המשנה מסכמת את הנושא של הברכות על תופעות הטבע. - על הגשם מברך: "הטוב והמטיב". בדין ברכה זו נפתח עוד נושא חדש, והוא, שברכה זו אומרים גם כששומע חדשות טובות, לעומת זה על חדשות רעות מברך: "הדיין האמת".
מפרש הברטנורא: על הגשמים וכו׳ מברך הטוב והמטיב, והוא דאית ליה ארעא בשותפות עם אחריני דהכי משמע הטוב והמטיב הטוב לדידיה והמטיב לאחריני, אבל כי לית ליה ארעא כלל אומר מודים אנחנו לך השם אלקינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו וכו׳. ואם יש לו קרקע לבדו מברך שהחיינו, עכ"ל. דוגמא נוספת היא באוכל סעודה עם חברו שבו יש יין, ובאופן בלתי צפוי מביאים יין יותר טוב ראוי לברך "הטוב ומטיב".
הקשר בין גשם ובשורות טובות מיוסד על הפסוק, "מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק" (משלי כה כה). מפרש המלבי"ם: כמים קרים שמביאים על נפש עיפה הצמאה למים, במקום שאין שם מים ומביאים ממקום אחר, כן דומה מי שנפשו עיפה לשמוע מה שיעשו משפחתו או בני ביתו אשר הם בארץ מרחק ואין לו ידיעה מהם, יבא לו משם שמיעה טובה משלומם, שישיב נפשו העיפה אל קרבו ויחי, עכ"ל.
בהמשך, המשנה (שם ה) מסבירה: חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה שנאמר (דברים ו, ה) ואהבת את השם אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע. ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך. ובכל מאדך בכל ממונך. דבר אחר בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד, עכ"ל.
היסוד לטובה - הקב"ה גומל רק טוב. לפי חז"ל יש כמה סיבות של יסורי צדיקים. הראשון שהצדיק עשה איזה חטא בעקבות זה בא פרעוניות. בצורה של הייסורים מגלה הטעות ומתקן הצריך התיקון. בנוסף הצער מטהר. סבה שנית הוא ביטול תורה. כתוצאות מכך בא יסורים לשדלם להעריך את סדרי העדיפויות באור הדת. זאת בחינת, " אשרי הגבר אשר תיסרנו קה ומתורתך תלמדנו," (תה' צד יב).
לייסורים שאי אפשר לתלות בטעם, אומרים שהקב"ה נותן ייסורים כדי לתת שכר יותר גדול בעולם הבא. מובן פחות או יותר כהמשך עניין שהצער מטהר. אפילו הכי קשה אעפ"כ נחמה הוא. דבר אחר צדיקים סובלים בגלל חטאי אחרים וכאשר רואה ייסורי צדיקים המזיקים מכירים טעויותיהם ועושים תשובה. קוראים זאת ייסורי המשיח.
סוף דבר בתוך שמועת רעות יש טוב מוסתר. אבל למצוא אותו עתים קרובות צריך לחפש. לכן יש לברך ולבטוח בהשם כשהוא הדיין האמת בכל מקום גם הוא הדיין האמת גם במצב זה. במעמקי העמוקים כל מה דעביד רחמנא – לטב עביד. בכל אופן יש לשמוח בטוב שגלוי מהטוב הנסתר.
לע"נ הסבא אהרן בן יוסף ז"ל נלב"ע כז טבת תשכ"ו
העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני וגם באתר http://dyschreiber.blogspot.com
Blogger Hebrew http://dyschreiber.blogspot.com/2017/01/207.html
YouTube https://youtu.be/qWDoOQHd2hE
No comments:
Post a Comment