בפרשת עקב נמצא המקור למצות ברכת המזון והוא הפסוק, "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת־ה' אֱלֹקיךָ עַל־הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ", (דברים ח י). בפסוק מוזכר במיוחד לחם בשפע גם ענבים, תאנים, שמן זית ודבש. הרעיון הוא שהאדמה מספקת לתושביה תזונה עשירה ומזינה. הארץ זוכה לשבחים גם כבעלי נחושת ו "אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל". בישראל יש נחושת שהיא יקרה למחצה. זה לא עשיר בברזל אבל יש בו הרבה אבן קשה, שטוב לבנייה. מעיינות מים ובעלי חיים מוזכרים גם הם. העניין הוא שמדובר בארץ נחשקת ביותר ויש לחשב אותה כמתנה מיוחדת מלמעלה לעם ישראל. זה ניכר במיוחד לאחר אכילת ארוחה נחמדה שצריכה לגרום לאדם להביע הודיה לאלוקים.
זו אחת משתי הברכות המפורשות בחומש. האחר הנוסח של ברכת הכהנים לבני ישראל. בדרך כלל נאמרים ברכות רבות. הם מכסים מגוון נושאים כמו אוכל, ביצוע מצווה, תופעות טבע ואירועי חיים משמעותיים. הרעיון הוא להכיר דברים טובים כולל הדרכה בהתנהלות נכונה. לעיתים קרובות הם דרך לומר בבקשה ותודה לקדוש ברוך הוא. רובם תוקנו על ידי חכמי התלמוד, אבל אולי בנוסח אחר אפשר הם יותר ישן. התלמוד מייחס את הפסקה הראשונה של ברכת המזון למשה רבינו. הפסקה השנייה מיוחסת ליהושע והיא זו במיוחד לארץ ישראל ולמזון שהיא מייצרת. השלישית מיוחסת לדוד המלך כבקשת רחמים על ירושלים מכיוון שזה היה המקום בו אנשים לקחו סעודות הקרבה. הברכה העתיקה ביותר תהיה זו הנאמרת על אור בסוף שבת, המיוחסת לאדם הראשון.
משה רבינו אמר שהסיבה לנסיונות במדבר ובהשלכה מרובה ממאבקי החיים היא לחשוף את כוונותיו של האדם כלפי הדת. כל זה נמצא בהקשר גדול יותר של הנעת האומה לחיות על פי התורה ולכבוש את ארץ הקודש. באמצעות חסך אדם נבחן אם הוא ישמור את התורה בעוני. שפע בודק האם התורה תישמר בעושר. בדרך כלל אדם צריך להרגיש שמטפלים בו בחסד שמים ואפילו במדבר חרוש ומלא מפגעים ואויבים, עליו לבטוח שכל הדברים יתבררו לטוב.
לע"נ סימע בת אליעזר ז"ל נלב"ע יט חשון תש"ל
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment