המשנה במסכת פאה ג' ח' דנה אם יש חיוב על האדון לתת מתנה לעבדו כשמשחרר אותו. בגמרא יש מחלוקת שלא הוכרעה האם עבד יכול להיות בעלים על רכוש משלו. מאן דאמר שאינו יכול, סובר שכל רכוש של העבד הוא באופן חוקי רכושו של האדון (יד עבד כיד רבו) ויש לו בהם זכות שימוש בלבד. אם מישהו גונב או מזיק אותם, אין לו שום זכות תביעה לבית הדין, אך יתכן שאדונו יוכל להשתמש בהם כדי להתאושש. כתוצאה מכך האדון לא יכול למסור אפילו את נכסיו שלו לעבד.
הדרך הרגילה לשחרר עבד היא לתת לו מסמך הקובע במפורש שהוא אדם חופשי (גֵּט שִׁחְרוּר). יש אסכולה הסוברת שמתנה של אדון לעבד היא דרך עקיפה לשחרר אותו. התיאוריה המשפטית היא שמכיוון שעבד אינו יכול להחזיק ברכוש, מתנה מגלה את כוונת האדון לשחרר את העבד. לכן הוא הופך לאדם חופשי. אסכולת המחשבה הסוברת שעבד יכול להחזיק ברכוש דוחה קו הגיון זה.
גרסה המשנה: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ, יָצָא בֶן חוֹרִין. שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, לֹא יָצָא בֶן חוֹרִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לְעוֹלָם הוּא בֶן חוֹרִין, עַד שֶׁיֹּאמַר הֲרֵי כָל נְכָסַי נְתוּנִין לְאִישׁ פְּלוֹנִי עַבְדִּי חוּץ מֵאֶחָד מֵרִבּוֹא שֶׁבָּהֶן:
לפי הנוסחה הזו, לכולי עלמא העבד אינו משתחרר למרות שנשאר ויכוח על מצב המתנה. הפרשנויות מנתחות מדוע שפה זו מצליחה. קורא מזדמן לא היה רואה מדוע טקסט זה הוא מוחלט, אך יכול להיות מנוסה לראות את המונח "מֵאֶחָד מֵרִבּוֹא" הוא יוצא דופן ומוקשה מיניה וביה. בכל מקרה זה מבטל את הבעיה של שחרור עבד שלא בכוונה.
זו שאלה טובה כיצד למעשה מצב כזה היה מתרחש. לעיתים קרובות ישיבות ינקטו בעמדה כי יישום מעשי אינו חשוב והדבר החשוב הוא להבין את הרעיונות המופשטים. ישנן דוגמאות רבות לכך, כולל דעה כי המצוות בתורה בדבר הריסת בית המנוגע, הריגת בן סורר והרס עיר הנידחת, מעולם לא התרחשו ולעולם לא יוכלו. הסיבה היחידה שהם קיימים היא לתת לנו שכר על לימודם. יש סיפור ב"סיפורים ואגדות יהודיות" על אדם עשיר שמוריש את כל מה שבבעלותו לעבדו. אך יש בצוואה הוראה, כי לבנו, הלומד בעיר רחוקה, תהיה הזכות לבחור להחזיק במשהו אחד בלבד. זה חידה נהדרת. בסופו של דבר הבן בוחר את העבד כרכוש אחד שלו, ולכן כל מה ששייך לעבד, כולל הירושה של אביו, שייך לו כעת כאדון החדש. הוא גם משחרר את העבד ללא הגבלה, אך הוא דוחה את ההצעה.
אנו יכולים ללמוד ממשנה זו שהעולם יכול להיות מקום מסובך, מלא סתירות ואפילו לא הגיוני. לפעמים כדי לקבל את הרצוי, נדרש עורך דין. הוא יעבור על הנהלים המתאימים ויכתוב את השפה המדויקת שכל בעל מקצוע מבין, ובסופו של דבר נמנעים טרדות ואי הבנות.
לע"נ האמא מלכה בת חיים ז"ל נלב"ע טז ניסן תשנ"ח
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
No comments:
Post a Comment