ישעיהו מב ט - מהאבסורד לנשגב # 416

 בס"ד

אמר הנביא ישעיהו (מב ט), "הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה־בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם". "אתה" פירושו עם ישראל. לגבי הנבואות הראשונות יש הסברים שונים. רש"י מעיר שהראשונים מתייחסים לנבואה שניתנה לאברהם אבינו שצאצאיו יהיו בגלות מצרים. זו בהחלט אחת הנבואות הראשונות הנוגעות לעם ישראל. אולם הרד"ק אומר שהראשונים מתייחסים לפלישת סנחריב ליהודה, שהתרחשה קודם לכן בחייו של ישעיהו. לגבי הנבואות החדשות הרד"ק ממשיך כי אלו נבואות חדשות על אירועים שעדיין לא התרחשו. בדיוק כפי שהתגשמו הנבואות המוקדמות כך גם הנבואות האחרונות יתקיימו. כמו הנבואות המוקדמות התקיימו כך גם הנבואות האחרונות. במקרה זה מדובר בבשר על עידן של אמונה אוניברסלית באלוהים עם הניסים, היסורים והשמחה שיבואו בתחילתו. המטאפורה לקוחה מצמחים ופרחים כאשר המילה תִּצְמַחְנָה מתייחסת לצמיחת צמחים הכוללת דברים כמו שליחת נצרים וניצני פרחים. הביטוי אומר לפני שיש גידול כלשהו בצמח או אפילו סימנים לחיים. הרעיון הוא שאלוהים חשף אירועים עתידיים לפני שהיה משהו שעל פיו ניתן להסיק שהתרחשויות כאלה יתקיימו. לכן זה לא היה תחזית המבוססת על חוכמה אנושית. במקום זאת, האירוע התבסס על ידיעת הכל וכל-יכולתו של הקדוש ברוך הוא.

דוגמה לכך היא סיפורה של עיר מורעבת, הנצורה על ידי צבא רב עוצמה. בשעת צרה גדולה אמר אלישע הנביא בשם ה' שלמחרת האוכל יהיה בשפע ובזול. כאשר קצין המלך דחה תחזית זו, השיב אלישע כי יראה את התגשמותה אך לא ישתתף בשפע. באותו ערב שמע צבא האויב מהומה בלתי מוסברת ונמלט כשהוא משאיר אוצר של מזון. כשהידיעה הגיעה לנצורים, הייתה דריסה למחנה הנטוש שבה נרמס הספקן בדבר ה'. דוגמה נוספת תהיה הנבואה לאברהם על לידתו הקרובה של בן כאשר אשתו עברה מזמן את גיל הפוריות. מכיוון שאירועים אלו נחזו בזמן שהם נראו בלתי סבירים או אפילו מגוחכים, התרחשותם בפועל היא הוכחה שהם באו מאלוהים. כמו כן, הגשמת הנרטיב שלהם היא הוכחה לקדושת ספרי התנ"ך.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Isaiah 42:9: From the Absurd to the Sublime

 בס"ד

The prophet Isaiah (42:9) declares, “Behold, the first prophecies have occurred and the new ones I’m declaring, before they flower I will announce them to you”. You means the people of Israel. Concerning the first prophecies (הָרִאשֹׁנוֹת) there are various explanations. Rashi comments that the first ones refers to the prophecy given to Abraham our prophet that his descendents would be in exile in Egypt. This is certainly one of the first prophecies concerning the nation of Israel. The Radak, though, says that the first ones   refers to the invasion of Judea by Sancheriv, which had occurred earlier in the life of Isaiah. Concerning the new prophecies (וַחֲדָשׁוֹת) the Radak continues that these are new prophecies about events that are yet to occur. Just like the early prophecies came to pass so too will the recent prophecies. In this case it is the heralding of an era of universal faith in God with the miracles, travails, and joy that will come at its onset. The metaphor is taken from plants and flowers with the word תִּצְמַחְנָה referring to the springing up of plants which includes things like sending out shoots and flowers budding. The phrase means before there is any growth in the plant or even indications of life. The idea is that God revealed future events before there was anything by which it might be inferred that such occurrences would take place. Therefore it was not a prediction based on human sagacity. Rather the event was based on the omniscience and omnipotence of the holy One, blessed be He.

An example would be the story of a starving city, besieged by a large powerful army. At a time of great travail Elisha the prophet said in the name of God that the next day food would be plentiful and cheap. When an officer of the king rejected this prediction, Elisha replied he would see its fulfillment but not partake of the bounty. That evening the enemy army heard an inexplicable tumult and fled leaving a treasury of food. When the news reached the beleaguered, there was a stampede to the abandoned camp in which the one skeptical of the word of God was trampled. Another example would be the prophecy to Abraham of the imminent birth of a son when his wife was long past child bearing age. Because these events were foretold at a time when they seemed unlikely or even ridiculous, their actual occurrence is proof that they came from God. Likewise the fulfillment of their narrative is a proof of  the sanctity of the books of the books of the Bible. 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

דרש לראש השנה מאת הרב ברייטוביץ מישיבת אור שמח

בס"ד 

ביום שני, י"ט בספטמבר, כ"ג אלול, בהשתתפות החברותא שמואל, הלכתי להרצאתו של הרב ד"ר יצחק ברייטוביץ. הרב ברייטוביץ הוא מרצה בכיר בישיבת אור שמח בירושלים. הוא הרב לשעבר של בית הכנסת וודסייד בסילבר ספרינג, מרילנד, ופרופסור חבר למשפטים באוניברסיטת מרילנד. הוא קיבל הסמכה לרבנות מהמכללה לרבנים נר ישראל ותואר במשפטים מבית הספר למשפטים בהרווארד. הדרשה נערכה במרחק קצר מדירתי בישיבה בבית הכנסת קהילת יראי השם. 

כהקדמה פתח בהזכרת ראש השנה הראשון לאחר חזרת היהודים לארץ הקודש לאחר גלות בבל כמתואר בספר נחמיה. כעבור זמן מה הוא סטה לדיון על התפילה וּנְתַנֶּה תֹּקֶף. קשה לתרגם את הכותרת והכי טוב שיכולתי להמציא הוא "ומתוקף". הרב ברייטוביץ הדגיש את השימוש שלו בנושא "תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". הוא ציין כי השפה המדויקת משמשת בתלמוד הירושלמי. התלמוד הבבלי מוסיף שינוי השם ושינוי המקום. נעשה ניסיון ליישב בין שני הקטעים שהתמזגו עם הרעיון של אחדות ישראל.

לאחר מכן עבר הרב ברייטוביץ לגוף דרשתו ואמר שהוא רוצה להעלות ארבע נקודות. הראשון הוא שראש השנה הוא יום השנה ליצירת אדם הראשון כפי שמתואר בספר בראשית. הנקודה השנייה הייתה שעלינו להיות אסירי תודה על עוד שנת חיים.

שלישית נכנס לדיון במשנה שאפשר לעשות שופר מקרן של כל בהמה מלבד פרה. הוא סיפר על ההסבר המסורתי לפיו מאשים אינו יכול להיות מגן. מכיוון שפרה נזכרת בחטא של עגל הזהב לא ניתן להשתמש בה כדי להתחנן לרחמים על העם היהודי. לנקודה הרביעית המסכמת הוא השתמש בביטוי "החזר על השקעה" והזכיר את השימוש המודרני שלו וכיצד הוא חל על ימים נוראים. הוא אמר שבזמן זה הקדוש ברוך הוא שוקל את שיעור התשואה על כל בני האדם ובכך הוא מחליט מה יהיה מנת חלקם לשנה                         הקרובה.

מאחל שכל קוראיי בימים הקרובים יהיו כתובים וחתומים בספר החיים הטובים!

יוסף תוקע בשופר:

https://youtube.com/shorts/Yb2XgBrpins?feature=share 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Pre Rosh Hashanah Address by Rabbi Breitowitz of Yeshiva Ohr Somayach

בס"ד

On Monday, 19 September, 23 Elul, attending with my study partner Shmuel, I went to a lecture by Rabbi Dr. Yitzchak Breitowitz. Rabbi Breitowitz is a senior lecturer at Yeshiva Ohr Somayach, Jerusalem. He is the former rabbi of the Woodside Synagogue in Silver Spring, Maryland, and associate professor of law at University of Maryland. He received rabbinical ordination from Ner Israel Rabbinical College and his law degree from Harvard Law School. The sermon was held a short distance from my apartment at a yeshiva in the Kehilas Yirey Hashem M3 (קהילת יראי השם) synagogue. 

As a preface he started with mentioning the first Rosh Hashanah after the Jews returned to the Holy Land after the exile in Babylon as described in the book of Nechemia.  Sometime later he digressed into a discussion of the prayer וּנְתַנֶּה תֹּקֶף (Unasana Tokef). The title is difficult to translate and the best I could come up with is, “And Validated”. Rabbi Breitowitz emphasized its use of the theme, “Repentance, Prayer, and Charity pass away the bad of the decree”. He noted that the exact language is used in the Jerusalem Talmud. The Babylonian Talmud adds changing your name and changing your place. An attempt was made to reconcile the two passages which melded with the concept of the unity of Israel. 

Rabbi Breitowitz then moved onto the body of his sermon saying that he wanted to make four points. The first is that Rosh Hashanah is the anniversary of the creation of Adam the first man as described in the book of Genesis. The second point was that we should be thankful for another year of life.

Third he went into a discussion of the mishnah that a shofar can be made from the horn of any animal except a cow. He recounted the traditional explanation that an accuser cannot be a defender. Because a cow recalls the sin of the Golden Calf it cannot be used to plead for mercy on the Jewish people. For the concluding fourth point he made use of the expression, “return on investment” mentioning its modern use and how it applies to the Days of Awe. He said that at this time the Holy One, blessed be He, considers the rate of return on all human beings and with that He makes a decision what will be their lot for the coming year.

Yoseph sounds the shofar:

https://youtube.com/shorts/Yb2XgBrpins?feature=share

Wishing that all my readers in the coming days will be written and sealed in the Book of Good Life!

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

The Big War by Michael Yitzchak Shmaryahu Harel

 בס"ד

When I was recently visiting my good friend and former roommate Zeev Breier for Shabbos, his step son, Michael gave me a copy of a book he had written. The title of the book was, “The Great War” (המלחמה הגדולה) with captions, the war of light and darkness, the sword of light of the messiah, and the true commando warriors. The cover has a picture of soldiers in combat and a drawing, probably by the author, of a man calling out in prayer. 

I’ve just started reading the book and am finding it pleasing. Early in the book is an essay on the prayer, Modeh Ani (מוֹדֶה אֲנִי - I give thanks), which is said immediately upon awakening. It is only two lines, “I give thanks before You, living and established king, that you have returned my soul in me with compassion. Great is your faith”, (מוֹדֶה (מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ). Jewish religious thought considers sleep as an aspect of death and when someone wakes up it is like they came back to life. At times I find this thank you excessive because it is as if waking up is an act of divine mercy, which seems excessive. Nevertheless there are times when we really are thankful for simply making it through the night. Judaism does force a person to regularly pay attention to death, as unpleasant as it may be. 

The author explains that when he was in a place that was like the depths of hell, he heard an insight from Rabbi Ya’akov. This hidden saint noted that the words of Modeh Ani formed an acronym, מא"ל מחוש"ב נבר"א. This more or less translates to, from the Almighty are the thoughts of the created.

After that the author draws heavily on an essay by Rabbi Nachman of Breslav from his magnum opus Likutei Moharan (ליקוטי מוהר"ן - Lessons from Our Teacher Rabbi Nachman). Much of it deals with the idea of thinking (מחושב). The idea is that the first thing a person should consider as soon as the eyes open in the morning is what does God have planned for him today? More specifically what is God’s will and how can he fulfill it.  

Therefore it is appropriate to observe and ponder the things that the Creator sends him. The Creator thinks out and supervises everything, nothing is insignificant. Also everything that happens to me has been thought out by the Creator. We and everything else are part of His plan. He brings the gematria that “thought out”, מחושב is the same numerical value of 'רצון י, “will of Hashem”. It is necessary to consider the steps and be prepared for the hints that God gives the individual to bring him close to His service. Therefore one should deeply ponder in order to understand the specific hints. This is a person’s work under heaven.

Yoseph sounds the shofar:

https://youtube.com/shorts/Yb2XgBrpins?feature=share

Wishing that all my readers in the coming days will be written and sealed in the Book of Good Life! 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

המלחמה הגדולה ע"י מיכאל יצחק שמריהו הראל

 בס"ד

כשביקרתי לאחרונה את חברי הטוב ושותפי לשעבר זאב ברייר לשבת, בנו החורג, מיכאל נתן לי עותק של ספר שכתב. שם הספר היה "המלחמה הגדולה", עם כיתובים, מלחמת האור והחושך, חרב האור של המשיח ולוחמי הקומנדו האמיתיים. בכריכה יש תמונה של חיילים בלחימה וציור, כנראה של המחבר, של אדם קורא בתפילה. 

זה עתה התחלתי לקרוא את הספר ואני מוצאת אותו נעים. בתחילת הספר יש חיבור על התפילה, מוֹדֶה אֲנִי, שאומרים מיד עם ההתעוררות. זה רק שתי שורות, "מוֹדֶה (מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ". המחשבה הדתית היהודית רואה בשינה היבט של מוות וכשמישהו מתעורר זה כאילו חזר לחיים. לפעמים אני מוצא את התודה הזו מוגזמת כי זה כאילו ההתעוררות היא מעשה של רחמים אלקים, מה שנראה מוגזם. בכל זאת יש מקרים שבהם אנו באמת מודים על כך שפשוט עברנו את הלילה. היהדות כן מאלצת אדם לשים לב באופן קבוע למוות, לא נעים ככל שיהיה.

המחבר מסביר שכשהיה במקום שהיה כמעמקי גיהנום, שמע תובנה מרבי יעקב. קדוש נסתר זה ציין כי דברי מודה אני יצרו ראשי תיבות, מא"ל מחוש"ב נבר"א. לאחר מכן המחבר מסתמך רבות על חיבור של רבי נחמן מברסלב מתוך יְצִירָה גְדוֹלָה שלו ליקוטי מוהר"ן. חלק ניכר ממנו עוסק ברעיון החשיבה (מחושב). הרעיון הוא שהדבר הראשון שאדם צריך לשקול ברגע העיניים הפקוחות בבוקר זה מה שאלוקים תכנן עבורו היום? ליתר דיוק מהו רצון ה' וכיצד הוא יכול להגשים אותו.

לכן ראוי להתבונן ולהרהר בדברים שהבורא שולח לו. הבורא חושב ומפקח על הכל, שום דבר אינו חסר משמעות. גם כל מה שקורה לי חשב על ידי הבורא. אנחנו וכל השאר הם חלק מהתוכנית שלו. הוא מביא את הגימטריה ש"מחושב" זהה אל "רצון י' ". יש לשקול את הצעדים ולהיות מוכנים לרמזים שה' נותן ליחיד כדי לקרב אותו לעבודתו. לכן צריך לחשוב לעומק כדי להבין את הרמזים הספציפיים. זוהי עבודתו של אדם מתחת לשמים.

מאחל שכל קוראיי בימים הקרובים יהיו כתובים וחתומים בספר החיים הטובים!

יוסף תוקע בשופר:

https://youtube.com/shorts/Yb2XgBrpins?feature=share 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Key Points: Shoftim שופטים Judges

1. Judges       A. זקן מַמרֵא

2. מלך            B. עדים זוממים 

3. נביא            C. עגל ערופה

4. כהנים          D. עיר מקלט