלי ג ה י - ניצול פלפול # 280

פְּתוּחָה השניה בפרק השלישי של משלי, קורא שלא להסתמך על ההבנה. זה בלתי צפוי בהתחשב בגלל ספר משלי מדגיש התפתחות השכל במיוחד המאפיין של הבנה. בהוסיפו לקושי זה, קצת אחרי כך אומר אין להיות חכם בעיני עצמו.

הדאגה היא ניצול השכל כדי להצדיק כל דבר הנחשק. המוח תמיד מזומן לספק איזה שקלא וטריא יש להגיד דברים כמו שאתה אף פעם לא יודע, שחור הוא לבן, או כל זה שטויות; לעתים קרובות באריכות תוך כדי דיבור מהיר. לכן כל מעשיהם הם ראויים לחלוטין, אפילו אלה רע; אולי ברור, אולי בעדינות.

האזהרות נגד שימוש לרעה בידע ובהיגיון מותאם למוסר לבטוח באלוקים בלב שלם ולנטוש את הרוע. אמנם לא נאמר במפורש, התורה ומצוותיה נחשבים ההגדרה של טוב. אם כן, ביטחון בהקב"ה היא שמירת התורה והאמונה כי דברים טובים יקרו בגלל זה. הקטע נותן את הדוגמה שזה יהיה לרפא את הבשר להרוות את הצמא של העצמות. המשמעות היא כי התורה מספק מזון ומרפא את תחלואי האדם.

סוף הפתוחה, "כבד את ה' מהונך ומראשית כל־תבואתך", (משלי ג ח). ההבנה הפשוטה היא לתת צדקה. היא גם רומזת שהטוב ביותר שיהודי יכול לייצר צריך לתת בגאווה לדת. השאלה היא מה הקשר עם אין להיות חכם מדי לטוב שלך? התשובה היא בעניין צדקה אנשים באים עם כל מיני תירוצים ערומים. זה אפילו יותר קיצוני אם הרעיון הוא כי תרומה, אפילו בשפע לא מספיק. הדת צריך לקבל את הטוב מכל.

כאן צריך להתבונן על דברי שלמה המלך. האם הוא אומר שיהודי צריך להקדיש את חייו ליהדות ולא לנסות לצאת מזה בתירוצים. או שהוא אומר אם אתה רוצה לשמוע הטיב על תירוצים, סיפורים, ופלפולים, יש לשים לב איך אנשים מתנהגים כאשר נתבקשו לתת צדקה. כנראה קצת בשניהם.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח.   העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

Proverbs 3:5-10 - Misuse of Logic

The second paragraph (פְּתוּחָה) in the third chapter of Proverbs urges a person not to rely on their own understanding. This is unexpected considering that the book of Proverbs emphasizes development of the intellect especially the characteristic of understanding. Adding to this difficulty, shortly thereafter after it says one should not be a wiseman in his own eyes.

The concern is that the intellect can be exploited to justify anything that is considered pleasing. The mind can always be used to provide some sort of a rationale. People will say things like you never really know, black is white, or it's all nonsense; often at great length while speaking rapidly. Therefore all their actions are entirely proper, even ones that are bad; maybe obviously, maybe subtly.

The warnings against misuse of knowledge and logic are paired with exhortations to trust in God with a whole heart and abandon evil. Although it is not said explicitly, the Torah and its precepts are considered the definition of good. Therefore trusting in Hashem is reckoned as keeping the Torah and believing that good things will happen because of it. This section of Proverbs gives the example that it will heal your flesh and quench the thirst of your bones. The implication is that the Torah provides nourishment and cures a person's ills.

The section ends by saying, “Honor Hashem with your wealth and the best that you can produce”, (Proverbs 3:9). The simple understanding is to be charitable. It also suggests that the best that a Jew can produce should be proudly given to religion. The question is what does this have to do with don't be too smart for your own good? The answer is that when it comes to charity, this is where people come up with all sorts of clever excuses. It's even more extreme if the idea is that a contribution, even a generous one is not enough. Rather religion gets the best of everything.

It is here that one needs to contemplate the words of King Solomon. Is he saying that a Jew should be dedicating his life to Judaism and not try to get out of it by making excuses. Or is he saying if you want to get a good look at excuses, stories, and sophistry, pay attention to how people behave when asked to give charity. It's probably a bit of both.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

משלי ב - כמטמנים # 279

פרק ב' ב משלי ממשיך להוסיף חכמה. אומר חייב לחפש חכמה כמו שהוא דולר או מטמון. אם יעשה ככה יזכה להבין שם חוויה ולדעת כוחות העולם.

השכל נראה ככלי רכב. המטרה המשנית היא להבין מדוע צריך חשש לגבי חוקים וערכים המקראיים. הרעיון הבסיסי הוא שהפרתם או נטישתם עלולה לגרום לסבל אמיתי. המטרה העיקרית של פיתוח המוח היא לדעת את הקדוש ברוך הוא. כביכול ה' רוצה חברים שמכירים אותו היטב. מרבה חכמה בכלל, אז מרבה חכמת ה' בפרט.

התבנית נראה כי הקב"ה מעניק חוכמה על אנשים טובים, וכן חוכמה גם עושה אנשים יותר טוב . לדוגמה הם יתייחסו לכל ההיבטים של טוב, כגון יושר, תמימות, הגינות, ונאמנות. אחת הנקודות של הפרק הראשון של מישלי היא כי הידע נוטה לאדם לטוב וכי הרע הוא לעתים קרובות סיבה לבורות. יש גם ממד רגש ותפיסה. כמו ידע הוא רכש ומוערך, מוצא אותה יותר ויותר מתוק ויפה.

הפרק מתפלש אז לדיון על הרוע. הוא קובע אם יש חכמה בלב, זה יציל מן הפיתוי של הרע ואת ההנאות שלו. דרכיה הן דרכי חושך של מרדנות, סטייה, ולהיות מוחלשות. הרע עצמו דומה לאישה זרה ומוזרה. שיטת הפעולה שלה היא לנטוש את אמונת הילדות הטבעית  מאשר לשכוח לגמרי את הדת. זה נוטה אדם למוות כלומר, מחשבות, מעשים, ופעולות פוגעים בבריאות הגופנית והנפשית, לגרום להזדקנות מוקדמת, ומוות מוקדם.

יציאה מן הרע מאוד קשה. הסיבה בגלל תענוגות ממשות של רע למרות שהם מזיקים. בנוסף באיש רוכש הרגלים וגישות רעים. כמו כן זה עלול לגרום לגור באזור רע ועבודה רעה. כל אלה עתים קרובות בלתי אפשריים לשנות. גם לקבל תכונות טובות צריך הרבה זמן ומאמץ חזק, ואי אפשר לקבל אותם מאוחר. בסופו של דבר ישר ותם ישכון בארץ, ורשעים ובוגדניים יכרתו ומושרשת מן העולם.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח.   העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

Proverbs 2 - Like a Hidden Treasure

The second chapter of Proverbs continues its exhortation to pursue wisdom. It states that one should search for knowledge as if it is money and a hidden treasure. This will bring a person to understand fear of Hashem and to know the Powers that Be.

The intellect is seen as a vehicle. The secondary objective is to understand why there should be concern about Biblical laws and values. The basic idea is that their violation or abandonment is likely to result in genuine suffering. The primary objective of development of the mind is to know the Holy One blessed be He. If it is possible to say, Hashem wants friends that know Him well. The greater the acquisition of  knowledge in general, the greater is the acquisition of knowledge of Hashem in particular.

The paradigm seems to be that God bestows wisdom on good people, and wisdom also makes good people better. For example they will relate to all aspects of good, such as honesty, integrity, fairness, and loyalty. One of the points of the first chapter of Mishle is that knowledge inclines a person to good and that evil is often a motivation for ignorance. There is an emotional and esthetic dimension as well. As knowledge is gained and appreciated one finds it increasingly sweet and beautiful.

The chapter then segues into a discussion of evil. It states that if wisdom is in the heart, it will rescue one from the allure of evil and its pleasures. Its paths are dark ways of rebelliousness, perversion, and being underhanded. Evil itself is likened to a alien and strange woman. Its modus operandi is to abandon a person's natural childhood faith than forget religion altogether. It inclines a person to death meaning that its thoughts, deeds, and actions impair physical and mental health, cause premature aging, and early death.

Escape from evil can be very difficult. This is because its pleasures are real even though they are detrimental. Plus one acquires bad habits and attitudes. In addition it may cause a person to live in a bad area and have a bad job. All of these may be impossible to change. On top of that acquisition of good qualities may take substantial time and effort, which may not be later available. In the end the straight and honest will dwell in the land, and wicked and treacherous will be cut off and rooted out of the world.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

Psalms: Notes and Comments

Psalms: Notes and Comments

Psalm 90 - תפילה לממש איש אלוקים, Prayer of Moshe, man of God

1. Said on the 19th of the month, included in the Shabbos pseukei d'zimra
2. Themes
1. Timelessness of God
1. Transience of man
2. Expression of the power of God
3. Timeless refuge - personal & national
2. Acquisition of “wise heart” is the purpose of man's suffering and labor
3. Prayer for the “pleasantness נעם” of God on man and his works

Proverbs 1:20-33 - Wisdom Cries Out

The third and final section of the first chapter of Proverbs revolves around the attitudes of the characteristic of wisdom. So to speak if wisdom itself could talk, what would it say about a variety of issues. To illustrate this King Solomon portrays wisdom as a woman saying what is really on her mind. The section is basically a rebuke of those that spurn wisdom.

It starts with the tone of degradation, wisdom is screaming outside in the streets. She is calling out from within the noise at the entrance to the city. Here she is shouting at the ignorant and asking them, how long will they love their ignorance. To the frivolous she asks, how long will you love your frivolities. To the fools, how long will you hate knowledge. The idea is that wisdom is upset with these people, trying to reason with them about their point of view, and hoping they will change their ways. If they do repent, they will be graced with her spirit and words.

Wisdom does not expect all to accept the reproof but even so is offended by the rejection. Therefore, when calamity strikes, she will laugh at fools, mock their fears, and ignore them when they cry for help. This is because they hated knowledge and chose not to fear Hashem. The idea is that knowledge brings a person to fear of heaven and that is the reason it is typically rejected.

Periodic disasters are the way of the world and when they occur, the ignorant will always be returning to their stupidities; fools will try to take refuge in a fantasy world; and this is what will destroy them. On the other hand those that listened to the voice of wisdom will safely endure horrors and will be calm in the face of evil.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני  וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com

משלי א כ לג חכמות תרנה # 278

החלק השלישי והאחרון של פרק הראשון במשלי חוקר את עמדות של מדת החכמה. כביוכל אם חכמה עצמה יכולה לדבר, מה היא היתה אומרת על מגוון נושאים. כדי להמחיש את זה שלמה המלך מתאר חוכמה כאישה 'אומרת מה באמת על דעתה. הקטע הוא בעיקרון נזיפה של אלה שזונחים חוכמה.

זה מתחיל עם הטון של השפלה, חכמה צועקת בחוץ ברחובות. היא קוראת מתוך הרעש בכניסה לעיר. כאן היא צורחת על עם הארצים ושואלת אותם, כמה זמן הם תאהבו את העם ארצות שלכם. אל הלצים היא שואלת, כמה זמן אתם תאהבו את הלצנות שלכם. אל כסילים, כמה זמן אתה שונא ידע. הרעיון הוא שהף חכמה כועסת על אלו, מנסה לחשוב איתם על נקודת המבט שלהם, ומקווים שהם ישנו את דרכם. אם הם עושים בתשובה, הם יענקו את הרוח ומילים שלה.

חכמה לא מצפה שכולם יקבלו את ההתכחשות, אעפ"כ נעלבת מן הדחייה. לכן, כאשר אסון מכה, היא תצחק על טיפשים, ללגלג הפחדים שלהם, ולהתעלם מהם כאשר הם בוכים לעזרה. זאת משום שהם שנאו ידע ובחרו לא לחשוש ה". הרעיון הוא שהידע מביא אדם ליראת השמים וזו הסיבה הוא נדחה בדרך כלל.

אסונות קוראים מאת לאת וזה הדרך של העולם .כשהם מתרחשים, הבורים תמיד יחזרו לטיפשותיהם; הכסילים ינסו למצוא מקלט בעולם פנטזיה; וזה יהרוס אותם. מצד שני, אלה שהקשיבו לקול חכמה, יבטיחו בבטחה הזוועות ויהיו רגועים מול הרוע.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח.   העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com