עמוס 9:7 - 15 - ניפו את האבנים # 406

בס"ד

ההפטרה (אשכנז) לפרשת קדושים (ויקרא י"ט א' - כ"א ד') היא מספר עמוס ט' ז' - ט"ו. היא ידועה בדרך כלל במילותיה הראשונות, "הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים". כוש הוא ביטוי תנ"כי לאפריקה השחורה וכאן הוא משווה עבדים שחורים, ששירתו לעתים קרובות את כל חייהם, לבני ישראל, המשרתים את הקדוש ברוך הוא במשך כל חייהם. עמוס היה פעיל כ-100 שנה לאחר אליהו הנביא. הוא היה מדרום ממלכת יהודה אך הטיף בממלכת ישראל הצפונית.

ההפטרה נפתחת בהצהרה על כוחו של ה' האומר שכמו שהוא הוציא את הפלשתים מכרתים ואת הארמים ממה שהיא עיראק של היום, כך גם הוציא את ישראל ממצרים. עמוס אומר אז בשם ה' שהוא ישמיד את המשטר הנוכחי אבל לא ישמיד את עם ישראל לחלוטין. אלא שהעם ייצא לגלות. שם הם יטוהרו כמו מנפה תבואה במסננת. בימי קדם הופרדו גרעיני החיטה בכך ששור רומס את הצמחים החתוכים. כתוצאה מכך התערבבו הגרעינים עם אבנים שהיה צריך לנפות החוצה. הנביא משווה את חוטאי ישראל לחלוקי נחל ודנה אותם להרג במלחמה במיוחד אם אמרו שהאסון לא יתקרב אליהם.

התלמוד מחשיב את היותו קשה כסלע כהיבט של הרוע. בדרך כלל להיות רך נחשב טוב ולהיות קשוח נחשב רע. חטאים ספציפיים אינם מוזכרים כאן. התלונות הנפוצות הן דחיית תורת משה ודברי נביאי היום. חטאים אחרים מסתכמים בהפרות של עשרת הדברות.

הלומדים את לקחי הגלות יוחזרו לארץ ישראל. ישראל תהיה מנהיג העמים. שושלת דוד המלך תשוקם במלוא הדרו. האומה תיבנה מחדש וישגשג והעם לא ייעקר שוב.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

Amos 9:7-15 - Sifting out the Stones

 בס"ד

The Haftarah (Ashkenaz) for parshas Kedoshim (Leviticus 19:1 - 21:4) is Amos 9:7 - 15. It is commonly known by its first words הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים, literally are you not like the children of Cush. Cush is a Biblical expression for black Africa and here it compares black slaves, who often served their entire lives, to the children of Israel, who serve the Holy one blessed be He for their entire lives. Amos was active about 100 years after Elijah the prophet. He was from the southern Kingdom of Judah but preached in the northern Kingdom of Israel.   

The haftarah opens with a statement of G-d’s power saying just like He brought the Philistines from Crete and the Arameans from what is today Iraq, so too He brought Israel out of Egypt. Amos then says in the name of G-d that He will destroy the current regime but will not totally destroy the people of Israel. Rather the nation will go into exile. There they will be purified like grain is sifted in a sieve. In ancient times wheat kernels were separated by having a bull trample the cut plants. Consequently the kernels were mixed with stones that had to be sifted out. The prophet compares the sinners of Israel to pebbles and condemns them to be killed in war especially if they said that disaster would not approach them.

The Talmud reckons being hard as a rock as an aspect of evil. Generally being tender is considered good and being harsh is considered bad. Specific sins are not mentioned here. Common complaints are rejection of the five books of Moses and the words of the prophets of the day. Other sins boil down to violations of the Ten Commandments.

Those that learn the lessons of the exile will be returned to the land of Israel. Israel will be the leader of the nations. The dynasty of King David will be restored in full glory. The nation will be rebuilt and prosperous and the people will never again be uprooted. 

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com

יד יוסף # 405; מחשבות לחודש ניסן

בס"ד 

החומש קובע את ניסן כחודש ראשון מכיוון שהוא מכיל את יום השנה ליציאת בני ישראל ממצרים. יום הולדתו של העולם נחשב לראש השנה שהוא היום הראשון של תשרי. למעשה, המשנה מפרטת ארבעה חודשים כתחילתה של שנה חדשה מסיבות שונות. לדוגמא שבט מכיל את השנה החדשה לעצים.

המספר שתים עשרה חשוב במחשבת ישראל. ישנם שנים עשר שבטי ישראל. ספר יצירה מחלק את 22 אותיות האלפבית העברי לשלוש קבוצות: 3 אמהות, 7 כפולות ו-12 אותיות פשוטות. האות ה מוכתרת בשיחה. ממנו יצאו קבוצת הכוכבים טלה (הכבש) ביקום, חודש ניסן בשנה ורגל ימין בגוף האדם. הקבלה מציינת כי ישנם שנים עשר תמורות של אותיות שם הוי"ה ומתאימה אותם לשנים עשר החודשים. הראשון הוא איך זה מאוית בדרך כלל וזה מותאם לחודש הראשון של ניסן. מעודדים שילוב של רעיונות אלה כדי להגיע לתובנות חדשות.

נראה לי שהרמז לגבי ניסן הוא שחשוב להתחיל את השנה ברגל הנכונה. משמעות הדבר היא היכולת להכיר ברצון הקב"ה במיוחד כאשר הוא ברור. בהמשך ניתן יהיה להבחין ברצון הקב"ה גם כאשר הוא מבולבל או אפילו לאחור. חלק מזה נובע מהיותו עניו כמו כבש.

החירות היא הנושא המרכזי של חג הפסח. הפיכת ניסן לחודש הראשון אומר שחשוב לזכור זאת תמיד. זה צריך להיות חלק מהשיחה שלנו, במיוחד בסדר פסח. באופן דומה יש לשנוא רדיפה ואדם שנמצא במצב מצער זה צריך לעזוב אותה בהזדמנות הראשונה ומהר.

לע"נ  האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טו ניסן תשנ"ח

העלון ניתן לקבל גם באתר  http://dyschreiber.blogspot.com