פסח – מוג'הדין # 66

פסח – מוג'הדין

נושא ההפטרה ליום הראשון של פסח הוא הפסח הראשון ששמר עם ישראל בארץ ישראל. נגד קריעת הים ביציאת מצרים ועבר על יבשה, פותחת שביל יבשת בנהר ירדן לעם ישראל להיכנס לארץ הקודש. אחר שכל האנשים שחצו את הנהר ה' מצווה שכל הגברים במילה. זמן קצר לאחר המילה מתרפא, את היום של פסח מגיע והעם שמר את החג. למחרת פסח, ישראל אוכל מֵעֲבוּר ארץ כנען והמן מפסיק. הסיפור ממשיך שכאשר יהושע היה מחוץ יריחו הוא פוגש מלאך עם החרב השלופה. כשנשאל "הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ", (יהושע ה יג), המלאך אומר ליהושע " הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא",(שם ה טו).

העניינים קשורים זה בזה ושייך לפסח. יש לכל החגים עדות ועניין עקרוני והעדות של פסח חירות. הרעיון הוא שאין אומה לשלוט על אומה אחר.

"וְכָל הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא מָלוּ", (יהושע ה ה). הסיבה, שהמסע שלהם יכול לחדש בכל עת ואין למול את בנו אם נסיעה צפויה בימים הבאים. אחרי כך " וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם", (שם ה ט). אומר הפירושים בביטוי הזה יש אומרים אשר שלא נימול חרפה בעצמו לכן ישראל לא היה יותר טוב ממצרים כי שני העמים היו ערלים. יש שהביא חרפת פרעה ישראל במכות, "ראו כי רעה נגד פניכם", (שמות י י). עכשיו ישראל הגיע ל יעדו לכן אין ללעג הזה ממשות.

ערל או אפילו בן ערל אסור לאכול מקרבן פסח. נמול פירושו גם מעודן ורגיש. ערל פירושו גם עב וגס בדרך כלל אבל לפעמים מפונק. הגמרא קורא אותו אחד משמותיו של היצר הרע. מילה גופנית מספקת יתרונות; אבל, צריך עידון ובגרות להכיר אותם. יש מוכרחים קודם חירות. נמול כפראי ואינו ראוי לחופש; כתוצאה מכך אסור לו לחגוג חג החירות.

פירוש הרלב"ג, "ואולם שזאת המצוה מבוא בירושת הארץ, הוא מבואר ממה שנאמר בתורה בפרשת "לך לך" כשנצטווה אברהם בזאת המצוה.  עם שכבר היה ראוי שיקיימו ישראל דרכי התורה בכללם לפי מה שאיפשר, ואז יתכן יותר שיעשה להם הש''י זאת ההטבה והחנינה, ר''ל שירשו ארץ ז' גוים הנזכירם בתורה, עכ"ל. הרמז מילה מאפשרת ישראל לקיים התורה.

משום אומה שאין לה ארץ משלה או בגלות לא חופשית באמת לכן פסח קשור לארץ ישראל. עצמי הסתפקות באוכל מחזקת את העצמאות. לכן אכילת תבואת האדמה שיהיה לחם היא הפגנה של חירות.

המן מפסיק כאשר העם מתחיל לאכול את התוצרת ארץ הקודש. צריך לעבוד האדמה לקבל מוצרים חקלאיים. לא היה צורך במאמץ כדי לקבל את המן. לכן הוא כמו חלב אם שמאכיל לאומה ב ינקותו. גמילת מהמן סימן לבגרות האומה. במדבר בני ישראל היו מבודדים, עכשיו בארץ ישראל הם חייבים להתמודד עם המציות.

לאחר חג הפסח אומה צפויה לכיבוש הראשון. יהושע פוגש מלאך עם חרב שלופה. כאשר שואל, "הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ", עונה המלאך, "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא". רלב"ג מסביר כי הקישוטים הצבאיים והשאלה היו על הענייני היום במוחו של יהושע. התשובה הייתה תזכורת לחשיבותה של האמונה. זה נגד הרעיון של התעסוק בענייני עולם הזה.התזכורת היא שגם כאשר שקוע עם דברים כמו מחיה ומלחמה חשוב לזכור משימה לאומית של דת. קל לטעות ולחשוב שבזה מתאים להיות פרוע ובליעל בעיסוקים אלה. האמת להיפך, ערכים מושרשים באמת נותנים הדרך להצלחה במאמצים אלה, ובאמצעות היישום הנכון של לקחי שמים הפעילויות השגרתיות אלה השרתו בקדושה.

פסח נקרא עדות והשומרים אותו נקראים עדים. להיות חסיד של חירות לעתים קרובות לא משימה קלה. יכול לדרוש יישום כל הכוחות  של אדם, דרך אספקלריא של האמונות שלהם, בצורה של מלחמה. יש לבני הדודים שלנו הבני ישמעאל מילה על זה, "ג'יהאד". לוחם קדוש הוא "מוג'הדין". זהו גם המסר של מלאך אם חרב שלופה מחוץ ליריחו. קידום חירות יהיה מאבק קשה וארוך. בסוף יהיה השלמות של אדם.

לע"נ, האמה ,מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע ט"ז ניסן תשנ"ח

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני  ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English

http://dyschreiber.blogspot.co.il/2014/04/passover-mujahidin.html

Blogger Hebrew

http://dyschreiber.blogspot.com/ /2014/04/66.html

YouTube  

http://youtu.be/xXFDYfSWQO0

Passover פסח – Mujahidin

The subject of the Haftarah for the first day of Pesach is the first Pesach kept by the nation of Israel in the land of Israel. Mirroring, the parting of the Red Sea during the exodus from Egypt, a path of dry land opens up for the nation of Israel to enter the land of Israel. Once all the people have crossed the Jordan River Hashem commands that all of the men undergo circumcision. Shortly after the circumcision heals the day of Pesach arrives and the people observe the holiday. On the morrow of Pesach Israel eats produce from the land of Canaan and the manna ceases. The narrative continues that when Yehoshua was outside Jericho he encounters an angel with his sword drawn. When asked if he is friend or foe the angel tells Yehoshua that this place is sacred.

The various topics are interrelated and have relevance to Pesach. All of the Jewish holidays have a fundamental message and the message of Passover is freedom. The idea is that one nation should not dominate another nation.

During the forty year sojourn decreed because of the sin of the spies, the children of Israel did not practice circumcision. This was because their journey could resume at any time and one is not to circumcise his son if a trip is anticipated within the next few days. After all are circumcised Hashem tells Joshua that He has removed from them the “taunt of Egypt” חרפת מצרים (Yehoshua 5:9). The commentaries discuss this phrase with some saying that not being circumcised is a taunt in and of itself and that Israel was no better than Egypt in that both nations were uncircumcised. Others bring pharaoh’s taunt of Israel during the plagues that they should take a look because evil is before them (see Exodus 10:10), the mock was that if they left Egypt they would die in the desert. At this point Israel has clearly reached its destination making this taunt a hollow one.

Before one is permitted to observe Passover, he and his household must be circumcised. Circumcision is also a metaphor for being refined and sensitive. Uncircumcised means that a person is ordinarily thick and coarse, however at times will be excessively delicate. The Talmud reckons it as one of the names of the evil inclination. Physical circumcision provides benefits; however, it takes subtlety and maturity to appreciate them. Having the proper characteristics is a precursor to freedom.  One who is not circumcised is reckoned as a savage and not fit for freedom; consequently he should not celebrate a festival of freedom.

The Ralbag sees circumcision as a preface to inheriting the Holy Land and points out what was said to Avraham avinu in parshas “Lech L’cha” (see Genesis 17:8). In it Hashem exhorts Avraham to walk in G-d’s ways with integrity, promises him that the land of Canaan will be a permanent possession to his descendants, and that his wife Sarah will bear him a son, Yitzchak, in one year’s time. The Ralbag comments that circumcision makes it possible for Israel to fulfill the ways of the Torah.

Because a nation that does not have its own land or is in exile is not truly free, Pesach is associated with the land of Israel. Self-sufficiency in food strengthens independence. Therefore eating of the grains of the land, which will become bread, is a demonstration of freedom.

The manna ceases once the people of Israel start to eat the produce of the Holy Land. It is necessary to work in order to produce agricultural products. No effort was needed to produce the manna. Therefore it can be reckoned as mother’s milk fed to a nation in its infancy. Being weaned from the mun is a sign of the nation coming of age. In the wilderness the children of Israel were isolated an insular, now in the land of Israel they must deal with the real world.

After the Passover holiday the nation is poised for its first conquest. Yehoshua encounters an angel with its sword drawn. When he asks, “Friend or foe”, then angel replies that this is sacred land. The Ralbag explains that the military accoutrements and the question reflected the issues of the day on the mind of Yehoshua. The reply was a reminder of the importance of the faith. This counterbalances the idea of being concerned with worldly affairs. The reminder is that even when engrossed with things like sustenance and war it is important to remember national mission of religion. It is easy to err and think that it is appropriate to be wild and unprincipled in these pursuits. The truth is the contrary, values rooted in truth provide the path to success in these endeavors, and through the proper application of the lessons of Heaven these mundane activities become imbued with sanctity.

Pesach is called a testimony and the people who keep it are called witnesses. Being an advocate of freedom is often not an easy task. It can require single minded application of a person’s efforts through the prism of their convictions in the form of war. Our cousins the children of Ishmael have a word for it, “jihad”. A holy warrior is a “Mujahidin”. This is also the message of the angel drawing a sword outside of Yericho. The advancement of freedom will be a long hard struggle that will in the end be realized with the perfection of man.  

  

לע"נ, האמה ,מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע ט"ז ניסן תשנ"ח

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני  ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il

Achray Mos אחרי מות – Good Taste

In parshas Achray Mos the children of Israel are told emphatically not to eat blood. The prohibition is mentioned earlier in parshas Tsav (Leviticus 7:26) and is the basis for one of the 613 mitzvahs. All of VaYikra chapter 17 is an elaboration on this commandment. The main context is that of an animal that is slaughtered for the purpose of a sacrifice at times to a goat demon. The sacrifice may be a “zevach (זבח)” where the intention is to dine on the meat, or a burnt offering which is entirely consumed by fire. It would seem that part of the sacrificial ritual in this case is drinking the animal’s blood. However the Chumash does not wish to say that explicitly. The Torah continues that the blood of a sacrifice must be sprinkled on the altar by a priest and doing such creates a pleasing fragrance to Hashem. One who does not do this is considered a murder and will be estranged from the people.

The Chumash explains that the soul of flesh is in the blood, meaning that this is what gives the animal life. Hashem continues that He has given it to man as atonement for their life and it is though the life of the animal that atonement takes place. Even for animals that are not offered on the altar, their blood must be treated with respect and covered with earth. This section is in the grammatical form of a p’sucha (פתוחה) say a paragraph in the Chumash. It concludes with a prohibition against eating carrion specifying that a violator must wash his clothes, bathe, and wait until evening to recover his purity. If this is not done, “he will bear his iniquity” (Leviticus 17:16).

The commentaries give various reasons for this prohibition. The most physical one, given by the Sefer HaChinuch in regards to covering the blood, is that it is cruel to consume the animal’s flesh when its life blood is clearly seen in front of the person (mitzvah187). Concerning the blood itself, he explains that the characteristics of the animal soul are to be found in its blood. Consequently a man that consumes animal blood becomes more like an animal specifically cruel, thick, and crude.

The Ramban explains that the soul is a piece of G-d. He justifies eating their flesh because they have a debt of gratitude to Noah for saving them from the flood. Before the flood the appropriate food for man was vegetable products. Animals are closer to G-d than plants or minerals in that they have intellectual capabilities. In this aspect their soul is the same as men. However their bodies to a certain extent like plants.

It seems that there is a hierarchical aspect of eating. For man plants may be the ideal with minerals being acceptable but low. Consuming the soul, which is a piece of G-d, seems to be an act of arrogance. Therefore an animal can forfeit his life for the benefit of man and a man can surrender his life for the sanctification of G-d’s name.

The Ramban also discusses the idea of a blood ritual in honor of demons. He explains that demons have knowledge of future events and through ascribing to them independent supernatural abilities, they will reveal this knowledge to man. Because the person performing this idolatrous service believes that something other than G-d can ultimately render him good or bad, the Chumash calls it prostitution. Maimonides, true to his rationalist approach, basically takes the position that demonology is a fraud, and the reason for the ban on consuming blood is to mock these charlatans and fools (see Guide for the Perplexed 3:46). It seems, though, that one can achieve some temporary benefit through attachment to the powers of impurity.

The term shedding of blood does not necessarily mean murder. Misuse of speech is considered a form of murder, as expressed for example in the common expression “character assassination”. The Haftarah (Ezekiel 22:1 – 19) condemns the “bloody city”. Murder would be one of its crimes. Idolatry, corruption, contempt of parents, persecution of the poor, depravity, and extortion are others. It seems that some of them are considered a result of shedding of blood and some are considered shedding blood itself.

It is possible to ask, “Why is something, as mundane as eating, considered so important?” If something keeps a person alive fine, if it tastes good so much the better. The issue of taste seems to be important and the issue of nutrition seems to be more than just the chemicals the body needs to function. Our sense of taste tells us what is pleasing and what we need.

It could be that taste is vehicle through which we either acquire a depth of good or a depth of evil. If a person has a taste for blood than that which is crude and arrogant will be pleasing to him. Even worse depravity and extortion may be what he lives on. On the contrary if a person should feel a bit bad that this animal gave up its life for human benefit. This will cultivate a taste for atonement and refinement will then be sweet. He will be looking to use things for the purpose for which they were created and will have a proper place for religion in his life.

  

לע"נ, האמה ,מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע ט"ז ניסן תשנ"ח

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני  ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il

אחרי מות – טעם טוב # 65

בפרשת אחרי מות בני ישראל נאמרים בהדגשה שלא לאכול דם. האיסור שהוזכר קודם לכך בפרשת הצו (ויקרא ז כו) ומהווה את הבסיס לאחת מהתרי"ג  מצוות. כל פרק ויקרא יז הרחבה על מצווה זו. העניין העיקרי הוא שבעל חיים שנשחט למטרתו של קורבן לפעמים לשד שעיר. לפעמים לשם הקורבן זבח שהכוונה לסעוד על הבשר, או עולה שכולו נשרף. נראה כי חלק מטקס ההקרבה בזה לשתות הדם של הבהמה. אבל החומש לא רוצה לומר  זה במפורש. התורה ממשיכה שדמם של קורבנות צריך להתיז על המזבח על ידי כהן ובזה עושה ריח ניחוח לקב"ה. מי שאינו עושה ככה נחשב רצח ויהיה מנוכר מעם ישראל.

החומש מסביר כי נשמתו של הבשר היא בדם, כלומר, זה מה שנותן את החיים לבעלי החיים. ה' ממשיך י הדם נתן לאדם "לכפר על נפשתיכם", לומר חייו של בהמה מכפר על חייו של אדם. גם לבעלי חיים שאינם ראויים למזבח, יש להתנהג בדם שלהם בכבוד ובמכוסה בעפר. כל זה בפתוחה אחד. הוא מסים עם איסור אכילת נבלות לציין מי שעבר על זה חייב לכבס את בגדיו, להתרחץ, ולחכות עד הערב כדי לשחזר לטהרה. אם לא נעשה את זה "נשא עונו" (ויקרא יז טז).

הפירושים נותנים כמה סיבות לאיסור זה. פירוש הספר החינוך, "ראוי לנו לכסות הנפש ולהסתירו מעין רואיו טרם נאכל הבשר כי גם בה נקנה קצת אכזריות בנפשנו לאכל הבשר, והנפש נשפך לפנינו ץ. . . והרמב''ן זכרונו לברכה כתב (ויקרא יז יא) בטעם הדם, כי ידוע שהנאכל ישוב בגוף האוכל, ואם יאכל אדם הדם תהיה עבי וגסות בנפש האדם, כמו שנפש הבהמה עבה וגסה ",(מצווה קפז).

הרמב"ן מסביר שהנפש חלק ה'. הוא מצדיק את אכילת הבשר בהמה כי יש להם חוב להכרת טוב לנח על שהצלת אותם מהמבול. לפני מבול המזון המתאים לאדם היה מוצרים צמחיים. בעלי חיים קרובים יותר לקב"ה מצמחים או מינרלים בגלל יש להם יכולות שכלי. בבחינה זאת הנפש שלהם כמו נפש אדם. עם זאת גופם קצת כמו צמחים.

נראה שיש דרגות בעניין אכילה. באדם נראה צמחים מופתי, מינרלים מקובלים, אבל פחי דרגה. לאכול הנפש, שהוא חתיכה של הקב"ה, נראה שזה גאווה. לכן יש בעל חיים לוותר על חייו לטובתו של אדם ומותר לאדם לוותר על חייו לשם קידוש השם.

הרמב"ן דן גם ברעיון של טקס דם לכבוד שדים. הוא מסביר שיש שדים ידע של העתיד, ובאמצעות ייחוס להם יכולות על למעלה מן הטבע עצמאיות, הם יגלו את הידע הזה לאדם. מכיוון שהאדם המבצע שירות האלילית הזה מאמין כי משהו אחר מאשר הקב"ה שיכול לגמל אותו טוב או רע, החומש קורא לזה זנות. הרמב"ם, נאמן לגישה השכלי שלו, בעצם לוקח את העמדה כי שדים הוא תרמית, ואת הסיבה לאיסור על אכילת דם היא ללעוג הנוכלים והטיפשים האלה (עיין במורה הנבוכים ג מו). נראה, עם זאת, יש להשיג תועלת זמנית באמצעות התחברה לכוחות הטומאה.

"שפיכת דם" לאו הכי רצח. לדוגמה לשון הרע נמשל לשפיכת דם. ההפטרה (יחזקאל כב א יט) מגנה "את-עיר הדמים". בוודאי רצח הוא אחד מפשעיה. אחרים הם עבודה זרה, שחיתות, זלזול של הורים, רדיפתם של העניים, זנות, וסחיטה באיומים. נראה שחלק מהם נחשבים תוצאה משפיכת דם וחלקם נחשב שפיכת דם עצמו.

אפשר לשאול, "למה משהו כל כך  פשות כמו אכילה, נחשב חשוב?" אם המזון מחיה אדם מספיק, אם טעים יותר טוב. נראה הנושא של טעם חשוב ונראה שיש לנושא של תזונה יותר מהכימיקלים שהגוף זקוק לקים. התשובה חוש הטעם אומר מה הוא רצוי ומה הוא שאנחנו נצרך.

אפשר שטעם רכב לקנות עומק טוב או עומק רע. אם אדם אוהב טעם דם מזו גסות וגאוה יהיה נעים לו. יותר גרוע שחיתות וסחיטה יהיו מה שמחיה אותו. אדרבא, כדאי שאדם מרגיש קצת רע שאיזה חיה ויתרה על החיים שלה לטובתו. בנוסף, אם אדם מטפח טעם לכפרה, לאחר מכן עידון יהיה מתוק. והוא יחפס ל "העמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו" (ספר יצירה א ד).

לע"נ, האמה ,מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע ט"ז ניסן תשנ"ח

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני  ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English

http://dyschreiber.blogspot.com /2014/04/achray-mos-good-taste.html

Blogger Hebrew

http://dyschreiber.blogspot.com /2014/04/65.html

YouTube  

http://youtu.be/8KCtU885iw8

The Laws of Passover - According to David Yoseph

Apologies

I am writing this discussion for a number of reasons. The main motive is to provide guidance to my family, non-Orthodox Jewish friends, and non-Jewish friends who would like to observe Passover. Another reason is because a number of my orthodox friends have asked me to write about Halacha. The final reason is to examine what my beliefs really are, however presently fluid and amorphous they may be. In any case I believe what follows is the essential message of the Five Books of Moses.

The Seder

1.    The essential message of Passover is the exodus from Egypt. The expression of this testimony is the Seder, specifically the section called Magid (מגיד – Discussion). It is important that the story be recounted at this time. If the text of the Hagada is difficult, the story should be told in English in a leader and discussion format.

2.    The story should be a praise of G-d. Therefore, parts of it should be singing His praise. A good expression of this is singing Dayanu (דינו) and V’he Sh’Amda (והיא שעמדה).

3.    The Seder should be viewed as a sacred service and verbally declared as such. Therefore it should start with the Kiddush on the day and on the wine. If the Hebrew text is difficult for any reason, recite it in English.

4.    The Seder should be joyous therefore it should include a festive fancy meal with alcoholic beverages.

Matzo and Chomaytz

1.    Bread, cake, and grain products that rise and are soft should not be eaten for the duration of the holiday. One need not be stringent about noodles, flat crackers, or beverages from fermented grains like beer and whiskey. One need not be strict about legumes. The practice though of making soft rolls that rise for example from potato starch or corn flour should be discouraged.

2.    One should specifically eat matzo during the Seder and the duration of the festival.

Rest and Recreation

            Introduction: To understand refraining from work it is helpful to understand the concept of “parnasah” (פרנסה) or livelihood. Essentially this means the labors we engage in to stay alive, among them to receive food, clothing, and shelter. At one time people would typically grow wheat, process it into flour, and bake it into bread. Likewise they would sew their own clothes and make their own furniture through carpentry. Today we work at a job for money, then go to the store and buy things like a loaf of bread, shirt, and sofa. Another concept of work is things that are a strain whether physical, emotional, or intellectual.

One reason one should not work is because a person should take a break for the holiday. Another reason is that by not working we a telling the world we have a message. As such on the first and last day of Pesach

1.    One should not engage in their ordinary profession.

2.    One should not engage in regular shopping especially for food, clothes, and household furnishings.

3.    One can be lenient and purchase items necessary for immediate use on the holiday.

4.    Students should not go to school or attend college classes. However it is fine to watch educational videos or engage in hobbies that require no particular exertion.

5.    On Yom Tov one should study enjoyable religious subjects.

6.    On Chol HaMoed one is encouraged to do some touring and catch up on sleep.

The Second Day of Yom Tov in the Diaspora

The custom of keeping two days Yom Tov is an expression of the loss of sanctity caused by not living in the land of Israel. The decision to observe the second day of Yom Tov is a personal one based on what is in the heart of the individual.

Pesach Cleaning

Now is the time to do “spring cleaning”. One should thoroughly clean their house. Chomaytz should be confined to a few specifically designated places. These could include a box or shelf in the kitchen, a bag in the refrigerator and freezer. These places should be clearly labeled as Chomaytz.

Areas that become dirty which are not generally cleaned should be cleaned now even if there is no concern that chomaytz are present. Therefore

·         one should thoroughly clean the refrigerator and stove. This includes moving them to clean what may be very thick dirt under them.

·         Likewise large pieces of furniture should be moved and the floor under them swept and washed.

·         Tops of cabinets and wall units should be dusted and washed.

·         Book cases and the books in them should be dusted.

·         The medicine cabinet should be examined and cleaned and items whose date has expired should be tossed. One should do likewise with kitchen and bathroom cabinets.

·         Clothing closets should be checked and garments that no longer have any value should be disposed of.

·         Boxes of photographs and letters should be examined organized. Duplicates and dated items should be disposed of. Things that are important either personally or for some other reason should be segregated and put in a noticeable place.

·         Now is the time to take a critical look at what is in the cellar, attic, and shed.

·         Contents of bookcases should be examined and old useless books should be tossed.

·         Files of “important papers” should be examined and documents that have become dated should be either reorganized or disposed of. This includes things like banking and financial records, medical records, guarantees and purchase receipts. 

·         Now is the time to look at computer files that have become large and unruly.

·         Etc. etc. etc.

מצורע - ניקיון אישי # 64

פרשת מצורעת עוסקת בטיהור של טומא, נתפסה לרוב כטומאה רוחנית. דוגמאות בפרשתנו צרעת, מחלות מין, זרע, ווסת. צרעת יכולה לפגוע באדם, בגד, בית, או כלי. הזרע מטמא במגע ושפיכת לבטלה. כמו כן יחסי מין רגילים מטמאים  את האיש והאישה. מקורות אחרים של טומאה כוללים מגע את פגר אדם, אכילת הבשר של יצורים לא כשרים, מגעת נבלה של בהמה טהורה, ונבלה של בעלי חיים אחרים שמוזכרים בחומש כגון לטאות ומכרסמים.

טהרה ההפך מטומא. יש לה שכיות לעניין ניקיון גשמי. המילה נקי בעיקר כינוי לניקיון גשמי, אלא משמש לעתים קרובות כדי לציין טהרה, כ"ש " מי יעלה בהר יהוה ומי יקום במקום קדשו. נקי כפים ובר לבב", (תה' כד ג ד)

בכל המקרים של טומא אנושית רחצה לפחות חלק מטכסי הטיהור. לעתים קרובות כבס הבגדים חיוב גם כן. מצורע חייבים לגלח את כל השיער שלו כמו אדם עם נגיעות חמורות של כינים. יש כלים שצריך שבירה אבל ברוב ההגעלה די. אפשר שבית מצורע יצטרך קליפת הקירות. במילים אחרות ניקיון גשמי נחשב אמצעות ניקיון רוחני, כמו הפתגם העממי, "הניקיון הקרוב לאלוקות".

"הרואה . . . שכל שערותיו דבוקות זו בזו. . . מברך באיאמ"ה משנה הבריות", (קיצור שלחן ערוך ס יג). אמר הרמב"ם, "נקוי הבגדים ורחיצת הנוף וניקוי הזיעה והלכלוכים הוא נם כן מכוונת זאת התורה, אך אחר טהרת המעשים וטהרת הלב מן הדעות הטמאות והמדות המגונות", (מורה נבוכים ג לג). זאגט די גמרא, "ואמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה . . . רבינא אמר רבד איתמר  (גמ' שבת קיד.) פרש"י "רבב" - שומן וחלב. "רבד איתמר" - שכבת זרע.

פ' אור החיים

הזוהר בפ' בלק וז''ל ומההיא מערתא יסגא חד עופא רברבא עלאה דישלוט בכל עלמא וליה יתיהב מלכותא וכו'. -  והוא אומרו

·         "על פני השדה" שהוא עולם הזה שתהיה שולטת בכל העולם,

·         "ואז וכבס המטהר" שהם ישראל,

·         "את בגדיו" הם בגדים הצואים שהיו מלובשים בנשמתו, כדרך אומרו (זכרי' ג) הסירו הבגדים הצואים,

·         "וגילח את כל שערו" שהם בחינת צמחי החומר העכור,

·         "ורחץ במים" הוא התורה בה יטהר מחשבותיו,

·         "ואחר יבא אל המחנה" זה מחנה שכינה, ירושלים, היורדת בנויה מלמעלה,

·         "ואמר וישב מחוץ לאהלו" כי לא יקרבו להזדווג לשכינה עד שישבו שבעה נקיים לחשש טומאה, וביום השביעי יהיו ראויים לקבלת הארת הקדושה,

הגמרא אמר, " תנא דבי ר' ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע אם אבן הוא נימוח (קדושין ל ב). טהרת מצורע דומה למשחת כהן גדול. שניהם חייבים להביא קורבן שהדם מושם על תנוך האוזן, האגודל, והבוהן. עם מצורע הכהן מבצע הטכס פעם שנייה בשימוש בשמן במקום דם. השמן שנותר בידו הוא הניח על ראשו של מצורע. זה רומז שאם מצורע חוזר בתשובה וגם, "ער איז לערנען תורה מיט אַ ברען" הוא יכול להיות גדול כמו הכהן הגדול.

לע"נ, האמה ,מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע ט"ז ניסן תשנ"ח

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני  ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English

http://dyschreiber.blogspot.com/2014/04/metsora-personal-cleanliness_2.html

Blogger Hebrew

http://dyschreiber.blogspot.com/2014/04/64_2.html

YouTube  

http://youtu.be/MMYnmD1eTeU

Metsora מצורע – Personal Cleanliness

Parshas Metsora deals with the purification of tuma טומא, generally understood as spiritual defilement. Examples of it in this week’s Torah reading come from leprosy, venereal disease, semen, and menstruation. Leprosy or צרעת  can strike a person, garment, house, or object. Semen defiles through physical contact and masturbation. Similarly ordinary physical relations מטמא defile both the man and the woman. Other sources of ritual impurity include contact with a human corpse, eating the flesh of unkosher creatures, contact with the carcass of a kosher animal that was not properly slaughtered, and the carcass of other animals specifically mentioned in the Chumash such as lizards and rodents.

Tahara טהרה or purity is the opposite of tuma טומא or defilement. It is conceptually related to the idea of physical cleanliness. The word clean נקי is primarily an expression of physical cleanliness but is often used to denote purity as well as it says “Who will ascend upon the Lord's mount and who will stand in His Holy place? He who has clean (נקי) hands and a wholesome (בר) heart”, (Psalm 24:3-4).

In all cases of human טומא bathing is at least part of the purification rituals. Often laundering of the clothes is required as well. A leper must shave off all of his hair like a person with a severe infestation of lice. Some objects must be broken but for most scouring is fine. A leprous house may need to have the surface of the walls peeled off. In other words physical cleanliness is considered an agent of spiritual cleanliness like the popular proverb says, “Cleanliness is next to G-dliness”.

Concerning seeing a person with matted hair the Kitzur Shulchan Aruch (60:13) rules that one should make the blessing for strange sights in nature (משנה הבריות). The Rambam in Guide for the Perplexed (3:33) states, “Cleanliness in dress and body by washing and removing sweat is included in the various objects of the Law, but only if connected with purity of action and a heart free from low principles and bad habits”. The Gemara brings an opinion in the name of Rabbi Yochanan that a talmid chacham that has a stain on his clothes should die. Ravina says that he means a stain from semen (Shabbos 114a).

The Or HaChaim brings the Zohar’s analysis of the purification of the leper as a metaphor for the kingdom of heaven on earth. “The one undergoing purification will launder” (VaYikra 14:8), refers to Israel. The clothing refers to the filthy clothing worn by their soul as it says, “I will remove the filthy clothes”, (Zacharia 3:4). The shaving of the hair is an aspect of the sprouting (compare צמח Sprout, ibid 8) of putrid material. “Washing in water” refers to Torah in which he will purify his thoughts. The purified leper must also count seven clean days and on the final one, will be fitting to receive a ray of sanctity.

The Talmud brings the advice of Rabbi Ishmael to his son that if he bumps into this degenerate he should draw him into the beis midrash. If he’s like a stone, melt him, and if he is like iron, shatter him, (Kidushin 30b). In fact purification of the leper is similar to the ordination of the Cohen Gadol. Both are required to bring a sacrifice whose blood is to be placed on the lobe of the ear, the thumb, and the big toe. With the leper the priest performs this ritual a second time using oil instead of blood. The oil remaining in his hand is placed on the head of the leper. This hints that if the leper not only repents but has a head burning to learn Torah, he can be as high as the High Priest.

לע"נ, האמה ,מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע ט"ז ניסן תשנ"ח

Acknowledgements to websites: תורת אמת, וויקיטקסט, http://dictionary.reference.com/, http://hebrewbooks.org/,

וגם בדואר אלקטרוני  ניתן באתר http://dyschreiber.blogspot.co.il

Blogger English

http://dyschreiber.blogspot.com/2014/04/metsora-personal-cleanliness_2.html

Blogger Hebrew

http://dyschreiber.blogspot.com/2014/04/64_2.html

YouTube  

http://youtu.be/MMYnmD1eTeU